אין חודש, אין שבוע ואין יום שבו אנו לא מתבקשים לתרום, אבל הפעם אנחנו חייבים להיות מלאים בחמלה עוד יותר. תושבת אשדוד, נעמי בן זכרי בת 54 אם ל-4 ילדים, סבתא לשלושה נכדים (ועוד אחד בדרך), נלחמת כל חייה על חייה. אל משפחת בן זכרי הגעתי בבוקר יום שני, את הדלת פתח לי בנה יניב, בחור צעיר בן 24, מלא מרץ ותקווה שאימו נעמי, תחזור להיות אימא וסבתא במשרה מלאה ותפסיק להתעסק שלוש פעמים בשבוע עם הדיאליזה והבדיקות שלא נגמרות אף פעם.

באותו בוקר, משפחת בן זכרי קיבלה הודעה משמחת שהכניסה מעט אור לכותלי הבית, לעמית הבן הבכור של נעמי נולדה בת, כך התחיל הבוקר של המשפחה. כמה דקות אחרי שצהלו משמחה, יצאה נעמי לקופת החולים להמשיך בדיקות וטיפולים. עבור נעמי החיים מלאים בתלאות ומכשולים, המזל לא תמיד היה לצידה והיא נתקלה בעל כורחה בבעיות רפואיות שסירבו לתת לה מנוח. הכל התחיל כשהגיחה לאוויר העולם ונולדה עם אמנגיומה מולדת בפנים והצוואר (כלי דם מורחבים), מחלה שמאז ועד היום לא ניתן לרפא. בגיל 16 בהיותה נערה צעירה, עברה ניתוח לב פתוח. "הניתוח עבר בהצלחה", מספר יניב בן הזקונים של נעמי. לפני 6 שנים עברה נעמי טלטלה קשה: "אימא שלי ניגשה למקרר ולקחה קובית קרח, היא נפצעה בפה והדם לא הפסיק לזרום, ולכן לקחנו אותה לטיפול רפואי, ממש במקרה דרך הבדיקות, גילינו שרמת ההמוגלובין שלה נמוכה יחסית והתחלנו סדרה שלמה של בדיקות, כדי להבין מה הסיבה". תוצאותיהן של הבדיקות העידו כי בגופה של נעמי יש גידול סרטני ממאיר באזור של המעי הגס באורך של 2.5 ס"מ והמצב הוגדר קריטי. "עברנו ימים מאוד לא פשוטים כולנו כססנו ציפורניים וחששנו לחייה של אימא", מספר יניב ומוסיף "הניתוח הקשה עבר בשלום, הורידו לאימא שלי מעל 10 ס"מ מהמעי הגס. אבל הקושי לא נעצר כאן, עקב סגירה כירורגית חובבנית של אזור הבטן התחתונה,  היא סבלה מבקע בטבור, בעל כורחה היא שוב נותחה ושמו בגופה רשת".

אלא שהחדשות הרעות ממשיכות להגיע בצרורות והתברר כי הסרטן שקונן בגופה הוא לא הגורם העיקרי לירידת בהמוגלובין. "כשהבנו שההמוגלובין נמוך והסיבה היא לא הסרטן, התחלנו לברר כיוונים נוספים, עד שהגענו לכליות. אימא שלי נאלצה לעשות ביופסיה לכליות", מספר יניב. "כשהתמונה התבהרה וקיבלתי את התוצאות הבנתי שאני סובלת מאי ספיקת כליות כרונית", מספרת נעמי בקול שבור. נעמי סובלת מאי ספיקת כליות כרונית, מצב מחלתה הוא מהקשים, שכן התפקוד הכלייתי עומד על 30 אחוזים בלבד.

 מרוץ כנגד הזמן: "אני חייב להציל את החיים של אימא שלי, יש לה עוד חיים שלמים לראות"

