השבוע למשל, סיפרו לדיירי הבית ש...יש עוד בית כמו האח הגדול... ובתרגיל מבריק הם יצרו תחרות לכאורה בין שני הבתים.

מה קרה בעקבות המהלך?

הבית האמיתי, שהיה מפורר בתוך עצמו, שדיריו נהגו לריב האחד עם השני, שהיה מפולג ומסוכסך....לפתע פיתח לוקל פטריוטיזם לבית שלו, לפתע הדיירים הבינו שאם הם לא מנצחים בתחרות הבית שלהם נסגר, מבלי משים הם התלכדו והפכו כאחד, לפתע האני הפרטי התבטל ונוצר הביחד .

מה ניתן ללמוד מזה?

כאשר נוצר אצלנו, בעבודה, במשפחה, בקבוצה סכסוך פנימי, כאשר אנחנו מרגישים שהבית מתפרק, הדרך הטובה ביותר ללכד את השורות היא, למצוא מכנה משותף שלנו כגוף ולהעמיד לו אתגר משותף. אתגר זה יוצר לקבוצה חשיבה משפחתית ומלכד אותה, כל הוויכוחים, המריבות, הסכסוכים וכו' מפנים מקום לטובת האתגר הגדול יותר, האתגר הקבוצתי.

כל אחד מאיתנו צריך לחשוב על המקרה הפרטי שלו, אם חלילה ישנם בעיות בתוך המשפחה, אם הקבוצה שאליה הוא שייך מתחילה להתפורר מבפנים...עליו לקחת יוזמה ולבנות לה אתגר משותף בו לכל אחד מהחברים בקבוצה או מבני המשפחה, יש תפקיד חשוב, בו כל אחד מהווה בורג בתוך המכונה ואז...ממצב קיים, בו כל אחד דואג לעצמו בלבד, הוא עובר לסטטוס של חשיבה על הקבוצה.

האדם בתוך המשפחה/הקבוצה/הכלל, צריך להרגיש שצריכים אותו, שהוא חשוב, שהוא נחוץ.
לדוגמה - כאשר מתנהג ילד כפרזיט בבית, אל לכם להאשים אותו, עליכם להאשים את עצמכם, כמנהיגי הבית. לא בגלל שלא חנכתם אותו היטב, אלא מהסיבה שלא העברתם לו את המסר שהתרומה והעזרה שלו חשובים מאוד להצלחת המשפחה מול האתגרים שהיא עומדת בהם. למשל אם הוא יפנה את זמנה של האם ע"י עזרה במטלות הבית, הרי שהיא תתפנה למשימות אחרות שהבית זקוק להם. צריך להמחיש לו את המשימות, צריך להראות לו את התוצאה של העזרה שלו, הוא צריך לחוש את הסיפוק שהוא עשה משהו חשוב למען המשפחה, הוא צריך להרגיש שהמשפחה זקוקה לעזרה שלו.

בכל גוף יש הליך של פיזור אחריות במידה ואין הגדרות תפקיד ברורות. רק במידה והיחיד בקבוצה יבין שאם הוא לא יבצע את התפקיד שלו...אין מי שיעשה זאת במקומו , ומכאן שכל הקבוצה תפגע.

למשל ילד שלא מסדר את החדר שלו, למרות שמעירים לו על כך 78 פעמים ביום, ימשיך באותה מתכונת אם הוא יחזור הביתה ויגלה ש...קוסמות....החדר לפתע מסודר...טעות נוספת היא להטיל עליו רק משימות שקשורות לנושא הפרטי שלו כמו החדר שלו. הוא צריך לעשות משימות קבוצתיות....

טוב טחנתי את הרעיון מספיק....

מכל דבר בחיים ניתן ללמוד ולהפנים, גם מתוכניות ריאליטי ולדעתי בעיקר שכן ברובם התגובות הן ספונטניות.
אותי מרתקת טהונייה. האישה הזו עוצרת בתוכה כל כך הרבה זעם, כל כך הרבה רגשות שכאילו מתפרצות כשהיא צועקת, אבל התפרצויות זעם  אלו הן רק תחליף לרגשות העצורים בתוכה שהיא מפחדת לגלות...האם היא מאוהבת בלאון? יתכן והיא היא מסתירה רגש זה בקנאות גדולה. יתכן שהיא נקרעת בתוכה, שהלב שלה נשרף אבל היא לא תעז לגלות חולשה, האגו שלה חזק מהכול והיא לא תודה בכך אפילו לעצמה.

יש לה חוכמת חיים מדהימה והיא עוד תהיה כוכבת גדולה.

יסלחו לי אלו שלא מבינים על מה דיברתי עכשיו....לא נורא, נפגש בשבוע הבא.