לצד ההעלמות הכמעט מוחלטת של הקהל מהכדורגל, יש עלייה הדרגתית של קהל בגזרת הכדורסל. השאלה האם מדובר בתופעה של ממש או שפשוט חובבי הספורט בעיר אוהבים הצלחות? האם אשדוד שתמיד הייתה עיר של כדורגל הופכת לעיר של כדורסל?

"תראה מזה, משחק בליגה הלאומית והאולם מלא עם עידוד חם, אין כאלה דברים אפילו בליגת העל", הדובר: מאיר טפירו שחקן מכבי ראשל"צ שהגיע לצפות במשחק העונה בשבוע שעבר בין מכבי אשדוד לבקעה. לא רק טפירו שם לב לתופעה שככה בשקט בשקט מתפשטת לה בעיר. תנסו להגיע בימי שני ושלישי לאולמות הכדורסל בעיר ותראו תופעה מרנינה ביותר. אצל הנשים זה כבר מזמן סיפור הצלחה, האולמות מלאים, הצופים מגיעים, מעודדים והאווירה באולם במקיף ז' בקריה חמה מאד מידי שבועיים בימי שני. מצד שני, גם בקבוצת הגברים נרשמת עלייה מסיבית אם בעונה שעברה בשלב הזה של העונה היו שחקניו של רמי הדר משחקים מול 50 צופים, היה ניתן היה לשמוע מה המאמנים אומרים בפסקי הזמן, העונה 400-500 צופים מגיעים לכל משחק, גם במשחקים הפחות אטרקטיביים. העלייה של הצופים בענף הכדורסל מגיעה בקשר ישיר לירידה הדרמטית במספר הצופים במשחקים של מ.ס אשדוד. בהתחשב בכך שאין לקהל תחליף, מוזר לראות איך למרות שיש קבוצה אחת בעיר הקהל מצא כנראה תחליף בדמות ענף אחר. בזמן שבמשחקי הבית של מ.ס אשדוד ממוצע הצופים עומד על 2000 צופים, על משחקי החוץ איש לא מדבר, להזכירכם מדובר בקבוצה בליגת העל שנמצאת בחלק העליון של הטבלה שמביאה לעיר קבוצות כמו חיפה, מכבי והפועל ת"א, בית"ר ירושלים וכדומה. האם העדר הקהל במשחקים של מ.ס אשדוד הם נגזרת ישירה של חוסר הצלחה, חוסר עניין, או  אולי הבעיה היא קצת יותר עמוקה?

המפתח טמון ביחס

ברור לנו שללא ההצלחה של קבוצות הכדורסל בעיר, כמות הקהל הייתה מינורית. עדין אם כל הכבוד לכדורסל הנשים והגברים בעיר, הכדורגל הוא הספורט מספר אחד בעיר. וחשוב שזה יהיה ברור. ההצלחה של הכדורסל יחד עם חוסר העניין בכדורגל יצרו מעין פלטפורמה שהביאה לעלייה בכמות הצופים במשחקי הכדורסל. השאלה היא למה? מה עשו בכדורסל שלא עשו בכדורגל? הרי סך הכול מ.ס אשדוד נמצאת בעונה טובה, הקבוצה רצה בצמרת, יש  הרבה שחקנים צעירים, מקומיים, אז למה במשחק מול חיפה היו רק 1500 צופים? רוברט אוהד מ.ס אשדוד עונה: "אני הולך הרבה יותר לכדורסל היום, בגלל שזה יותר מעניין, יש שאיפות. אני יודע שקבוצות הכדורסל נאבקות עבור הישגיים אז יש חשק לעודד, במ.ס אשדוד אין שאיפות, אז באים אם אפשר, אבל מה זה משנה אם נעודד או לא, בשביל מקום 5, 7 או 10 לא צריך אותנו". אבל אולי הנקודה שרוברט לא התייחס אליה היא הנקודה החשובה, בתחילת העונה כולנו זוכרים את המשבר בין הקהל להנהלת הקבוצה, ארגון "הדולפינים" ביקש מההנהלה לקבל יציע נפרד, לקבל כסף בשביל אביזרי עידוד וכדומה, בשל כל מיני בעיות גם מצד ההנהלה וגם מצד האוהדים זה לא יצא לפועל, האוהדים בחלקם הרגישו שאין להם מענה, הם לא מקבלים יחס ודי התייאשו. "הזהות נעלמה", אומר אחד מאוהדי הדולפינים, בקבוצות הכדורסל זיהו את הפוטנציאל הגלום וחיבקו את האוהדים לחיקם. חיש מהרה קיבלו האוהדים מהכדורסל את מה שלא קיבלו מהכדורגל. גם בגברים וגם בנשים קבעו פגישה עם האוהדים שם העלו את דרישותיהם אחד מהשני, האוהדים קיבלו כסף לקנות אביזרי עידוד, על יציע נפרד לא הייתה בעיה (מממלא לא היו הרבה צופים) והרומן התחיל לקרום עור וגידים.

השבר התחיל כבר בגביע הטוטו

כל כך הרבה ניתחנו את תופעת העדר הקהל במשחקי הכדורגל. הרי לא ייתכן שבעיר של 220 אלף תושבים בשעה שיש קבוצה אחת בעיר, האצטדיון לא יהיה לפחות במשחקי הצמרת מלא. לאשדוד יש פוטנציאל של 4000- 5000 צופים בכל משחק בית, העונה כבר הגיעו לכאן קבוצות כמו חיפה ובית"ר ירושלים וכמות הצופים עלתה אבל לא כמו בשנים קודמות. 4000 צופים בממוצע היו בשתי המשחקים האלו, שחצי מזה שייך לקבוצות האורחות. "אני גמרתי עם הקבוצה הזאת (מ.ס אשדוד) אחרי גמר גביע הטוטו בעונה שעברה", אומר יאיר אוהד הקבוצה. "לא יכול להיות שנביא 2500 צופים לר"ג בעונה לא משהו שלנו והקבוצה פשוט תזלזל בנו. מילא להפסיד אבל אחרי זה לראות שחקנים יוצאים ומבלים וצוחקים. מה זה? אני בתור אוהד לא ישנתי כמה ימים והם צוחקים."

אבל העונה מנסים לשנות משהו בקבוצה, אולי זה יהיה אחרת?

"אולי. אבל אני מצטער שאני לא נותן אמון, קודם כל שיראו לי ואחר כך אני אגיע. הבעיה זה לא רק היכולת או התוצאה, זה המעטפת, המכלול, לא יכול להיות שאנחנו כאוהדים שאמורים להיות הלקוחות של הקבוצה, נהיה אחרונים ברשימה, בכל המהפכה הזו איפה יש התייחסות לקהל?" רוב הקהל של מ.ס אשדוד הוא גם הקהל של הכדורסל, אבל בתקופה האחרונה יש גם כמה חריגים שבאים אך ורק לכדורסל, כאלה שלא היו אף פעם אוהדי מ.ס אשדוד וחיפשו זהות. אחד כזה הוא דוד שגר בי"ג ופוקד דרך קבע את האולם במקיף ח' שם משחקת הקבוצה של רמי הדר. "אני הייתי אוהד עירוני בעבר, חיפשתי זהות של מכבי, משהו כחול- צהוב סוג של זהות שאני אדע שזה שלי, בכדורגל עשו הכלאה בין הפועל ועירוני, עכשיו אם זה היה מביא הישגיים ניחא, אבל ההישג המשמעותי ביותר בעשור האחרון היה העפלה לגביע אופ"א ומקום שלישי. אז אם בשביל זה עשו איחוד אני מעדיף את הדרבי של פעם, עם המתח והאווירה של ספורט".

הרגשה של שליחות

למרות אוהדים כמו דוד חלק ניכר מהאוהדים שמגיעים למשחקי הכדורסל בעיר, הם גם אוהדי כדורגל. הרוב הם כאלה. למרביתם כואב לשמוע את הטענות של חבריהם אבל הם יודעים שמי שאוהב ספורט צריך לתמוך בעיר שלו. כמה כיף היה לראות במשחק מול הבקעה את הקהל של אשדוד מעודד עם צבעים, דגלים ורעש. אפילו בטלוויזיה ציינו את הקהל החם של מכבי אשדוד, אפילו קראו להם בשמם. מבחינת אותם נערים הפידבק שהם מקבלים מהסביבה הוא הדלק שמניע. יקיר מארגון הדולפינים מנסה להסביר מה זה אותה תחושה של שליחות שכולם מרגישים: "בכל מקום ובכל אפשרות שיש לאנשי הכדורסל (נשים וגברים) הם מציינים את ארגון הדולפינים, כל ראיון של אחד מאנשי הקבוצה הוא מדבר על הקהל ועל הדולפינים, זה מראה על יחס ועל הכרה". מה שיקיר לא מספר זה שבתחילת העונה נערכה פגישה בין נציגי ארגון הדולפינים לעו"ד שי האוזמן מנהלה המקצועי של מכבי אשדוד, חלק מהסיכום היה שמעבר לעזרה של הקבוצה, האוזמן בעצמו ידאג אחת לכמה ימים להיכנס לפורום של הדולפינים ולעדכן אותו, בנוסף הוא הבטיח להם שבכל החתמה של שחקן חדש הוא ידאג לעדכן את הפורום. הפורום מאפשר לראשי הקבוצה להיות בקשר מתמיד עם כמעט כל האוהדים ולא רק עם הנציגים שלהם. "הצעד של האוזמן מראה על היחס, האכפתיות, מדובר בבנאדם עסוק שבטוח היה מעדיף לעשות משהו אחר במקום לעדכן בפורום חבורה של ילדים אבל הוא מבין שזה חלק מהקשר וזה חשוב".

ובכדורגל לא מבינים זאת?

"לא יודע, העובדה שברוב המקרים מה שביקשנו לא נענה. תגיד לי אתה, אם היום רוצה אוהד הקבוצה להגיע לאחד מנציגי הקבוצה איך הוא עושה זאת? הרי אפילו את האתר הרשמי הם כבר בקושי מעדכנים".

התחושה בקרב האוהדים היא לא של כעס אלא של תסכול, "ברור שכולנו רוצים לבוא ולעודד את מ.ס אשדוד, הבעיה שלא נותנים לנו לקבוע, להחליט או להוביל", אומר יאיר. "איפה נשמע על מקום שבו אנשים מבוגרים בני 65 קובעים מתי ירימו דגל ומתי יקומו? אז מה אם הם קונים מנוי, גם ככה רוב הסיכויים שהם קנו אותו בהנחה מזה ארגון, אז אנחנו שבאים בכל מזג אוויר, בכל משחק בית, לא זוכים בשום יחס". 

העתיד, כתום או צהוב?

האם השבר פתיר? לדעת רבים כן. אבל בניגוד למה שהרוב חושבים יש כאלה שפשוט מסבירים את התופעה בשני פרמטרים. הצלחה ופינוק. מה זאת אומרת? תראו מה יש ליעקב אוהד ותיק להגיד: "אני גאה בהצלחה של כל קבוצת ספורט של העיר, אבל בוא נראה את הקהל של הכדורסל בעתיד, אם הקבוצה לא תצליח, או ברגע שיגיעו דרישות מגבילות מצד המשטרה ומי שיפגע זה הקהל אז הם לא יישארו. הרי הבעיה המרכזית של הקהל בעיר שנתנו לו יותר מדי כוח, הרגילו אותו לטוב. פינקו אותו. הסעות בחינם, כרטיסים בסבסוד. למה זה טוב?"

אם זה לא היה לא היה בכלל קהל, צריך להגיד תודה לג'קי.

"אז שלא יהיה, אני לא רוצה קהל כזה, עדיף להרוס ולבנות מחדש, קהל שיבוא מאהבה ולא מאינטרסים". אז אולי זה הצלחות, אולי שיווק, אולי באמת פינוק. אבל חשוב שבעיר כמו אשדוד ימצאו את הנוסחא והפיתרון להביא גם את הקהל בכדורגל וגם בכדורסל, מי שירוויח זה רק הספורט בעיר. אין כאן מי צודק ומי מנצח, כולם צריכים לנצח ויפה שעה אחת קודם. "הרי כולם נהנו וראו שיש פוטנציאל גם לקהל בכדורגל, פני שלוש שנים שהקבוצה נאבקה נגד הירידה המגרש היה מפוצץ בכל משחק גם נגד כפ"ס והפועל פ"ת, גם בחצי הגמר השונים, תמיד הגיעו כמעט שמונת אלפים איש, זה קיים, צריך רק לדעת לגרות את אותו גרעין האוהדים". ממשיך יעקב, "הבעיה שאין היום שיווק מספיק טוב לאף אחת מהקבוצות בעיר, הקהל כמו כל העם שלנו הוא עדר, הולך אחרי מה שבמודה, הכדורסל כרגע זה מה שחם אז קדימה, אם הכדורגל ינצחו כמה משחקים אז למשחק מול הפועל ת"א יהיה אצטדיון מלא, הבעיה זה ליצור המשכיות, חיבור, זהות ובעיקר לשווק ולתת לקהל את התחושה שהוא רצוי, בעיקר שמדובר בילדים", מסיים יעקב מונולוג שנותן הרבה חומר למחשבה.