30.09.09 / 07:00
!--{12541827001241}--
אביחי טרבלסי שחקן נערים ג' של מ.ס אשדוד בדרך להגשים את החלום של כל שחקן לשחק באירופה. לפני כמעט חודשים הוא התקבל לאקדמית הכדורגל של קבוצת ויאדואליד מספרד. השבוע פגשנו אותו ואת אביו דודו לשיחה על החלום
לפני שנתחיל נפתח בגילוי נאות: כותב שורות אלו הכיר את אביחי באופן אישי לפני בערך כשנתיים עת פעל דרך מסגרת מ.ס אשדוד בשיתוף העירייה וחנך את אביחי באופן אישי. לאחר הגילוי ניגש לעיקר, אביחי נמצא בכדורגל מגיל 6, הוא שיחק מאז הקמתה של מ.ס אשדוד והחל מקבוצות הטרום עד שהגיע לקבוצת נערים ג' לפני כחודשיים הגיעה ההצעה מספרד, אביחי נסע לשבוע אימונים בספרד שם הרשים את הצוות הספרדי ומשם הדרך להגשמת החלום הייתה קצרה.
אביחי איך הגיעה ההצעה מספרד?
"אני מתאמן כבר 4 חודשים עם מאמן אישי שמעון שנהר מעבר לאימונים באשדוד. עבדתי על טכניקה אישית, חשיבה מהירה ופיתוח גוף. עברתי גם פציעה בברך כך שהעבודה האישית הייתה חשובה. לפני כ- 4 חודשיים ביקש שמעון שנהר מאחד המכרים שלו, בחור בשם מיגל רובינשטיין שהוא סקאוט של חלק מהקבוצות בספרד לבוא ולראות אותי וכך נולד הקשר ביני לבינם".
אז נסעת לשבוע מבחנים בספרד? ידעת מה מצפה לך?
"נוצר קשר בין רובינשטיין לבין האנשים בוידולאיד, הם ביקשו שאגיע לשבוע אימונים באקדמיה, במהלך פגרת הקיץ זומנתי לאימונים בווינגט שהיו מעין סינון ראשוני לפני היציאה לספרד. נבחנתי שם תחת העיניים של מיגל ושל מאמנים נוספים כמו דידי חממי ואמנון רז והם הגיעו למסקנה שיש לי פוטנציאל ואז יצאתי ב- 5- ליולי לטורניר בפלנסיה שבספרד יחד עם עוד 80 נערים מהארץ".
איך היה במהלך השהות שלך שם? הרגשת בהבדלים משמעותיים?
"בטורניר בספרד השתתפו כ- 15 קבוצות ממספר מדינות מאירופה, לא הרגשתי הבדלים משמעותיים ואני חושב שהתמודדתי שווה בשווה מול השחקנים האחרים".
אומרים שיש פערים בין הכדורגלן הישראלי לאירופאי, ואתה אומר שלא הרגשת הבדלים?
"יכול להיות שההבדלים הם בגילאים היותר גדולים, זו הסיבה שאני יוצא בשלב מוקדם לאירופה וזו הסיבה שאני עובד עם מאמן אישי בכדי לסגור את הפערים שאתה מדבר עליהם. בגילאים שלי לא הרגשתי הבדלים בולטים".
מתי ידעת שהתקבלת, מי הודיע לך?
"לאחר שבוע של מעקבים, נבחרתי יחד עם עוד שלושה שחקנים להגיע לאקדמיה של ויאדוליד. לאחר המבחנים נפגשנו עם מיגל והתחלנו לקדם את המעבר שלי לספרד יחד עם אבא שנסע איתי לספרד".
מה הרגשת שהודיעו לך שהתקבלת?
"הרגשה טובה מאד, הרגשתי שאני בדרך להגשים את החלום שלי, של המשפחה. אני הולך לשחק כדורגל בטופ של אירופה בגילאים שלי. יש שם רמה גבוהה ושחקנים טובים לא ידעתי שאני מתקבל עד הרגע שהודיעו לי, מאד קשה להתקבל בגיל צעיר".
אתה כבר יודע מה מצפה לך שם, מבחינת תנאים, מחייה, לימודים, אבא יוצא איתך?
אבא של אביחי מתערב ואומר: "אביחי יוצא על ויזת לימודים, הוא יוצא לשם לבד מכיוון שאלו הדרישות של הספרדים שלא מסכימים שההורים יצטרפו, אנחנו כמובן נהיה איתו בקשר רציף כל הזמן. הוא בעצם יוצא על ויזת לימודים. החוק הספרדי מאפשר לכל שחקן שהוא מתחת לגיל 15 שמגיע ללמוד בספרד לשחק בקבוצה, ממש בדומה לקולג'ים בארה"ב".
.jpg)
ומה יקרה שהוא יגיע לגיל בוגר? מה אז יקרה איתו?
"אנחנו מקווים שעד אז הוא כבר יצליח לפרוץ קדימה ואז תהיה קבוצה שתקנה אותו, כרגע כרטיס השחקן של אביחי הוא שלו, בגלל חוק הצעירים שיש באירופה".