 על פי הדוחות הרפואיים, משנת 2009 ועד היום התפקוד הכלייתי רק מחמיר, משפחת בן זכרי נמצאת במרוץ לא פשוט נגד הזמן. "השתדלנו לשמר עד כמה שניתן על המצב הקיים, בעזרת דיאטה ותרופות. אימא שלי עושה הכל, כדי שהמצב לא ידרדר, אבל הרופאים היו כנים איתנו ולא נתנו לנו לפתח אשליות", מספר יניב על השנים האחרונות. "הרופאים אמרו לנו בריש גלי שלא קיים מצב בו הכליות שומרות על עצמן ואין הידרדרות במצב. הכליות יפסיקו לעבוד בשלב מסוים, ולכן אנחנו כל כך זקוקים ואפילו נואשים להשתלה". מתברר שגם המשפחה הרחוקה של נעמי (הדודה והדוד) סבלו מאי ספיקת כליות. "הם היו בשגרת חיים בה הם הולכים לעשות 3 פעמים בשבוע דיאליזה, עד שאזל כוחם והם נפטרו", מציין יניב. למרות כל הקשיים, התלאות והעקבות, יניב בן הזקונים של נעמי חדור מוטיבציה ומלא באופטימיות, שאימא שלו תנצל: "אני חייב להציל את החיים של אימא שלי יש לה עוד חיים שלמים לראות". אין כל ספק שנעמי גידלה בן שהיא בקלות יכולה להתגאות בו. "שעון החול נותן את אותותיו, ואני מתכוון לעשות הכל כדי להציל את האימא המדהימה שלי שסבלה מספיק בחיים" אומר יניב בקול שבור. בשנתיים האחרונות נעמי עוברת טיפולי דיאליזה קשים, חלון ההזדמנויות לאט לאט נסגר. "תהליך הדיאליזה הוא תהליך ארוך ומורכב שמצריך סדר יום קבוע ונוקשה. הטיפולים נערכים 3 פעמים בשבוע, באופן קבוע, בלי הנחות ובלי דחיות, במשך 4 שעות אימא מחוברת לשני צינורות שמתחברים לה ליד, צינור אחד שואב את הדם מנקה ומסנן את הרעלים והצינור השני מחזיר את כל הדם הנקי לתוך הגוף", מספר יניב כשגופו מצטמרר. הבת קרן הוסיפה ואמרה: "כל כך קשה לי לראות אותה סובלת בצורה כזאת, היא סובלת מכאבים בכל הגוף, ממצבי רוח משתנים, אין לה תיאבון, אין לה כוח לתפקד, היא חלשה. לפעמים היא שואלת את עצמה למה כל זה מגיע לה, וזה שובר אותנו לראות את אימא שלנו נאנקת מכאבים".

באותו הרגע שמשפחת בן זכרי קבלה את הבשורה שמדובר במצב כרוני ולא ניתן למצוא תרופה למחלה פרט להשתלה, יצאו ילדיה של נעמי למסע חיפוש. "אנחנו כל כך משתדלים לעודד את אימא ולהכניס לה מחשבות חיוביות לראש, אבל זה לא פשוט, אימא עוברת משברים קשים מרגע לרגע. היא נפלה לידיים של הרופאים וגם כשהיא מנסה לקום היא לא יכולה, כי מגלים עוד משהו", מוסיף יניב בצער. "היא עוברת מניתוח אחד לשני, היא מאבדת את כוחה בכל יום שעובר, מבחינת הזמן הוא כמו חול שנשפך לה מהידיים".

 

נמצא תורם פוטנציאלי בחו"ל, ועכשיו נותר לגייס 480,000 שקליםבעלה של נעמי חיים מברך אותה כסנדק בברית של נכדם

 בארץ יש למעלה מ-730 ממתינים להשתלות כליה, העדיפות ניתנת לצעירים בריאים שלא עברו מחלות בחייהם, ולכן אנשים מבוגרים בעלי היסטוריה רפואית, נדחקים לשוליים או ממתינים לחסדו של האל. "את מבינה, אין שום סיכוי שבדרך נורמאלית היא תזכה להשתלת כליה", אומר יניב ומסרב להסתכל לי בעיניים. 88% מההשתלות בארץ מתבצעות כשאדם נפטר והוא חתום על כרטיס אדי, מכאן שהסיכויים של נעמי קלושים עוד יותר. "כל בן אדם בר דעת יכול להבין שהסיכוי שאימא שלי תקבל כליה להשתלה שואפים לאפס. מהמקום הזה אנחנו הרמנו את הכפפה והחלטנו לחפש אחר תורם פוטנציאלי", מספר יניב בחצי גאווה, חצי ייאוש. בני משפחת בן זכרי מתרוצצים בשנים האחרונות בכדי למצוא תורם בחו"ל, הם מקווים ומתפללים שאלוקים ישלח אליהם קרן אור. לפני שנתיים יניב, נעמי ובעלה חיים טסו עם מתווך איברים מוסמך שעובד עם רישיון של חברת ביטוח ישראלית, לחפש תורם במינסק שבבלרוס. לשם כך המשפחה גייסה 200 אלף שקל. נעמי עברה אין ספור בדיקות והיה נדמה שבעוד כמה ימים הכל יהיה מאחוריה, אלא שאחרי שבוע בבלרוס והמתנה מורטת עצבים, משפחת בן זכרי התבשרה שהניתוח ידחה למועד לא מוגדר, בשל בעיות בירוקרטיות ופרוצדוראליות. "כשחזרנו לארץ לא הבנתי בכלל בשביל מה נסענו, למה המתווך לקח אותי לכל מיני חורים ובדיקות של אנשים פוטנציאלים, אם כבר מהתחלה הם ידעו שהיא לא תעבור את הניתוח, סתם הלכו לנו 30 אלף שקלים", נזכר יניב בתחושות הקשות ובתקווה שהתנפצה אל נגד עיניו. המשפחה חוותה מפח נפש ונעמי המשיכה בטיפולי הדיאליזה הקבועים והקשים. לפני כשלושה חודשים צצה הזדמנות חד פעמית, בה נמצא תורם פוטנציאלי שחי באנקרה שבטורקיה. את המידע הזה קיבלו משפחת בן זכרי ממתווך אברים אחר, לדבריו עלות הניתוח וההוצאות הכספיות של הניתוח מסתכמות ב-480,000 שקלים, ברשותה של משפחת בן זכרי מצויים רק 200,000 שקל, זהו אותו כסף שנאסף שנתיים קודם לכן. בימים אלה המשפחה המלוכדת פונה שוב לציבור ומבקשת שכל אחד מאיתנו יפתח את הלב ובעיקר את הכיס ויתרום כמה שהוא רק יכול, בכדי שנעמי תישאר בחיים. "קשה לי לומר את זה בקול, אבל ככל הנראה זו ההזדמנות האחרונה של אימא שלי לעבור השתלה שתציל את חייה", אומר יניב.

