פרידה משולה אלג'ם ז"ל

11.10.16 / 11:53

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('dceaa567-5c48-4ad0-a180-9737e8222d62','/dyncontent/2024/3/21/79c4fc7d-daf2-4d30-9381-e64313eaf03f.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,20074,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('dceaa567-5c48-4ad0-a180-9737e8222d62','/dyncontent/2024/4/21/1cebc6c2-b3bd-4e6e-9f9a-6a934a51d3d5.jpg',17792,'נמל אייטם כתבה',525,78,true,20074,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('dceaa567-5c48-4ad0-a180-9737e8222d62','/dyncontent/2024/2/21/19022398-7ad1-43fb-980e-4729804bbbee.gif',17526,'הילה אייטם כתבה ',525,78,true,20074,'Image','');},15]]);})

להאזנה לתוכן:

תגים: עבודה , דואר אשדוד

אתמול בשעת לילה הובאה למנוחת עולמים שולה אלג'ם זכרונה לברכה. מרסל בן שמחון נפרדת מחברתה מהעבודה המשותפת בדואר אשדוד

שולה אלזם ז"ל, בת 55, אישה יקרה, חברה, צדיקה, נולדה ביום הכיפורים ונפטרה בערב יום הכיפורים. לאחר מלחמה קשה במחלת הסרטן.

מאות רבים ליוו אותה בדרכה האחרונה, בניהם מהמשטרה שם עובד בעלה שנים רבות ומהדואר, שם עבדה שולה למעלה משלושים שנה.

שולה נאבקה מלחמה עיקשת וגאה במחלת הסרטן. היא השאירה אחריה בעל אוהב, ארבעה ילדים מוצלחים ונכדים.

הרב שיניין והרב עמר הספידו את שולה ז"ל ולאחר מכן עלו שני בניה, בזה אחר זה ובבכי קורע לב, שלא הותיר אף עין יבשה, הספידו אותה, קצרה היריעה מלפרט, אולם הם סיפרו על אמא חזקה, שנלחמה עד הרגע האחרון, לא נפרדה מהם מתוך אמונה שעוד ישבו יחד בסוכה.

את הבן הקטן חיתנה רק לפני כחודש. הלכתי לשבע ברכות, ישבתי אתה שעה ארוכה, דיברנו על הכל. כעבור כשבועיים התקשרה אלי וסיפרה שכבר למחרת אושפזה, לסירוגין, עד פטירתה היום.

שולה ז"ל עבדה בדואר אשדוד למעלה מ- 30 שנה, כמנהלת פניות הציבור ובמסגרת זאת עבדנו יחד. לא הרבינו להיפגש אולם שררו בנינו כבוד ואהבה מיוחדים.

שולה הייתה אישה פיקחית שידעה לתת מענה לכל פונה ולעמוד בלחץ שעבודה עם הציבור דורשת. בנוסף טיפחה שולה בית ומשפחה למופת. היא נלחמה במחלה בגבורה ודאגה להסתיר את מצבה המדרדר מאחורי חזות מוקפדת ומטופחת וכשנשאלה למצבה, חזרה וענתה בדבקות "ה' עוזר" "תודה לאל" וכדו'..

רציתי לזכור אותה יפה כמו שראיתי בפעם האחרונה ולא הלכתי לבקרה לאחר מכן. לפני כשבוע התקשרתי לביתה לשאול למצבה, ענתה לי ביתה כי אימה כמעט אינה מגיבה כבר. ביקשתי שתקרב את הטלפון לאוזנה לפחות שאספיק להגיד לה כמה אני אוהבת אותה ושהיא לוחמת אמתית ויש ניסים...ואמרתי זאת, היא שמעה אותי ובקול זועק בדממה אמרה לי "מרסל אני לא מסוגלת יותר" אמרה פעמים וזהו. אלו המילים האחרונות שלה אליי. הרגשתי כאילו היא מבקשת שחרור, שלא נשפוט אותה שלא נאבקה עוד...לעולם לא אשכח זעקה זו ולעולם לא אשכח אותך שולה יקרה.

תנוחי על משכבך בשלום בגן עדן. אמן!

רוצה לעקוב אחרי הערוץ של הקבוצה "אשדוד נט" ב-WhatsApp לחצו כאן