בי"ח אסותאאחרי הפרסום השבוע באשדוד נט, על חולה שהגיע לחדר המיון בבית החולים אסותא אשדוד והמתינה 9 שעות! לרופא אורטופד - תושבים רבים הציפו את אשדוד נט בסיפורים אישיים על "חוויתם" בבית החולים החדש בעיר.

הסיפורים הם לא קלים, החולים שנזקקים לבית החולים מגיעים במצב לא פשוט, ומוצאים עצמם מותשים בין הצוותים ובסופו של דבר לא מקבלים את הטיפול הראוי לטענתם.

אשדוד נט מביא רק חלק מהעדויות שהגיעו אלינו של אנשים שהסכימו להיחשף בשמם המלא.

הרב בן ה-70 (השם שמור במערכת), התאשפז בבית חולים אסותא השבוע (ב') לאחר שחש ברע. בשיחה עם כתבת אשדוד נט הוא התפרק בדמעות תוך כדי עדותו על החוויה שעבר בבית החולים החדש באשדוד:

"הייתי בבית כנסת בבוקר בשעה שמונה וחצי והרגשתי שאני לא יכול לעמוד בתפילה. הרגשתי כאבים חזקים בחזה שמוכרים לי מהאשפוזים הקודמים שלי. אני בן 70 אחרי 57 צינתורים, אחרי ניתוח מעקפים וניתוח ברגל היה לי קוצר נשימה מאד חזק. בא מישהו מהבית כנסת ואמר לי שהוא לוקח אותי מיד לבית חולים אסותא. הגענו לבית חולים, באה אחות לקחו בדיקות דם ואמרו אין לך כלום.

אמרתי לרופא, תשמע זה פעם ראשונה שאני אצלכם אני בן אדם מאד קרדיאלי אני לא מוכר לכם, תתקשרו לרופא שלי בבלינסון והוא יספר לכם את ההיסטוריה שלי. האחות אמרה טוב טוב, אל תיתן לנו הוראות מה לעשות אמרתי לה אני לא נותן לכם הוראות מה לעשות.

הרופא אמר נחכה לבדיקות דם תעשו לו אק"ג. אמרתי לו תקשיב, אצלי ה-אק"ג לא מראה כלום. הוא אומר לי, תגיד אתה רציני שעברת 57 צינטורים? אמרתי לו דוקטור אין לי כוח עכשיו אני לא מרגיש טוב. אני צריך טיפול. הוא אמר: טוב, ניתן לך אופטלגין תירגע. אמרתי לו אין לי כאב ראש אני מכיר את עצמי תביאו לי איזוקט זאת התרופה שלי. הרופא הגיב - אל תיתן לי הוראות,אבל תנו לו איזוקט. אמרתי לרופא זה לא התרופה שלי האורגינל כי יש סוגים שונים. הרופא אמר נכון אבל תנו לו בכל זאת.
בינתיים אני מתפתל במיטה, המיטה קטנה ואני בן אדם גבוה, אני מרגיש מאד לא טוב. הם עושים לי עוד אק"ג ואני שואל את האחות מה קורה? עוד מעט יגיע הרופא... עוד מעט יגיע הרופא.

מה את נותנת לי?
אני רגיש לשבע תרופות אז באה אחות אחרת וצעקה על האחות: "אם אתם יודעים שיש לו רגישות לתרופות למה שמתם לו סרט לבן?" הוא לא אמר לנו ,עונה האחות ואני כן אמרתי.

שאלתי אותה מה את נותנת לי? אופטלגין דרך הוריד היא ענתה. אמרתי לה זה לא יעזור.

אתה מתנגד לתרופה? אמרתי לה, לא מתנגד אבל זה על אחריותכם. עבר הרבה זמן והאופטלגין לא עזר.

השעה שתיים ואני כבר מתשע בבוקר בבית חולים. אשתי חולה, אין אף אחד איתי. הילדים לא איתי.

בא הרופא, שאלתי אותו מה קורה איתי? הוא אמר תחכה לקרדיולוג.
ביקשתי שיבדקו אותי, יעשו צילום, משהו...הוא התעלם והלך.

עברה מישהי שאמרה שהיא האחראית, התחננתי שתקרא לקרדיולוג. היא ענתה שהוא בטיפול נמרץ ושהוא יגיע אלי והלכה.

לאחר שלוש וחצי שעות הבנתי שאני חייב להציל את עצמי, להגיע הביתה לקחת את התרופה שלי.
אמרתי לאחות את יכולה לנתק אותי? אמרה לי בטח. חבל שלא ראו את התמונת זוועה הזאת איך היא משכה לי את החוטים מהגוף והכאיבה לי מאד.

בקטע הזה הרב ממן פורץ בבכי בעת כשהוא מספר את סיפורו:

מה אנחנו כלבים? לא היה אכפת לי מהייסורים שאני עובר, רציתי כבר לצאת, לא עניתי לה כלום אז רק אמרתי לה תודה רבה אני הולך. אחות אחרת אמרה אתה לא יכול לצאת עם המזרק תקוע ביד, בא אח גדול משך לי את זה בצורה כזאת איומה, קרע לי את היד. אמרתי לו ככה אתה מתנהג? הוא אמר לי מה השם שלך? אמרתי לו אין לי שם אני יכול להיות אבא שלך וככה אתה מתנהג? 

אין לי כוח יותר. אני חלש. האחות בבית חולים צחקה אמרה לי מה כל יום הולדת עשו לך צינתור? יצאתי הביתה ובורא עולם שירחם. ריבונו של עולם לאן הגענו? לאן הגענו?

אני אחרי שתי מלחמות במדינה הזאת.. הנכדות שלי בשירות צבאי מלא, הקמתי את המדינה הזאת. עזבי את הטיפול הרפואי, דרך ארץ קדמה לתורה. כל אחד מגיע לזקנה, כל אחד מגיע לגיל 70 אל תזלזלו בבן אדם. למה מזלזלים ככה בבן אדם? אז מה אם אתה רופא? אני רב. לא משנה מי אתה, אסור לזלזל. לא משנה הטיפול הרפואי תתייחסו יפה. תעזרו במילה טובה, תחייכו לחולה, לא משנה רק הטיפול הרפואי אתם לא יודעים מה עובר על הבן אדם שהוא לא מרגיש טוב, החיוך שלכם זה קודם כל התרופה שלו. למה להתייחס ככה?"

הסיוט של פיוטר שצירבקוב, מדריך כושר בן 39 שהתאשפז השבוע (ג') :

הנפיחות בפניו של פיטר

קיבלתי הפניה מהרופאה מכיוון שהתנפחו לי הפנים כתוצאה מתופעת לוואי של אחת התרופות.
רופאת משפחה דאגה לי מאד ושלחה אותי לאסותא ואמרה שאני חייב להתאשפז דחוף כדי שיתנו לך הורמונים להוריד את הנפיחות, שלא תתחיל להיחנק. שאלתי עד כדי כך זה חמור? היא אמרה שכן שאני חייב להגיע לבית חולים. וכל הזמן הייתה איתי בטלפון.

בשתיים עשרה בצהריים הגעתי לאסותא, העבירו אותי דרך הקבלה, קיבלתי צמיד והגעתי למחלקה של שוכבים.

במחלקה היה אח מיכאל שטיפל בי. הוא פנה לרופא שהיה שם והרופא אמר: הוא לא שייך למחלקה שלנו שילך למחלקת הולכים. תוך כדי זה הפנים ממשיכות להתנפח לי.

הגעתי למחלקה השנייה והם אומרים לי מה הבעיה שלך? לא האמנתי. על מה אני מתלונן? כולי נפוח ורואים את זה.

שלחו אותי למחלקה הקודמת ואותו רופא שהיה קודם שואל אותי: על מה אתה מתלונן?
אני אומר לו, אתה רציני? תראה אותי! אז הוא אומר לאח מכאל, בסדר, קח אותו למיטה.

אני מחכה במשך שעתיים. אף אחד לא ניגש אלי, לא שואל, לגמרי שכחו שיש בן אדם.
אני הולך לקבלה ואומרים לי תמשיך לחכות עוד מעט יגיעו אליך.

הפנים ממשיכות להתנפח. חיכיתי עוד קצת ופניתי למישהי שהבנתי שהייתה מנהלת שם וביקשתי לדבר עם נציבת תלונות הציבור. זה לא בסדר שאני כבר שעתיים ורבע פה ואין שום תגובה.

היא אמרה לי אדוני, אל תעשה לנו רעש. אמרתי לה מה שווה הבית חולים אם אין לכם כוח אדם? אני במצב חירום, רופאת משפחה הפנתה אותי דחוף. במכתב הפניה כתוב הכול.
הם שואלים אותי על מה יש לך אלרגיה? אמרתי הכול כתוב בהפניה והאח אומר לי אני לא מבין מה כתוב שם. הייתי מופתע, מה זה הם לא יודעים לקרוא מה כתוב בהפניה?
חזרתי למיטה, מחכה עוד חצי שעה, אמרו שיעשו בדיקות.

