פתח תקווה עוד הצליחה להחזיק מעמד ברבע הראשון, כשפיגרה רק ב-2, אבל רבע שני מחריד שלה בה קלעה רק 8 נקודות הביא אותה אל המחצית בפיגור 36:19. האורחות המשיכו לסבול מערב התקפי נוראי, קלעו רק עוד 23 נקודות עד לסיום, וראו את השחקניות של אשדוד משייטות אל ניצחון עצום. מעל כולן באשדוד עמדה דניאל אדמס שפשוט הייתה בלתי ניתנת לעצירה עם 30 נקודות (9 מ-9 ל-2) ו-11 ריבאונדים, אשלי שילדס סייעה לה עם 13 נקודות ו-6 ריבאונדים ובריטני דנסון רשמה 7 נקודות אבל אספה 10 ריבאונדים וחילקה 3 אסיסטים.

פ"ת חשבה שאם אשדוד בקושי ניצחה את נתניה אולי היא תוכל לדגדג, אחרי שניצחה גם את רמלה וגם את רמה"ש, אלא שאשדוד זו לא רמלה ולא רמה"ש, למעשה אשדוד זו אף אחת אחרת, זו ליגה בפני עצמה. רק הנתון של ה- 114-79 שנקבע בסיבוב הראשון וקבע שיא ליגה של נקודות לקבוצה בכדורסל הנשי, עם 114 נק', אמר את הכול. עדני דגן חשש שאולי השחקניות שלו יהיה עם הראש בגביע ביום חמישי, אבל זה היה רחוק מזה. אשדוד נכנסה להיסטוריה ותרשום את ה- 27 בינואר בשנת 2013 כציון דרך בהיסטוריה שלה שבשנה האחרונה רק מתמלאת מידי משחק.

שמתסכלים על הנתונים בליגה, רואים שלא רק שאשדוד מקום ראשון בטבלה, אלא היא מקום ראשון פשוט בכל דבר, נקודות, ספיגה, מדד, הכול. קבוצה פשוט עצומה. המחמאות מגיעות כמעט לכולם. לעדני דגן שבנה סגל עמוק, יציב, מאוזן ואיכותי. "אני חושב שגם אם אתה מוציא את הזרות של אשדוד הקבוצה רק עם הסגל הישראלי שלה יכולה לסיים בין 4 הראשונות", אמר השבוע אחד מאנשי הכדורסל בארץ. "אין ספק שהזרות הן יתרון עצום בעיקר שיש לך שחקנית שלא שייכת לכאן כמו אדמס, אבל התמהיל שיש העונה באשדוד עושה את ההבדל", אומר אותו אדם.