$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('5fc72c94-61c4-4a44-8de3-4155bd744e0d','/dyncontent/2024/3/10/d666082b-1e2d-4310-a54a-51b66018a2ce.gif',17601,'אלדן אייטם כתבה ',525,78,true,20180,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('5fc72c94-61c4-4a44-8de3-4155bd744e0d','/dyncontent/2024/2/21/19022398-7ad1-43fb-980e-4729804bbbee.gif',17526,'הילה אייטם כתבה ',525,78,true,20180,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('5fc72c94-61c4-4a44-8de3-4155bd744e0d','/dyncontent/2024/3/13/eba24287-81c1-4524-8420-9aa872b7d7a6.gif',17612,'סמי שמעון אייטם כתבה ',525,78,true,20180,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('5fc72c94-61c4-4a44-8de3-4155bd744e0d','/dyncontent/2024/3/19/08f1124b-66b0-4b70-8f17-5dd7ae679819.gif',17617,'מכבי אסתטיקה אייטם כתבה ',525,78,true,20180,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('5fc72c94-61c4-4a44-8de3-4155bd744e0d','/dyncontent/2024/3/21/79c4fc7d-daf2-4d30-9381-e64313eaf03f.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,20180,'Image','');},15]]);})
להאזנה לתוכן:


!--{12788401265991}--


הקיץ הוא התקופה הכי טובה לנצל את המשאב העיקרי שיש לנו בעיר וזה הים. במסגרת "מדור הקיץ" שלנו החלטנו לבקש מגל דהן מבית ספר לגישה "LEE- GAL" לכתוב עבורנו טור שבועי בנושא: ים, גלישה, שמש, אמצעי זהירות והחיים הטובים. כל מה שרציתם לשאול ולא היה לכם את מי

 

 

על הפרק: החוטית הנודדת ועוד כמה דברים שכדאי לדעת עליה

קוראים יקרים השבוע אפתח את הטור וארשום על אחת החיות היפות שראיתי אי פעם בתוך המים "החוטית הנודדת". החוטית הנודדת זהו השם העברי של המדוזה שכולנו מכירים. כיום ישנם כ- 200 מינים אך נתמקד דווקא במין המוכר לנו מחופינו שלנו, החוטית הנודדת. החוטית הייתה נפוצה בעבר באוקיאנוס ההודי ובאוקיאנוס השקט, בישראל ניתן היה לראותה בים סוף אך מאז שפתחו את תעלת סואץ היגרו המדוזות אל הים התיכון עם עוד מינים של בעלי חיים והסתגלו טוב מאוד לסביבתו, תהליך הגירה זה נקרא הגירה לספסית. המדוזה היא אחת החיות היותר מסתוריות שיש בים וידוע עליה מעט מאוד. במעט שכן ידוע עליה, ידוע שהיא מתרבה בלב ים ובחודשי הקיץ החל מסוף יוני חודרת בנחילים אל אזורנו. החוטית נחשבת למין מסוכן וכאשר היא באזור ישנה ירידה ניכרת בכמות המתרחצים.

 

קצת היסטוריה:

במיתולוגיה היוונית המדוזה הייתה יצור מפלצתי שבמבט בלבד הייתה מסוגלת להפוך בן אנוש לאבן. ישנה טענה שהמדוזות פוגעות בספינות ובמנועיהם וכמו כן בטורבינות של תחנות כוח. כמו כן, דייגי רשתות לא יוצאים לדוג כאשר יש מדוזות גם מפני שהרשתות מלאות בריר כואב וצורב וגם מפני שהן מסתבכות ברשתות והדייגים מאבדים לעיתים ציוד בים מפאת משקל הרשתות. מה שפולט אותן לחוף הם למעשה הגלים והזרמים החזקים של חודשי יולי- אוגוסט. רוב המדוזות ניזונות מפלנקטון (יצורי מים זעירים) החוטיות הגדולות ניזונות מדגיגים ואף מדגים. המדוזה משתנה במהלך מחזור חייה, מצורה אחת לשנייה: נקבה בוגרת מייצרת בעונה אחת 30 מיליון תאי ביצה ומשחררת אותם. תאי הביצה פוגשים תאי זרע והופכים לזיגוטות (תאי ביצה מופרים). הזיגוטה בתחילה פגית שוחה, אך לאחר כמה ימים מתיישבת על מצע ונקראת "פוליפ ישוב". על מצע זה היא מתפתחת לסטרובילה בוגרת, ומתחילה לעשות סטרובילציה - הנצה - מניצה אפירות. אלו הן מדוזות זעירות, הן משתחררות ותוך מספר חודשים נהיות מדוזות בוגרות. המדוזה הבוגרת בעלת תאים צורבים, הנמצאים בעיקר בזרועות הציד. קוטר הגוף של רוב מדוזות הסוכך הוא בין 2 ס"מ ל-40 ס"מ, אך יכול להגיע עד כמה מטרים בודדים. המדוזה צדה בעזרת הזרועות הארוכות והצורבות שלה שנקראות זרועות ציד. לאחרונה התחזק הארס של המדוזה ואנשי ים טוענים שהארס ממש חזק בהשוואה לשנים שעברו.

