המודל של פרופסור שעשוע ליציאה מהמשבר - לבודד את קבוצת הסיכון בלבד

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('97b474cb-b084-47c7-a9f3-a9ffbc315222','/dyncontent/2024/3/21/79c4fc7d-daf2-4d30-9381-e64313eaf03f.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,46222,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('97b474cb-b084-47c7-a9f3-a9ffbc315222','/dyncontent/2024/3/19/08f1124b-66b0-4b70-8f17-5dd7ae679819.gif',17617,'מכבי אסתטיקה אייטם כתבה ',525,78,true,46222,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('97b474cb-b084-47c7-a9f3-a9ffbc315222','/dyncontent/2024/4/1/36c4c515-e187-40ba-a907-b78c74a83078.gif',17682,'תור הזהב אייטם כתבה ',525,78,true,46222,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('97b474cb-b084-47c7-a9f3-a9ffbc315222','/dyncontent/2024/2/21/19022398-7ad1-43fb-980e-4729804bbbee.gif',17526,'הילה אייטם כתבה ',525,78,true,46222,'Image','');},15]]);})
להאזנה לתוכן:

פרופ' אמנון שעשוע (ממייסדי מובילאי ואורקם) – קורא מציע הבוקר אסטרטגיית יציאה מהסגר ומהמשבר - המודל שלו - לבודד את קבוצת הסיכון הגבוהה ולשחרר בהדרגה את קבוצת הסיכון הנמוכה.
"את האוכלוסייה בסיכון גבוה נשאיר בבית (גם כך עכשיו הם בבית, אז את מצבם אתה לא מרע), האוכלוסייה בסיכון נמוך תוכל לטפל בהם, לדאוג לאוכל במפתן הבית וכו'."

פרופסור אמנון שעשוע

במאמר שמפרסם היום (א') פרופסור אמנון שעשעוע ואותו הפיץ גם לעולם, הוא כותב:

"דרושה אסטרטגית יציאה אמיצה מן המגיפה. פיתחתי כלי מדעי לקבל החלטה כזו והיא מבוססת על חלוקת המדינה ל 2 אוכלוסיות, כאשר קבוצת הסיכון הגבוהה נשארת בבידוד והקבוצה השנייה מטפלת בה."

מעטות המדינות היכולות לשאת את מחיר השיתוק הכלכלי לתקופה כה ארוכה - התוצאה עשויה להיות בלתי הפיכה.
יתרה מזאת, טרם ברור - מה היא אסטרטגיית היציאה מהשיטה הקיימת של הממשלה?.

אגב, בשבוע שעבר העלנו כאן באשדוד נט הצעה למודל זהה - מלווה בהצעות מעשיות וכלכליות ליישום - לכתבה המלאה שפרסמנו כנסו כאן

פרופסור שעשוע (שראש הממשלה מאוד מחשיב את דעתו) מסביר מדוע הוא יוצא היום עם היוזמה כשאינו בתפקיד רשמי:
"החלטתי להשתמש בכישורים המדעיים שלי כדי לראות איך להשפיע לחיוב על המצב לחיוב ולא להיות בעמדה פסיבית ולחכות עד שהכול יסתיים. המטרה שלי היא לתת כלים למקבלי ההחלטות לחשוב בצורה יצירתית.

אמרתי: בואו נעשה ניסוי מחשבתי. יש חשיבה לעשות בידוד סלקטיבי. לחלק את האוכלוסייה ל-2 קבוצות סיכון נמוך וסיכון גבוה זו יכולה להיות דרך מתמטית לנהל את התהליך הזה.

את האוכלוסייה בסיכון גבוה נשאיר בבית (גם כך עכשיו הם בבית, אז את מצבם אתה לא מרע), האוכלוסייה בסיכון נמוך תוכל לטפל בהם, לדאוג לאוכל במפתן הבית וכו'.

זה אומר שהאוכלוסייה בסיכון נמוך, משלב מסוים שיוגדר מראש - תוכל לצאת לעבודה בכללי בטיחות מסויימים.

המודל שהציג - מודל בידוד של קבוצת הסיכון הגבוהה :

הרבה יותר קל להגיד נסגור ונסגור ונסגור עד שיגיע החיסון בעוד שנתיים ואף אחד לא יבוא אלי בטענות שבמשמרת שלי מתו אנשים.

