עם פרחי, קוחנסקי ואירם הפצועים התייצבה אשדוד למשחק מול אליצור יבנה. הסגל החסר והפצוע של אשדוד בהחלט היה הגורם המרכזי להפסד, אם כי מקבוצה כמו אשדוד מצפים לנצח גם בסגל חסר, 96-85 בסיום

לאחר שני ניצחונות שבאו לאחר ארבעה הפסדים רצופים, רשם רוני צוקרמן הפסד בכורה מול אליצור יבנה. צוקרמן שהגיע ללא פרחי הפצוע (סובל מפציעת דורבן), קוחנסקי (מחלים מקרע בשריר) ואירם (שמחלים מהפציעה בגב). אשדוד שהיתרון האיכותי שלה הוא בעיקר הקו האחורי, פשוט לא הצליחה להביא לידי ביטוי משחק כדורסל מסודר, קצת ניסיון של בידודים של קלמנטה וטל דן, אבל לא ממש יותר מזה. בהעדרו של פרחי עיקר המעמסה של ניהול המשחק נפלה על עדי פרג, פרג שכמעט לא נח, סבל מעליות וירידות במשחקו, פעם שלשה גדולה שמשווה את התוצאה, פעם אסיסט גדול לטל דן, מנגד כמה איבודי כדור בדקות חשובות, יחד עם החטאת שלשה בדקה גורלית וכמובן העבירה הטכנית התורנית גרמו לאשדוד לאבד את המשחק. יבנה מצידה הציגה את יאן מרטין הבן של פרנדדו מרטין הגדול, מרטין ג'וניור שכרטיס השחקן שלו שייך למכבי ת"א, פשוט לא שייך לליגה הלאומית, 26 נק' עם 5-7 משלוש היו למתאזרח הנפלא של יבנה. מעבר למרטין גם משחק טוב של ואלרי גנדין עם 14 נק' הביא ליבנה את הניצחון הצודק באשדוד. צקורמן והצוות המקצועי באשדוד ניסו בגלל העדר שני שחקני חמישייה לקצר את המשחק, פחות משחק מסודר והרבה ריצה ומשחק של אחד על אחד. אחרי שבסיבוב הראשון אשדוד ניצחה ביבנה, הפעם היבנאים מפתיעים ונוקמים באשדוד ומצטרפים לקרב על המקום השני. מנגד, ביבנה שיחקו נכון, הלכו פנימה לגבוהים המצוינים שלהם וכמובן עם מרטין הנפלא מבחוץ. אחרי שבסיבוב הקודם אשדוד קיבלה משחק מצוין מעבר לקשת מה שהוביל לניצחון 112-95, הפעם ההתקפה של אשדוד עבדה פחות טוב, ההגנה נתנה ליבנה לקלוע כמעט 100 נק' במשחק חוץ.

במחזור הקודם השיגו שתי הקבוצות ניצחונות לא פשוטים. בשביל אשדוד המשחק השבוע היה ככל הנראה ההזדמנות האחרונה להישארות במאבק על ראשות הטבלה. לאחר ההפסד הסיכוי שזה יקרה הוא קטן מאד (אשדוד מפגרת בשלושה משחקים על הבקעה) אחרי רצף הפסדים, הגיעו פיטוריו של רמי הדר, אותו החליף רוני צוקרמן, שבמשחקו הראשון הוביל את הקבוצה לניצחון חשוב. הגעתם של טל דן ועדי פרג בסיבוב השני, קיצרה משמעותית את הרוטציה של הקבוצה. מלבד שחקני החמישייה, יוני דרעי וארז קוחנסקי היו היחידים במשחק מול לב השרון, שזכו ליותר מ-10 דקות פרקט. אשדוד לא יכולה לייבש את שחקני הספסל יותר מדי, אם היא רוצה מהם תפוקה במשחקים המכריעים של העונה. יבנה, שפתחה את העונה נהדר, ונחלשה בהמשך, נהנית בשבועות האחרונים מחזרתו מפציעה של המתאזרח, יאן מרטין. מרטין ובראיינט מרקסון הם המניות הבטוחות היחידות בסגל של גלעד כץ. השחקנים המשלימים, כגון צ'וברביץ' ושוטבין מתבלטים לסירוגין, ובלי יציבות, פצצת הכישרון שנבנתה ביבנה לא תוכל לפרוח. נקודת התורפה של הקבוצה היא במשחק החוץ, כשטל קרפלס וחיים ברבי הצעירים, ביחד עם ואלרי גנדלין, מאיישים כמעט לבדם את עמדות הגארדים, ומול אשדוד, שהכוח שלה בקו האחורי נסדק בגלל הפצועים זה הספיק.

מעבר לעניין המקצועי כדאי באשדוד להפסיק לקפוץ כל פעם שנשמעת שריקה לעברם, הספסל של אשדוד קופץ בכל פעם שנשמעת שריקה לחובתם (קצת מזכיר את מכבי ת"א), גם אם זה נכון וצודק וברור שהחברים שם רוצים בהצלחת הקבוצה, הלחץ הזה לא ממש עוזר לשחקנים, שהרבה פעמיים במשחק מול יבנה התרכזו בשופטים ולא בשחקני יבנה. פרג וטל דן למרות משחק מצוין, התרכזו בפרובוקציות והרבה "טראש טוק" במקום כדורסל נטו. אפילו יוני דרעי נכנס בסיום לעימות קטן עם הצעיר של יבנה טל קרפלס.

רמון קלמנטה: "הסתבכנו סתם בסוף המשחק, לא היה לי כך כך קשה עם הגבוהים שלהם, מי שניצח בסוף את המשחק היה בעיקר שחקן החוץ שלהם (יאן מרטין), צריך להתרכז ברמלה שבוע הבא".

עו"ד שי האוזמן: "קשה לשחק ששני שחקנים מתוך החמישייה בחוץ. מילא אם הפציעות היו מתחלקות על כמה עמדות, אז ניחא, אבל כל הפציעות שלנו היו על הקו האחורי שאמור להיות היתרון שלו. זה לא תירוץ, אם כי אני חושב שבסך הכול עמדנו טוב".

לאשדוד: קלמנטה 25 נק', דן 20 נק', פרג 14 נק', בדלוב 14 נק'

ליבנה: מרטין 26 נק', מרקסון 22 נק', גנדין 14 נק', צוברורוביץ' 8 נק'