למרות שיש סיכום עם סטויקיץ', טוב יעשו בקבוצה אם ינצלו את "האינפלציה" הכישרונית שיש בעמדה הזו ויסתכלו מתחת לפנס שם הם ימצאו אולי את הפתרון לשנים הבאות

נכון לפתיחת האימונים לאשדוד יש שני שערים מוכשרים וצעירים כמו יוסי שקל ואופיר מרצאינו וכן, ילד מוכשר בצורה בלתי רגילה שזכה בתואר השוער המצטיין של הליגה לנוער כמו גל אנגלשטיין. אז ברור שכולנו נישן הרבה יותר אם בשער של אשדוד יעמוד שוער מנוסה כמו סטויקיץ', אבל טוב יעשו באשדוד אם לא ישתגעו" במידה והמו"מ אם סטויקיץ' לא יעלה יפה, עדיף יהיה לתת לשוער מקומי וצעיר "להתגלח על הזקן" של הקבוצה בלווי הגנה חזקה, מאשר לאיזה שכיר חרב, מגאנה, ניגריה, או כל מקום אחר. אם מסתכלים על הנתונים, אז ליוסי שקל הייתה עונה טובה בהפועל פ"ת, בחצי השני של הליגה הוא נכנס לנעליים של שוער נבחרת ניגריה אוסטין אג'ידה וספג יחד עם ניר דוידויביץ' את הכי מעט שערים בליגת העל בסיבוב השני, ההישארות של פ"ת רשומה בין היתר הרבה לזכותו. השני, אופיר מרצאינו הראה העונה למשחק ליגה אחד וכמה משחקי גביע הטוטו שיש לו המון פוטנציאל, גם בליגה לנוער הוא נתן תצוגות מרשימות והיה רשום על גביע המדינה לפני שנתיים. השלישי, גל אנגלשטיין, עשה עונה נהדרת בקבוצת הנוער ונבחר לשוער העונה בנוער ואין ספק שמבחינת גרף השיפור במקרה של אנגלשטיין הוא הכי גדול ומבטיח מכולם.

מעצמת שוערים מתחת לאף

בשעה שבאשדוד מדברים על שוערים מגנאה, ניגריה וכדומה צומחת להם מתחת לאף אימפריית שוערים קטנה, אז ברור שכולנו נשמח ונרצה שסטויקיץ' יישאר לעוד עונה באשדוד וכלל הנראה זה גם מה שעשוי לקרות, כל מי שדיברנו איתו השבוע על סטויקיץ' חזר על אותה מנטרה: "לסטויקיץ' יש כרטיס חזרה לאשדוד אם נרצה הוא יהיה כאן, אשתו אפילו תלד בארץ", אמר המנכ"ל רפי נידם. המאמן ג'ון גרגורי אף הבהיר שמבחינתו סטויקיץ' הוא מעין "פרה קדושה" והוא רוצה אותו בקבוצה בכל מחיר. שניסינו לדבר עם אנשים בקבוצה לגבי השוערים בקבוצה, התשובה שקיבלנו הייתה, למה לחפש משהו אחר שיש שוער מוכח כמו סטויקיץ', אז נכון שבאשדוד יש רתיעה מפאת גילו היחסית מבוגר של השוער (35) והעובדה שהוא רוצה קרוב ל- 150 אלף דולר חוזה לעונה. "אם באשדוד ירצו איתו יהיה אפשר להסתדר", אמר גורם בקבוצה. גרגורי כבר אמר שהוא רוצה אותו עכשיו נראה מה יקרה באימון הפתיחה. בכל מקרה באשדוד לא לחוצים מעמדת השוער, העובדה שבקבוצה יש שלושה שוערים טובים בסגל, מרגיעה מאד את הצוות המקצועי. ברור שאף אחד לא הולך לתת לאופיר מרצאינו ששיחק בערך שלושה משחקים בעונה שעברה בליגת העל, את אפודת השוער הראשון, אבל טוב לדעת שיש על הספסל שוער צעיר ומוכשר. המקרה של יוסי שקל הוא מעט שונה, כאן מדובר על שוער אמנם צעיר (24), אבל ששיחק בערך באזור ה-30 משחקים בליגת העל בארבע השנים האחרונות, אבל גם במקרה שלו הוא לא מגיע עם מטען רב של ניסיון של שוער ותיק בליגת העל.

שאלה של החלטה

אז למה שבאשדוד לא יקבלו החלטה שמתאימה למדיניות של הקבוצה והיא שיתוף צעירים ושחקנים מקומיים? למה שלא ייקחו החלטה שאומרת שבאשדוד בונים שוער לשנים הבאות ושמים לפניו הגנה מעט יותר איכותית ומנוסה. "במקרה של שוער הבעיה היא קצת אחרת", אומר גורם בקבוצה, "זה לא כמו קשר או בלם, כאן כל טעות עלולה לעלות ביוקר", אומר אותו גורם. אם במקרה של מתן אוחיון, או ניר ביטון המדיניות של המועדון הרוויחה שחקן, כאן במקרה של שוער צעיר זה קצת שונה. גם מתן אוחיון קיבל הזדמנות במסורה ומשם המשיך ולקח את ההזדמנות שלו לאט, הוא לא נהפך לשחקן הרכב מיד בעונה הראשונה שלו בליגת העל, אפילו בעונה שעברה, הוא לא היה שחקן הרכב לאורך כל העונה ורק העונה עשה בעצם קפיצת מדרגה משמעותית. המקרה של ניר ביטון הוא היוצא מן הכלל שכנראה לא ממש מעיד על הכלל, ביטון קיבל הזדמנות ראשונה במחזור ה-7 עלה כמחליף ומשם בעצם הפך להיות הבאנקר של אשדוד. אם באשדוד רוצים לבנות שוער הם יכולים לסמן שוער כמו איתמר ניצן מהרצלייה שלמרות גילו הצעיר משחק כבר קרוב לארבע שנים בליגת העל עונות מלאות וכשוער ראשון, מתחתיו אפשר לשים שוער צעיר ומקומי ולבנות אותם יחד. "זה עניין של החלטה, לא צריך לתת לשוער צעיר כמו אופיר מרצאינו ישר את אפודת הושער הראשון בליגה, למרות שהוא פוטנציאל מדהים, אפשר לקבל החלטה שבמפעל גביע הטוטו הוא משחק, אם הקבוצה עברה שלב הוא ממשיך, ממש דומה לספרד בגביע", אומר דן ולנסי. "אפשר גם לתת לשחק כמה משחקים בשלבים הנמוכים בגביע המדינה וככה, הוא יוכל לקבל בין 6-10 משחקים בליגת העל ובעונה לאחר מכן, עוד איזה כמה משחקים וכך לבנות אותו לאט", מציע ולנסי.

משלוש יוצא אחד

אז אם בכל זאת נכנסים פנימה ומנסים לבחון למי מבין שלושת השוערים שישנם כרגע בקבוצה יש את הסיכוי להיות שוער ראשון מוביל בליגת העל, על פני השטח נראה שהיתרון שייך לשקל  היותר מנוסה ובעיקר אחד שכבר היה שוער ראשון בליגת העל גם באשדוד וגם בקבוצות אחרות (בני יהודה, הפועל פ"ת). מצד שני, אם שואלים אנשים מתוך הצוות המקצועי של אשדוד, הם דווקא סבורים שלאופיר מרצאינו יש את הפוטנציאל הגדול ביותר. מרצאינו ניחן במבנה גוף חזק ופיזי מאד, הוא חזק מאד גם על הקרקע וגם באוויר, העונות הטובות שלו בנוער יחד עם הזכייה בגביע המדינה בהחלט מוסיפה לו נקודות זכות. ההופעה הטובה שלו בליגה במחזור ה-30 מול מכבי ת"א (2-0) הוסיפה לו כמה נקודות זכות, לעומת זאת, השלישייה בסיום הסיבוב השלישי מול אותה מכבי, בהחלט לא עומדת לזכותו. בנוסף, ציר ההשתפרות וההתקדמות של מרציאנו טובה הרבה יותר משל שקל, כך לפחות לדברי אנשי המקצוע. העובדה שמרציאנו צעיר ומתאמן חזק יכולה לתת לו יתרון בסיום על פני שקל, נכון שאולי כרגע לשקל יש את מימד הניסיון וגם האיכות, אבל מרצאינו הולך ומדביק אותו. ומה לגבי הצלע השלישית? גל אנגל שטיין. במקרה שלו אין ספק שמדובר בכישרון ענק, יש לו איכויות מדהימות שאין להרבה שוערים אחרים בארץ, כמו אחד על אחד וכדורי גבוה, מצד שני יש לו הרבה נקודות חולשה והעובדה שהוא לא שיחק משחק אחד בבוגרים בטח לא מוסיפה לו נקודות זכות. "אנגלשטיין מוכשר בזה שאין שום ספק, אבל להגיד שהוא מתאים להיות שוער בקבוצה בוגרת זה קצת רחוק כרגע, הוא צריך להתחשל בנוער עוד עונה אחת לפחות ואז להתחיל להתאמן בבוגרת כמו שעשה אופיר (מרציאנו) בעונה שעברה וזה ייתן לו חישול רציני", אומרים בצוות המקצועי של אשדוד.

אם לא סטויקיץ' אז מקומי

אם נחזור להתחלה אז אין ספק שאשדוד בהחלט יכולה לשאוב עידוד שיש לה עתודה של שוערים בקבוצה, אם נוסיף גם השוער של קבוצת נערים א' שלקח אליפות אז בהחלט אפשר להגיד שהעתיד של אשדוד לובש אפודה בצבע ורוד. אבל כולם יסכימו שלא כול יום מוצאים שוער כמו סטויקיץ', כזה שמביא נקודות, כזה שחביב על כולם, כזה שהפך למעין בן בית בקבוצה ובעיר לא בכלות מוותרים על שוער כזה. מה גם שאם באשדוד ישכילו להשתמש בסטויקיץ' גם אחרי הפרישה שלו כולם ירוויחו בעיקר שלושת הצעירים המוזכרים לעיל. לא סתם אמר אופיר מרצאינו לאורך העונה האחרונה שאין לו בעיה להיות שוער שני לסטויקיץ', כי הוא לומד ממנו המון. "הוא הבית ספר הכי טוב שיש לי", אמר לא אחת במהלך העונה. אז כן סטויקיץ' או לא סטויקיץ', באשדוד צריכים להיות רגועים בכל מה שקשור לעמדת השוער, הרבה מהיכולת של שוער זה ביטחון, ואם באשדוד יחליטו ללכת עם שוער מקומי עם קצת ביטחון זה יכול להיות גם הצלחה לא מובטלת. עדיף במקום להביא כל מיני שוערים אחרים טובים ככל שיהיו לקדם את בני עירנו. על משקל הפסוק: "עניי עירך קודמים"", לפני אמאמו, אג'יי, או שמוטולסקי כדי לתת קרדיט לשקל, מרצאינו, אנגל שטיין ואחרים, אם זה  לא יועיל זה בוודאי לא יזיק. השאלה כמה באמת יאמינו בקבוצה בצעד הזה, אם בכלל, כי אם כן זה יכול להיות צעד שכולנו נרוויח ממנו בעתיד, בדיוק כמו שכולם משבחים את היכולת וההזדמנות של ניר ביטון, מתן אוחיון, או רחמים צ'קול.