אביחי, מה מבחינת שפה, לימודים, חברים וכדומה, כל עניין הקליטה מעבר לכדורגל?
"אני יודע שאני צריך לרכוש שפה, חברים, ובעיקר את כל מה שקשור למנטאליות המקומית כולל תרבות הספורט. אני בטוח ומאמין ביכולות שלי להסתגל גם לחיים בספרד בתור נער ולא רק להסתגל לכדורגל, בשבוע הראשון אבא מצטרף אליי ולאחר מכן אני אהיה לבד באקדמיה. התחלתי כבר לקחת שיעורים בספרדית".
אתה פוחד שאולי אתה תהיה מעין בניון מקומי שחוזר הביתה לאחר חצי שנה בגלל קשיי קליטה?
"הכול יכול להיות, אבל המטרה מקדשת את האמצעים, אני ילד חזק ויש לי תמיכה מבית של אבא, אמא וחברים ואני מאמין בכוחי להסתדר, זה חלק מההתפתחות שלי בתור בנאדם מעבר להתפתחות שלי כשחקן באירופה. אני הולך אחרי החלום שלי ואני יודע שאני צריך להקריב ולוותר על דברים למען זה ואני בטוח שזה ישתלם בעתיד".
אתה כבר יודע איך יראה סדר היום שלך באקדמיה?
"התנאים באקדמיה דומים מאד לתנאים בפנימייה יש סדר יום מאד קבוע ומוקפד שסובב סביב הכדורגל, אך יחד עם זאת הם מקפידים מאד על כל נושא הלימודים. אני חתמתי על חוזה שאם אני מפסיד יותר מ-12 שעות ביה"ס בחודש אני פשוט עולה על מטוס חזרה לארץ בלי הרבה לדבר".
נשמע קצת קיצוני לא?
"זה בדיוק ההבדלים בינינו לבינם, שם מאמינים בעבודה סיזיפית שתניב תוצאות בעתיד גם אם התוצאות היום פחות טובות. חלק מההצלחה של שחקן זה הפן האישי והלימודי כך הם מאמינים. אני מוכרח לציין שגם במ.ס אשדוד הקפידו איתי מאד על נושא הלימודים, היה חשוב להם שאני אהיה גם בנאדם מעבר לכדורגל".
למ.ס נגיע בהמשך, אבל לנו היה חשוב להבין מבנאדם שהיה שם והולך להיות שם מה באמת ההבדלים בין האקדמיות באירופה למחלקות הנוער של ישראל, בשעה שבאשדוד בונים אקדמיה משלהם אולי זה זמן מצוין ללמוד ממי שכבר עשה זאת.
מה עוד אתה יכול לציין ששונה מישראל לאירופה?
"זה מתחיל בהכנה לאימון, חשוב להם ששחקנים יגיעו לאימונים מסודרים עם הופעה מכובדת. ההופעה של שחקן על המגרש מתחילה בהופעה שלו לפני ואחרי האימון. בנוסף כל עניין התזונה הוא מרכיב חשוב מאד באקדמיה, היתרון שלהם שאנחנו חיים שם וכך הם יכולים בעצם לפקח עלינו ולראות בדיוק מה אנחנו אוכלים"
דיברו איתך על המעמד שלך בקבוצה? לאיזה קבוצה אתה מגיע?
"גילאי 94-95 הולכים לשתי קבוצות באקדמיה, אני מתחיל בקבוצת ב' של הגיל שלי. השאיפה היא כמובן להגיע לקבוצה מדרג א' כי לשם מגיעים כל המאמנים והמנהלים והחשיפה היא יותר גדולה. אני מקווה שאת תקופת ההתאקלמות שלי אני אעשה בקבוצת ב' ובמהרה אעבור לקבוצת א'".
דודו אתם תעקבו אחריו מהארץ? הוא יגיע לחופשות איך זה בדיוק יעבוד?
"אני שולחים לו כל חודש 50 יורו בחודש כי זה מה שהם מאפשרים לנו לשלוח בכדי לא ליצור אפליות בין ילדים שיש להם וכאלה שאין להם,זה מעבר כמובן לתנאים שהם ממנים לו ברמת היום יום כמו תלבושות, מזון, לימודים וכדומה. בנוסף יהיה לנו מעקב דרך המחשב אם זה בלימודים ואם זה בכדורגל, אנחנו כהורים נוכל לעקוב אחריו בביה"ס אם הוא הגיע לשיעורים וכדומה. בנוסף הוא יגיע לחופשות בארץ פעמיים בשנה".
אביחי אמנם נוסע להתחיל פרק חדש בחיים שלו, אבל יש לו פרק לא מבוטל שהוא משאיר מאחור וזה את מ.ס אשדוד עליה יש לו להגיד רק מילים טובות. אביחי משחק באגודה כאמור מגיל 6 בתפקידים של קשר מגן היה קפטן בקבוצות ששיחק במשך 3 שנים ואחד השחקנים המובילים. לפני שנה הוא הגשים הישג קבוצתי שזכה באליפות עם הקבוצה. אביחי מלא מילים חמות על האגודה שטיפחה אותו במשך כל השנים: "כולם פרגנו לי, החברים המאמנים, יש שם שחקנים שאני איתם כבר 6 שנים ויהיה לי מאד קשה להתרגל לעובדה שאני לא אהיה איתם, לא יהיו לנו את הצחוקים שלנו בחדר הלבשה וכדומה. אני מאד ישמח אם הם יגשימו את החלום שלהם ויזכו באליפות ויגשימו את השאיפות שלהם".