במודל שאני מציע, האוכלוסייה בסיכון מבודדת מהאוכלוסייה שנמצאת בסיכון נמוך עד שזו מפתחת "חסינות עדר" תוך שהיא ממשיכה ביישום  ריחוק חברתי, אך כאלו המאפשרות את קיומה של שגרת המערכת הכלכלית.

המטרה היא שהאוכלוסיה בסיכון נמוך תדביק זו את זה ובסוף תגיע לחיסון עדרי. רק לאחר מכן אפשר יהיה לשחרר את האוכלוסייה בסיכון גבוה כי האוכלוסייה בסיכון נמוך כבר מחוסנת.

כל מי שמרגיש שהוא בסיכון (לא רק מבוגרים) יישאר בבית. זה נותן לך אסטרטגיה יציאה שבסופה כל האוכלוסייה מחוסנת לפני שנגיע לחיסון שיגיע אלינו רק בעוד שנתיים.

לשאלה – האם זה לא דומה למודל האנגלי של ניסיון להגיע לחיסון עדרי. (האנגלים חזרו בהם, ואחוז הנדבקים גבוה מאוד). עונה פרופסור שעשוע:

"הדבר היחיד שדומה להצעה האנגלית - זה המושג חיסון עדרי. הם לא החליטו על קבוצת סיכון גבוה ונמוכה, כל מה שאמרו זה למבוגרים תשארו בבית. ואז כל האוכלוסייה מדביקה אחד את השני. הם לא חילקו את האוכלוסייה ל2.

כמו כן יש להבין שקבוצת סיכון גבוהה היא לא רק מבוגרים, אלא גם בעלי סוג של מחלות רקע."

מפיץ את ההצעה שלו לעולם:

"כתבתי את המאמר באנגלית. ואני שולח אותו  לקולגות שלי ב-MIT. ביום שלישי אני נותן הרצאה (בזום) על הרעיון שלי וגם יצרתי קשר עם יועצים פוליטיים של מושל ניו יורק.

אני מנסה לראות איך אפשר לתת כלים ליציאה מהמשבר בכל מקום ולא רק בישראל 

אסטרטגיית הסגר המלא אינה נכונה

משרד הבריאות אומר לי תסגור את המדינה - אני סוגר את המדינה. אם יהיו מתים - הם לא על המצפון שלי.

זה שהכלכלה נהרסה - אף אחד לא יגיד לי, כי הצלחתי חיים.

זה די דומה לכך שמשרד התחבורה יגיד – כדי להציל חיים אסור לנסוע במכוניות פרטיות כי יש 300 הרוגים בשנה מתאונות. לעשות החלטה שיש בה אסטרטגית יציאה שיש בה טרייד אוף - דורש אומץ.

אם המדינות המערביות יאמצו את המודל הזה לדעתי תוך 4 חודשים נגמור עם זה.

לשאלה אם הוא מייעץ לרה"מ עונה שעשעוע

"אני לא רוצה לענות על זה. אין לי תפקיד פורמלי, מידי פעם מקשיבים לי. אנשים זקוקים לראות אופק. כשאין זה מכניס אנשים לאי ודאות מאוד מדאיג".

עד מתי הכלכלה הישראלית תוכל לסחוב את המצב הנוכחי לדעתו?

יש מיליון אנשים בחל"ת? סביר שכאשר זה יגמר עשרות אחוזים לא יחזרו למעגל העבודה. בינתיים בתקופה הזאת המשכורת היא 70% ועד 10 אלף שקל. כשיש רבים גם מעל הרמה הזאת. מדובר על מכה מאוד קשה שכשלא יודעים מתי תסתיים זה מכניס את החברה לחרדות מאוד גדולות. אנחנו בהאטה, אבל צריך לעשות הכל כדי לא להגיע למיתון כי אז ייקח לצאת מזה שנים.

  אני מאמין שבאסטרטגיה שהצעתי - תוך חודשים שלושה נסיים עם זה.

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('37d9d374-85dc-48d1-9b31-fab2704d5866','/dyncontent/2023/2/12/e960374e-11ea-41ca-b46e-f63254187ad1.jpg',15395,'עירייה אייטם כתבה ',525,78,true,46226,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('37d9d374-85dc-48d1-9b31-fab2704d5866','/dyncontent/2024/4/12/5a942a28-5c63-409d-b765-2db1b8e6f2c5.jpg',17748,'תיירות אייטם כתבה ',525,78,true,46226,'Image','');},15]]);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה