1. השבת הקרובה, שבת פרשת יתרו, נקראת "שבת קבלת התורה", ואכן, גדולי החסידות ביארו כי "הקריאה מעוררת את הזמן". ואכן, בשבת זו מתעוררים ההשפעות שהיו בעולם בזמן קבלת התורה בסיני. השבת הקרובה מסוגלת ביותר לקבל את התורה מחדש, בקבלה טובה של לימוד התורה הקדושה.

2. הרה"ק החוזה מלובלין זי"ע היה אומר, ששבת זו שווה היא במעלתה וקדושתה לחג השבועות, חג קבלת התורה, ואפשר להשיג בשבת זו הרבה תורה כבחג השבועות.

3. יש להאמין שכל עניין מתן תורה נצחי הוא, ושייך בכל השנה כולה, אך עיקרו נשפע ומתחדש בכל שנה ושנה מחדש בשת\בת פרשת יתרו ובחג השבועות. ("באר הפרשה", יתרו)

4. בשם הגה"ק רבי ישראל סלנטר זצ"ל מובאת הסיבה מדוע איננו יודעים היכן המקום המדויק בו ניתנה התורה ומהו היום המדויק, וכה הם דבריו: "ללמדנו, שלא יאמר אדם, כאן במקומי, בבית מדרשי, או בישיבה זו ובכולל זה בו אני נמצא איני מוצא לנכון בעצמי להצליח בתורה, ואילו הייתי משנה מקומי בוודאי הייתי מצליח בלימודים, וכן לענין ה'זמן', לא יאמר שבזמן הזה ובמצב הנוכחי איני יכול לעמול בתורה, אלא ידע שבכל מקום ובכל זמן מסוגל הוא ללמוד הרבה שעות מן התורה. וזוהי היא חובתו בעולמו".

5. במכילתא מובאת סיבה נוספת לכך שהתורה ניתנה במדבר: "מפני מה לא ניתנה תורה בארץ ישראל, שלא ליתן פתחון פה לאומות העולם לומר לפי שנתנה בארצו לפיכך לא קבלנו. דבר אחר שלא להטיל מחלוקת בין השבטים, שלא יהא זה אומר בארצי ניתנה, וזה אומר בארצי ניתנה, לפיכך ניתנה במדבר דימוס פרהסיא, במקום הפקר. בשלשה דברים ניתנה תורה, במדבר, ובאש ובמים, מה אלו חנם לכל באי העולם, אף אלו חנם לכל באי העולם".

6. בחור אחד נכנס אל הרה "ק ה'שר שלום' מבעלזא זי"ע וביכה את מצבו במר נפשו על כי עשה כזאת וכזאת, ועתה איככה יוכל לשוב לעבודת ה', השיב לו ה'שר שלום' את דבריו של רש"י בפרשת יתרו על הפסוק: 'ביום הזה באו מדבר סיני- שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום ניתנו', והמשיך להבהיר לו כי "זאת היא ההקדמה וההכנה לקבלת התורה: שלא יחשוב על מעשיו של אתמול... אלא ידמה בעצמו כאילו רק ביום זה ניתנה התורה, וממילא כל מעשיו הרעים היו קודם נתינת התורה, ומעתה יקבל על עצמו את התורה מחדש".

7. במדרש רבה מובאים דברים נוראיים ביחס לחשיבותו של כל יהודי ויהודי: "אמר רשב"י... אילו היו ישראל חסרים אפילו אדם אחד לא היתה השכינה נגלית עליהן, דכתיב (שמות י"ט) כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני".

8. במדרש תנחומא מובא על חביבותם של הגרים: "אמר רבי שמעון בן לקיש, חביב הגר לפני הקב"ה מן אותן אוכלוסין שעמדו על הר סיני, למה, שכל אותן אוכלוסין, אלולי שראו הקולות והלפידים וברקים וההרים רועשים וקול שופרות לא קבלו עליהם מלכות שמים, וזה לא ראה אחד מכולם ובא ומשלים עצמו להקב"ה וקבל עליו עול מלכות שמים, יש חביב מזה".

9. בזוהר מובאים דבריו של רבי יוסי: "ר' יוסי פתח למנצח על אילת השחר מזמור לדוד, כמה אהובה התורה לפני הקב"ה, שכל מי שעוסק בתורה אהוב למעלה, אהוב הוא למטה, והקב"ה מקשיב לדבוריו, ואינו עוזב אותו בעולם הזה ואינו עוזב אותו לעולם הבא".

10. עוד מבוא בזוהר: "אמר רבי יצחק, למה ניתנה התורה באש ובחושך, שכתוב וההר בוער באש עד לב השמים, חשך ענן וערפל, שכל מי שעוסק בתורה ניצל מאש אחרת, של גיהנם".

הובא מאתר הידברות/כותבת נמאמר: נעמה גרין

-