אחרי חצי שעה, לא ניגש אף אחד והרופא שהיה שם אמר לי להמשיך לחכות. האח מיכאל אומר לי שיש אנשים שמחכים שלוש שעות ויש להם עוד שלוש שעות לחכות והם הגיעו לפניי. אני במצב של תגובה אלרגית, ע"פ חוק אני חייב לקבל טיפול מיידי כי אני יכול להיחנק, ודוחים אותי לעוד שלוש שעות המתנה?

אמרתי לרופא שאם הייתי יודע הייתי מתפנה לקפלן כי שם לפחות יודעים לטפל באנשים. הרופא ענה לי: זה מה שיש לנו, תעשה מה שאתה רוצה.
בזמן הזה הרופאה שלי, שהייתה באילת, מדברת איתי בטלפון כשהיא מאד מודאגת וטוענת שהם חייבים לתת לי טיפול כדי להוריד דחוף את הנפיחות. " אני עוזבת הכול וחוזרת מהר לאשדוד כדי לתת לך טיפול", אמרתי לה שאני אלך לקפלן והיא אמרה לי: "אסור לך לעלות על ההגה אתה עלול להיחנק באמצע הנסיעה ולהרוג את עצמך".

אמרתי לאח מיכאל מי הרופא שלי? הוא אמר לי אני לא יודע. אמרתי לו אני הולך לקבל טיפול במקום אחר. הוא אמר לי אתה חייב לדווח לדוקטור שאתה מוותר על הטיפול. אמרתי לו אף אחד לא ניגש אלי, איך אני יכול לדווח אם אני אפילו לא יודע מי הרופא שלי אחרי שלוש שעות שאני כאן. אי אפשר להכניס לעבודה אנשים חסרי נסיון ושלא יודעים לשרת את החולים. חזרתי הביתה והרופאת משפחה שלי שהספיקה בינתיים לחזור מאילת ונתנה לי את הטיפול.

אני במצב יותר טוב אבל עדיין עם פנים נפוחות והכל היה יכול להימנע, כל התופעות לואי אם הייתי מקבל טיפול בזמן. פניתי אליהם לעזרה וזה מה שקיבלתי מהם. אני עובד עם קהל ולקוחות והמצב שלי עכשיו פוגע לי בפרנסה, אני שוקל להגיש תביעה כי אני מרגיש מאד פגוע מכל מה שעברתי.

 אילנה גרמזוגר מספרת על הטיפול הלקוי שאביה קיבל השבוע באסותא:

בית החולים אסותא באשדוד (צילום: עופר אשטוקר)

לאבא שלי, בן 60, יש היסטוריה. הוא חולה לב ועבר ניתוח לב וצינתורים. הביקורים בבית חולים זה משהו שמלווה את החיים שלנו. הוא לא הרגיש טוב בעבודה והזמינו לו אמבולנס.

הוא הגיע לאסותא. עשו לו אק"ג, בדיקת דם ושחררו אותו הביתה. אמרו לו תיקח אופטלגין. למרות שהוא עדיין התלונן על לחצים בחזה שחררו אותו. לא השאירו אותו אפילו להשגחה. 
אחרי שלוש שעות בבית כשהלחצים בחזה לא פסקו הוא הזמין אמבולנס ונסע לברזילאי ומיום שני הוא עדיין מאושפז.

הוא מבקר הרבה בברזילאי ובגלל ההיסטוריה הרפואית שלו, תמיד משאירים אותו להשגחה, לא הייתה פעם אחת שהוא שוחרר ופה משחררים אותו.

עצוב לי ברמות אומרת אילנה. אני ואחותי לא גרות באשדוד, אני גרה ברמת הגולן, והסיבה העיקרית שההורים שלי לא עוזבים את אשדוד כדי להתקרב לילדים זה בגלל שיש להם בית חולים צמוד. זה השיח אצלנו בבית, לא עוזבים את אשדוד בגלל הבית חולים ותראי, זה ממש עצוב. זה כבר מעבר לכעס והעצבים והעובדה שזו יכלה להיות רשלנות רפואית מטורפת, זה פשוט עצוב לנו שזה היחס.

מיד אחרי שהעליתי את הפוסט בפייסבוק אסותא הגיבו לי וביקשו שאכתוב להם בפרטי.
שלחתי להם את כל הסיפור ואת ההיסטוריה של אבא וקיבלתי מהם מענה אוטומטי:

"שלום פנייתך התקבלה ונציג מטעמנו ישיב לך באופן אישי בהקדם האפשרי כדי שנוכל לספק לך את המענה המיטבי".