 

 

 

נצרבתם? מה עושים?

פעולות נגד- ישנן כמה פתרונות לארס המדוזות שהקלה בהם היא פשוט לא להיכנס למים אבל זה ממש לא קורה אצל המכורים לגלישה, צלילה ולים בכלל. ראשית, ישנה חליפת לייקרה מיוחדת שפעולתה כפולה והיא פתרון מאוד יעיל למדוזות ובנוסף לחליפה מקצועית יש מסנני קרינה מהשמש הקשה שיש לנו בישראל (בעיה יותר חמורה מהמדוזות). אם כבר נעקצנו מהמדוזה והכאב הוא בלתי נסבל ניתן להתיז חומץ על אזור הצריבה או להשתמש בפדים מיוחדים שהומצאו לאחרונה בפיתוח ישראלי ומופצים לכל העולם. מהניסיון שלי עם המדוזות הדבר הכי טוב הוא פשוט להתעלם מהעקיצות ולהיזהר לא להתנגש חזיתי עם מדוזה (זה באמת לא נעים). מה שנכון הוא שבמשך הזמן הגוף לומד לעקל את הארס והכאב לא נורא במיוחד שהים מציע גלים טובים לגולשים או ראות טובה לצוללים וכדומה לא חושבים על העקיצות.

 


 

היופי שבחוטית הנודדת

היופי שבמדוזות ועוד כמה מסקנות- כבן למשפחה של יורדי ים הייתי עד להתפתחות התופעה של ריבוי המדוזות וארצה לדבר על היופי שבה. ראשית, להסתכל על המדוזה דרך מסיכת צלילה זה דבר מדהים שמילים לא יכולות לתאר, המדוזה נעה בדרך כלל נגד הזרם והחוטים שלה עובדים בשילוב מתואם, משהו שמזכיר לי דפיקות לב (סוג של פמפום). בנוסף ניתן לראות דגיגים בתוך גופה של המדוזה, מחזה מדהים. משפט אחרון- הדבר שעלינו לדעת ולהפנים וכך יהיה לנו יותר קל להתגבר לפחות מנטאלית זה שהים הוא קודם כל הבית של המדוזה ושל שאר יצורי המים ושאנו רק אורחים. מדי קיץ, כשהימים מתארכים וטמפרטורת המים עולה, החופים מתמלאים באדם ושפת הים התיכון מתמלאת ברוחצים, גולשים, שחיינים ונופשים. אולם בני האדם הם לא היחידים שממלאים את הים בעונה זו: מדי קיץ המדוזה האלגנטית למראה אך צורבת למגע החוטית הנודדת, מגיעה לאזורנו בנחילי ענק ומפילה את אימתה על כל אוהבי הים. בתוך זמן קצר, כשהקיץ יחלוף והטמפרטורות יצנחו, ייעלמו נחילי המדוזות כאילו בלעו אותם הגלים. התשובה לשאלה לאן נעלמות המדוזות עדיין לא ברורה לחלוטין, אך כפי הנראה קשורה במחזור חייה של המדוזה, שבמשך שלב חייה המוקדם היא חיה כפוליפ, כלומר בעל חיים ישיב הצמוד לקרקעית, שממנו יתפתחו בעתיד המדוזות החופשיות.


למי שמעוניין לפנות לגל בשאלות נוספות יכול להגיע אליו לבית הספר אשר ממוקם בחוף לידו (ליד המגדל עם השעון), או דרך המייל של המדור, או בטל- 0526462410

 

שבת שלום גל

$(function(){setImageBanner('b165fe1b-9136-444f-a26d-4533bd1975a2','/dyncontent/2023/2/12/e960374e-11ea-41ca-b46e-f63254187ad1.jpg',15395,'עירייה אייטם כתבה ',525,78,false,20182,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה