רק כך אפשר להגדיר את הסדרה בין רמה"ש לאשדוד. לאורך כמעט כל הסדרה רמה"ש הייתה עדיפה על אשדוד מבחינת כדורסל, אולם אשדוד נשארה בחיים בעזרת הלב. במשחק הרביעי באשדוד הלב של אשדוד פשוט לא הספיק ושתי טעיות ביום העניקו צלחת לרמה"ש ואורנה אוסטפלד עם 64- 63 בסיום

בניגוד למשחקים האחרים בסדרה, הפעם במשחק מספר 4 אשדוד הייתה במשחק לכל אורכו ובחלקים רבים גם הייתה טובה יותר מרמה"ש. אשדוד ידעה שרק ניצחון משאיר אותה בחיים, משווה את התוצאה ל- 2-2 ושולח את שתי הקבוצות למשחק חמישי ביום חמישי ברמה"ש. אבל השחקניות של אורנה אוסטפלד ידעו מה לעשות בדקות הסיום, בניצוחה של שרי סאם המופלאה שלאורך כל המשחק הייתה רעה, אבל במאניי טיים הופיעה בגדול עם שתי שלשות ואסיסט מנצח בתרגיל הסיום של רמה"ש. אשדו נשארת עם המחמאות והדמעות, רמה"ש חוגגת באשדוד ניצחון ומשלימה דאבל, בסיום 3-1 בסדרה.

ההפתעה של ענבר 

לאורך כל הסדרה דיברו באשדוד על הדומיננטיות של ליניי סלווין. עדן ענבר היה מודע לעניין והחליט שסלווין תצטרך לעבוד קשה בשביל לנצח אותו. ענבר ידע שאם נותנים לסלווין להשתלט על המשחק קורה מה שקרה ברבע הרביעי במשחק הראשון ברמה"ש. לכן מיד משריקת הפתיחה אורנית שוורץ נצמדה לסלווין במטרה להקשות אליה ולהוציא אותה מניהול המשחק. בדקות הראשונות זה עבד וההגנה של אשדוד שיבשה את המשחק של רמה"ש. ככל שהמשחק התקדם רמה"ש עם הניסיון מצאה פתרונות ואשדוד לא. אשדוד פתחה מאד אגרסיבית בהגנה והצליחה לעשות סלים קלים בהתקפה כתוצאה מהגנה טובה. אם מעט יותר ריכוז בהתקפה היתרון של אשדוד היה יכול להיות משמעותי.

אשדוד מתחפשת לדני דין

כמו בחלקים לא קטנים של הסדרה אשדוד נעלמה לכמה דקות ברבע השני, מול קבוצה כמו רמה"ש זה לוקסוס גדול מדי. שרי סם יחד קיה וואן הענישו מהר מאד את אשדוד וידעו לרדת להפסקה ביתרון של 35- 31 שריבי גרינבוים מצליחה לנגוס קצת ביתרון האדום. לחצי השני אשדוד חזרה כמו בתחילת המשחק עם הגנה טובה וחזקה, השחקניות של עדן ענבר רצו ל-9-0 מתחילת החצי ויחד עם האנרגיות של הקהל נדמה היה שאשדוד לא תאבד את המשחק. אבל אז דני דין שוב החליט לצאת ממקום מחבואו, אורנית שוורץ שפתחה את המחצית השנייה מצוין, הייתה פשוט במשחק הגנתי מדהים, נכון שמבחינה התקפית היא כמעט ולא תרמה, אבל העבודה הגנתית שלה הייתה מדהימה. נחזור לדני דין? אשדוד אחרי שכבר רצה יפה והכניסה כדורים לווקר ותומאס, הפסיקה ללכת פנימה, התחילה להפציץ מבחוץ דווקא בדקות שקיה וואן על הספסל והצבע של רמה"ש היה פתוח הרבה יותר. אורנה אוסטפלד העבירה את הקבוצה שלה לשמור אזורית מה שבלבל והקשה מאד על אשדוד. 50-45 לאשדוד בסיום הרבע השלישי.

שרי סאם מרגישה מאניי טיים

שימו לב לנתון הבא: בסיום הרבע השלישי היו לשרי סאם 2 נק' ומשחק די מזעזע. את המשחק עצמו היא סיימה עם 8 נק' בהחלט נתון סביר מבחינת אשדוד בהשוואה לנזק שהיא גרמה לאשדוד במשחק מספר 3. סאם קלעה שתי שלשות שהשעון ירד מתחת לחמש דקות, יחד עם האסיסט לסל הניצחון של אנדרסון הנה שחקנית שהגיעה בדיוק מתי שצריך. אשדוד שעשתה לאורך כל המשחק עבודה נפלאה על סאם, "שכחה" אותה בדיוק בדקות הסיום. לכולם היה ברור שלא משנה מה האחוזים של סאם עד כה, שזה יהיה חשוב היא תכניס אותם. לפחות אפשר להתנחם שאשדוד הייתה הקבוצה שהביאה אותה לארץ, אם זה מנחם מישהו. בדקות הסיום רמה"ש העלתה את רמת ההגנה שלה ואשדוד פשוט התקשתה "לקנות" סל בהתקפה. במצב של 62- 57 לרמה"ש 2:25 ד' על השעון לקח עדן ענבר פסק זמן של עונה שלמה. זה עזר אשדוד השוותה ל- 62- 62 עם סל צעירי ושלשה של לייסי, רמה"ש יצאה להתקפה ונעצרה, לייסי חדרה לסל ועמדה על הקו 9.6 שניות לסיום, היא קולעת אחת, מחטיאה את השנייה, אבל תומאס ולייסי קופצות ומצילות את הכדור, 8.4 שניות לסיום, כדור של אשדוד מתחת לסל של רמה"ש. ריבי גרינבוים מוציאה את הכדור ובסיום אמר ענבר על הסיטואציה: "אם הייתי יכול לבחור מי אני רוצה שתוציא את הכדור הייתי בוחר בריבי". אבל היא מתקשה להוציא את הכדור ורמה"ש חוטפת, ווקר מבצעת עבירה על אנדרסון וכדור מהצד של רמה"ש. סאם מוצאת את אנדרסון מתחת לסל שקולעת 64- 63, אליפות אדומה ושברון לב צהוב. להתראות בשנה הבאה. זה היה קשה, זה היה דרמטי, זה היה הפכפך וצמוד מהרגיל, ובכל זאת: אלקטרה רמת השרון שבה מאשדוד עם האליפות השישית בתולדותיה. האלופה ומחזיקת הגביע. ניצחון 63:64 במשחק, 1:3 בסדרה, וסיום מתוק לעונה מצוינת. לאחר שאשדוד ניצחה את המשחק השני, בביתה, כדי לאזן את הסדרה ל-1:1, היא כמעט עשתה את אותו הדבר היום, והיא ראויה למחמאות רבות. עם זאת, שתי טעויות קריטיות - אחת בהתקפה, אחת בהגנה - בעשר השניות האחרונות עלו לה באליפות. אולי זה ההבדל בין מועדון גדול, וכזה שנמצא בדרך לשם. בינתיים, האליפות הולכת לרמת השרון, בפעם השנייה ברציפות.

עדן ענבר: "צריך לשמור מה שעשינו כאן, גאה בכולם, הסדרה הייתה שווה משחק חמישי"

מאמן אשדוד לא ניסה להסתיר את אכזבתו בסיום: "האיבוד האחרון? השחקנית שרציתי שתוציא את הכדור היא זו שהוציאה. ריבי עשתה מה שכל אחד היה עושה. היה משחק מהנה, חבל על ההפסד אבל אם להפסיד אז ככה, עם הקהל הזה והשחקניות האלה. טוב שלא שאלו אותי אם הסתפקנו בלהגיע לגמר. ההפסד הוא שלי, הבנות היו מדהימות." ענבר לא שכח לברך את רמה"ש האלופה: "הן יותר טובות, מגיע להן כל הכבוד. הסדרה הזו הייתה שלהם כמעט מההתחלה, אבל היא הייתה שווה משחק חמישי. חשבתי שננצח היום, אבל מגיע לרמת השרון לחגוג. עשינו דבר מדהים העונה. הבכי של השחקניות מעיד על האופי שלהן ועל המאמץ שלהן העונה. המשחק היה אצלנו בידיים, אבל עשינו טעויות ב-10 השניות האחרונות. השחקניות ראויות לכל שבח על מה שעשו, לא נעים להפסיד. אם מסתכלים על הסיטואציה שאנחנו מסתכלים עליה כרגע, אז כן – אין יותר אכזרי מזה, אבל אם מסתכלים בפרספקטיבה רחבה יותר אז עשינו דבר מדהים. אני גאה בקהל, אני חושב ששיחקנו טוב, אבל המשחק ברח לנו בסוף. אנחנו צריכים לשמור על מה שעשינו פה לטווח הארוך”.