עבר יום והם לא חזרו אלי אז פניתי אליהם שוב והם ענו:
"תודה על פנייתך העברנו את הפרטים לגורם הרלוונטי ונציג מטעמנו יצור עמך קשר בהקדם".

אתמול כתבתי להם שאני עדיין מחכה שמישהו יצור איתי קשר וקיבלתי הודעה:

"תודה על המשוב החשוב אילנה, אחראית פניות הציבור מטעמנו תיצור איתך קשר מחר כדי לשוחח איתך ולספק לך מענה מתאים".

עד לכתיבת שורות אלה שום גורם מאסותא לא יצר קשר עם אילנה.

שלושת הסיפורים שהבאנו כאן מהשבוע הם רק חלק מתלונות נוספות שקיבלנו.

תלונות רבות מגיעות על שעות המתנה בלתי סבירות של תושבי העיר שבאו לקבל טיפול. העדיות מספרות על כ- 9 שעות המתנה גם כשאין תור והאנשים שואלים - אם כך זה עכשיו כשהמקום ריק....מה יהיה כשהיו יותר אנשים???

אנו כותבים על סיפורים אלו בכאב ומתוך תקווה שההנהלה תקרא, תפנים ותבין שאחרי שקיבלנו את פניהם במחול ובכבוד מלכים, חובת ההוכחה עליהם - להעניק טיפול מקצועי ברמה הגבוהה ביותר.
אנו גאים שנבנה כאן בית חולים מודרני, יפה וחדש לתפארת העיר אשדוד, אבל בשורה התחתונה, המבחן החשוב ביותר הוא מבחן המקצועיות הרפואית והשרות שמקבלים האזרחים.

אשדוד נט המייצג את הציבור באשדוד, דורש ממי שקיבלו מהעיר והמדינה את כל התנאים שרק ביקשו וחלמו, להעניק בחזרה את השרות הטוב ביותר שאפשר.

נמשיך לעקוב.

 מבית החולים אסותא באשדוד מסרו בתגובה לטענות שהועלו:

"ביה"ח נפתח באופן רשמי לפני חודשיים בלבד, עם פתיחת המלר"ד (חדר המיון) ב- 7.11.17, זאת לאחר תהליך הקמה של 5 שנים, שכלל הערכות מקיפה ותהליך פתיחה הדרגתי.

כבר ביום פעילותו הראשון הוצף המלר"ד בעשרות חולים והיקף הפעילות בו עומד על  למעלה מ- 200 מטופלים ליום, כאשר חלקם הגיעו במצב רפואי שהוזנח לאורך תקופה ארוכה. עד היום טופלו בבית החולים למעלה מ – 15,000 מטופלים, מספר הלידות עבר את ה – 1000 ובית החולים נמצא בתפוסה מלאה כמעט באופן יומיומי, כאשר בטיחות החולה היא נר לרגלינו בכל העת.

מול הפעילות הענפה של בית החולים, כמות התלונות היא מזערית. בד בבד, אנו פועלים באופן מתמיד על מנת לשפר את הטיפול והשירות ואת כלל המערכות התומכות. יצוין כי כל פניה או תלונה שמגיעה אלינו, מטופלת בכובד ראש, מבוררת עד תום ונערך לגביה תחקיר יסודי ותהליך הפקת לקחים. רמת הציפיות של החולים הפונים אלינו, לאחר שחיכו שנים כה רבות לפתיחת בית החולים, היא כה גבוהה שלעיתים היא גורמת להם לאכזבה מיותרת.

לצד האתגרים הטמונים בפתיחתו של בית חולים חדש אנו מוצפים בעשרות רבות של מכתבי תודה והערכה ומילים חמות לצוותים הרפואיים המסורים, שעושים ימים כלילות למען המטופלים. במקרים רבים הוצלו חייהם של חולים רבים, הודות לטיפול הרפואי המסור ולקרבתו של בית החולים לעיר אשדוד.

שניים מהמקרים המוצגים בכתבה מוכרים לנו ולאחר בדיקה מעמיקה התברר כי הם טופלו על ידי הצוותים בצורה המיטבית.  המקרה של הרב אשר ממן אינו מוכר לנו ואנחנו מצרים על כך שהרגיש פגוע מיחס הצוות למצבו. אנחנו נשמח אם יפנה אלינו עם פרטי האירוע על מנת שנוכל לקיים בירור מעמיק".