 "נלחמים על חייה של אימא"

 ילדיה של נעמי התגייסו למענה ועושים כל שביכולתם, בכדי להציל את האם החולה. עמית בנה הבכור של נעמי קצין במודיעין, פתח עמדות תרומה און ליין בבסיסים שונים במהלך כנסים של הצבא, ומשתמש בגבול הטעם הטוב בקשריו בצבא, על מנת לגייס כמה שיותר כספים. רויטל, עובדת במשרד לעורכי דין, היא עוסקת באופן מתמיד בכל הנושא הלגאלי של גיוס הכספים ופתיחת העמותה: "העמותה להצלת נעמי בן זכרי" (אתם מוזמנים לחפש ולתרום באתר). קרן התברכה לפני חצי שנה בתינוק מדהים שממלא את ליבה של נעמי באושר רב. יניב בן הזקונים הוא תקליטן מוכר ואהוב באשדוד, יניב משקיע שעות אינספור יחד עם אחותו קרן בפרסום הסיפור, ארגון התרומות דרך הרשתות החברתיות. יניב ארגן לפני חודש אירוע התרמה מרשים בפאב ה"זה" שבחוף הקשתות. "אירוע ההתרמה ב'זה' הצליח בגדול, הצלחנו לגייס 20 אלף שקלים שזה סכום מכובד מאוד בעבורנו, ידינו נטויה ואנחנו מאמינים שנצליח לגייס יותר באירוע הבא", מציין יניב בביטחון. בטח אתם הקוראים שואלים את עצמכם מאיפה שואבים כל כך הרבה כוחות. "אימא תמיד מאושרת, מחייכת. לא רוצה להראות לנו את דאגותיה שחלילה לא נדאג, היא משדרת לנו חוסן", צוחק יניב בעודו מחזיק את אחיינו בן החצי שנה, שמעניק לו חיבוק חם כאילו אומר לו תודה. בשלב הזה נכנסת הביתה נעמי, 'גונבת' מידיו של יניב את נכדה הפעוט, עיניה זוהרות מאושר והיא אומרת: "בשביל הנכדים שלי יש לי בשביל מה לחיות, כמה אהבה יש לי אליהם, כמה".

 

דרכים לתרום להצלת חייה של נעמי:

1. דרך כרטיס אשראי, באתר "ישראל תורמת" האתר מאובטח ומוגן בכתובת:

www.israeltoremet.org/amuta/580531309  (יש צורך להירשם ולקבל יוזר וסיסמא)

2. העברה בנקאית לחשבון העמותה שמספרו: 063653  סניף: 416 בנק: 20 - מזרחי טפחות.

3. משלוח המחאה לפקודת העמותה הנ"ל לכתובת: רחוב האורגים 25 ת.ד 15297 אשדוד

4. מזומן - צלצלו למספר 054-2024840 ונדאג שמישהו יגיע אליכם לאסוף את התרומה ולתת קבלה.

5. http://www.uxv.co.il/neomi/