ריבי גרינבוים, שהציגה משחק נפלא, אמרה בדמעות: "זה היה מאוד אכזרי כי זו העונה שהכי נהניתי בה, ועברתי הרבה שנים בליגה. הייתה לנו קבוצה מעולה עם קהל מדהים וכל מה שמסביב דפק כמו שעון. אני יודעת שאין דבר כזה לא פייר אבל אני חושבת שזה לא פייר. אשדוד השנה הייתה אלטרנטיבה לא פחות טובה מרמלה ורמה"ש ואני מאמינה שזה ימשיך".

הקפטנית אורנית שוורץ עם עונה ראשונה באשדוד לא יכלה לעצור את הדמעות בסיום: "קשה. זה כואב בעיקר בגלל הקהל, הבנות הקטנות האלה שפה תמיד בכל משחק, מבית הספר לכדורסל. כואב לי בגללן, הבטחנו להן משחק חמישי ורצינו לקחת אליפות. אבל בגדול, אחרי השנה הראשונה שלי באשדוד, המטרה הייתה להגיע למצב הזה. שכל העיר בטירוף, כולם יודעים על המשחק, אי אפשר להסתובב בעיר. מצב שיש הרבה בנות שרוצות לשחק כדורסל, אני מקווה שמה שהתחלנו ימשיך. על סיום המשחק אמרה שוורץ: "אני אצטרך להסתכל שוב על המהלך האחרון, לא הוצאנו נכון את הכדור. בכדורסל זה בסוף הדברים הקטנים, חסימה לא בתזמון הנכון. איבדנו משחק שהיה צריך להיות לגמרי שלנו אבל בגלל זה המשחק אכזרי, וזה כל כך כואב. להפסיד משחק בבית, במיוחד משחק של אליפות, זה לא מה שתכננו. מה שמנחם זו האווירה והתחושה שהקהל המדהים שידר. אני מקווה שהתחלנו כאן מסורת לשנים הבאות. צריך להמשיך את העבודה מלמטה, קורה כאן דבר טוב באשדוד. אנחנו עושים את הכול מהבטן, מאהבה, ובגלל זה כל כך כואב לנו כרגע. זה כואב כי זה במגרש שלנו, לא יכול להיות יותר כואב מזה, כל סרט אחר הייתי קונה אבל לא סרט כזה".

אלון בן זקן מנכ"ל הקבוצה חיבק את בנו ושאב מעט נחמה מהערב: "עשינו עונה מדהימה, צריך להודות לכולם, לשחקניות, לצוות המאמנים עדן ואלון, לנאור, האווירה, הקהל, אין דברים כאלה. חבל על איבוד התואר וזה כואב יותר שרואים את רמת השרון חוגגת אצלנו, אבל אנחנו נמשיך גם בעונה הבאה". "צריך לברך גם רמה"ש שהיו טובות וזכו בצורה ראויה".

יו"ר הקבוצה נאור גלילי: "אין ספק שאיבוד התואר זה דבר כואב אבל זה מה שיפה בספורט, אין מה לעשות. מגיע ברכות לרמה"ש, יש שם אנשים נפלאים, אבל אנחנו התמודדנו איתם שווה בשווה שלהם יש תקציב פי 2.5 יותר משלנו. הייתה עונה טובה". על העתיד אמר גלילי: "אנחנו תמיד מכוונים הכי גבוה שאפשר, גם בעונה הבאה, אני מקווה שנצליח להביא עוד ספונסרים שנחשפו אלינו השנה. אני חושב שאנחנו הקבוצה ששודרה הכי הרבה בליגה וזה חשוב לשנה הבאה".