יש משהו מיוחד שאתה לוקח מהתקופה שלך במ.ס אשדוד?
"אני צריך להודות לאגודה של מ.ס אשדוד שבזכותה הגעתי לאיפה שאני נמצא היום. האגודה והמחלקה בראשות מנדל וג'קי עזרו לי מאד, תמכו בי, האמינו בי, בריג'יט הייתה כמו אמא שנייה שלי. מ.ס אשדוד התוותה לי דרך של מצוינות ודרך מקצועית. אני גאה לצאת לספרד בתור שחקן של מ.ס אשדוד, אני נוסע להגשים את החלום בעזרתם".
אם אצל אביחי ומשפחתו יש שמחה וגאווה מובנת, אז באשדוד יש תחושה מעורבת, מצד אחד גאווה ושמחה ששחקן שלהם יוצא לספרד, מצד שני אכזבה וצער ששחקן מוכשר עוזב. מנדל דוידויביץ' נדרש לסוגייה: "אני נמצא בתחושה מעורבת, מצד אחד יש גאווה ששחקן שלנו הולך להגשים אולי את החלום, מצד שני זה קצת חורה לי ששחקן שהשקענו בו עוזב אותנו ובעיקר שחקן כמו אביחי שהוא ילד טוב ושחקן מוכשר".
לפחות הוא נוסע לספרד ולא לקבוצה אחרת בארץ.
נכון מאד. אם יש לי משהו שלפחות מקל עליי מעט זה הידיעה שהוא עוזב בכל זאת לאירופה וספרד ולא לקבוצה אחרת בארץ, אז זה היה מאד מתסכל, מפני שאני חושב שאשדוד לא נופלת משום קבוצה אחרת".
אתה מכיר אותו מגיל צעיר, הוא יכול להצליח שם?
"השאלה הגדולה היא בצד המנטאלי, איך הוא יסתדר בלי התמיכה המאד גדולה של המשפחה שלו, וראינו בעבר את מקרה בניון. אני חושב ששחקנים צריכים לצאת בגיל יותר מבוגר, אבל זו הבחירה שלהם וזה בסדר גמור. בתור שחקן אני חושב שהוא שחקן מוכשר מאד וילד טוב, בגיל שלו יש לו מה להציע, הבעיה כמו שאמרתי שלעיתים בגילאים האלה היכולת מושפעת גם מהצד המנטאלי".
עצוב לך שהוא עוזב?
"מאד, אני חושב שבאשדוד של היום יש את כל התנאים לשחקנים כמו אביחי להצליח, וחבל שדווקא בעונה שהתחלנו את האקדמיה הוא בחר לעזוב, אבל זה התקנון ואנחנו כמובן נאחל לו הצלחה מכל הלב, הוא ילד שלנו ונרצה שיצליח ובמידה וזה לא יצליח דלתנו תמיד תהיה פתוחה בפניו".
לסיום היה חשוב לעוד שני אנשים להביע את דעתם על אביחי ועל העתיד שלו והמעבר לחו"ל. הראשון הוא איש הקשר מיגל רובינשטיין שאמר על אביחי: "זיהיתי אצל אביחי את התשוקה לכדור, הרצון להצליח, נחישות שאין להרבה שחקנים. כישרון זה משהו שנולדים איתו, אבל רצון ונחישות אלו תכונות שקשה מאד לפתח גם אם יש לך כישרון. בספרד כל הזמן מחפשים את השחקנים "החצי שלמים" כאלה שאפשר לפתח שיש להם לאיפה להתפתח וכזה בדיוק אביחי, גם מבחינת האופי אני בטוח שהוא יצליח והתאקלם, יש לו אופי חזק".
גם יקיר פרץ מאמן כושר שעבד עם אביחי בתקופת הפציעה אומר: "הוא ילד עם רצון מדהים, לא נתקלתי בהרבה אנשים מבוגרים עם רצון כמו שלו, אין לי ספק שהוא יצליח. דווקא בתקופות קשות כמו פציעות רואים מאיזה חומר עשויים האנשים ואביחי עשוי מחומר חזק, אני מאחל לו הצלחה, ואני רק מקווה שיזכור אותי שישחק בליגה הספרדית וייתן לי כמה הזמנות....
שם: אביחי טרבלסי בן 14
תאריך לידה: 16-12-95
שחקן בארץ: גל אלברמן
שחקן בעולם: פרנק למפארד
שחקן באשדוד: דוד רביבו (למרות שעזב)
מאמן שהשפיע עליי: מנחם איריס, משה היינה
אישיות שהשפיעה עליי: שמעון שנהר
חלום: לשחק בגמר ליגת האלופות
אשדוד: בית חם
ספרד: חלום שמתגשם
משפחה: תמיכה בכל מצב
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
