הקרב על ראשות העיר

מה שמרחיק את המתמודדים מלסגור איחוד הוא –

  1. איחוד כן, אבל סביבי – כל המועמדים עדין מאמינים שהם אלו שיכולים לזכות אם כל השאר יתאחדו סביבם (מה שעשוי להיות נכון) אבל כשכולם ממתינים שהאחרים יסירו מועמדות, זה לא יקרה.

  2. איבוד מנדטים - החשש של המתמודדים להסיר מועמדותם לראשות העיר היא מאיבוד מנדטים למועצה. במשך חודשים רבים ויש ששנים, הכניסו למודעות של הפעילים שהם ראש העיר הבא! מה שהגביר את המוטיבציה של המטה.
    הודעה פתאומית, בישורת האחרונה, שהחלום נגוז,  עשוי להוציא את הרוח מהמפרשים של הפעילים ולעצור את התנופה בזמן שהם הכי צריכים אותה.

  3. שינוי מסרים – מי שיסיר את מועמדותו יאלץ לשנות את הקמפיין שלו – מ – "אני ראש העיר הבא" (בניסוח כזה או אחר) ל – "למה אני לא מתמודד לראשות?" (הסרתי את המועמדות מתוך אחריות וכו'... אבל היי... תבחרו בי למועצה).
    מסר לא פשוט היוצר פניית פרסה באמצע אוטוסטרדה.
    החשש של המתמודד שהשינוי הפתאומי במסר, עשוי גם לפגוע באמינותו.

  4. אסטרטגיית הסיבוב השני: 
בקונסטלציה הנוכחית יכולים המועמדים לייחל לכך שיהיה סיבוב שני בזכות ריבוי המתמודדים, כלומר פיזור הקולות יביא לכך שאף אחד לא יזכה לקבל יותר מ 40% ואז שבועיים לאחר הבחירות מתקיימות בחירות נוספות – הפעם רק בין 2 המתמודדים שקיבלו הכי הרבה קולות. הבחירות מתקיימות  רק לראשות העיר (כשהתוצאות למועצה כבר ידועות).

כל אחד מהמועמדים מרגיש שבמצב הנוכחי הוא לא יכול להגיע ל 40% פלוס (האחוזים המינימליים המתבקשים כדי לזכות בראשות), אבל הוא כן יכול להגיע למצב ש 30% פלוס מינוס כמה אחוזים (בקונסטלציה מאוד מסויימת גם 25%) יכולים להספיק לו להגיע לסיבוב שני, שם למתמודדים האחרים לא תהיה ברירה אלא להתאחד סביבו ואז הוא יוכל לנצח את הבחירות.

אבל הבטיחו איחוד...
כשהציבור יבוא למועמדים בטענות מדוע הם לא מתאחדים, הם תמיד יוכלו לשלוף את אסטרטגיית הסיבוב השני