סכנה ברורה ומיידית לתושבי אשדוד והסביבה: "אתר הפסולת רתמים מהווה פצצה מתקתקת"

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('9094535b-2bc4-404c-816b-2f5d1b032335','/dyncontent/2024/2/21/19022398-7ad1-43fb-980e-4729804bbbee.gif',17526,'הילה אייטם כתבה ',525,78,true,20074,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('9094535b-2bc4-404c-816b-2f5d1b032335','/dyncontent/2024/3/21/79c4fc7d-daf2-4d30-9381-e64313eaf03f.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,20074,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('9094535b-2bc4-404c-816b-2f5d1b032335','/dyncontent/2024/4/21/1cebc6c2-b3bd-4e6e-9f9a-6a934a51d3d5.jpg',17792,'נמל אייטם כתבה',525,78,true,20074,'Image','');},15]]);})
להאזנה לתוכן:

אתר הפסולת המסוכנת "רתמים" מהווה "פצצה מתקתקת". עכשיו זאת כבר לא הגדרה של עיתונאים ואזרחים, אלא של ראש עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי, בכבודו ובעצמו. במכתב ששיגר השבוע למשרדי הממשלה הנוגעים בדבר הוא קורא לטפל בדחיפות במפגע המסוכן, במיוחד לאור החשש שהבעירות שפורצות במקום יגיעו, חלילה, לריכוזי הפסולת הרעילה שנמצאים בסמוך. "קיימת סכנה ברורה ומיידית כי הבעירות יתפשטו ויסכנו כ-350,000 מתושבי האזור" כותב לסרי במכתבו. חשיפתו של דור גפני, כתב "כאן דרום"

במשך כשנתיים מנסה כתב "כאן דרום", דור גפני, לקבל לידיו דו"ח או "סקר היסטורי" שבוצע בשטח אתר הפסולת רתמים על ידי המשרד להגנת הסביבה בנושא זיהום הקרקע. אולם דובר המשרד, רן ליאור, איננו מוכן. בכל פעם ההסברים שונים. נשאלת השאלה האם מעוניינים להסתיר מהציבור מה באמת מסתתר מתחת לפני הקרקע?

מבדיקת 'כאן דרום' עולה שאותו סקר שבוצע בעבר במקום לא כלל את כולו ולכן הוא לא יכול לתת תמונת מצב אמיתית ומלאה. במילים אחרות: במסגרת הניטור שנערך באתר, לא כל חלקיו נדגמו ואולי אלה דווקא החלקים המסוכנים ביותר.

"הבדיקה שנעשתה לא כוללת את המקום שבו הוטמנו בקרקע חביות עם חומרים כימיים כאלה ואחרים, אלא רק את הבריכות עם השפוכת הכימית ואת המזבלה של הפסולת המעורבת", אמרה השבוע מנכ"לית איגוד ערים לאיכות הסביבה, אשדוד-חבל יבנה, ד"ר ענת רוזן. "לכן, גם היום איננו יודעים מה בדיוק נמצא באתר. מבחינתנו יש שם הכל מכל".

על רקע דברים אלה ברור שהחשש הכבד הוא מהלא נודע.  אתר "רתמים" נסגר סופית ב-2003 אך היו כמה שלבים בהפעלתו. במשך מספר עשורים הוא היווה את "רמת חובב" הקודם של ישראל – דהיינו האתר המרכזי לסילוק פסולת רעילה וכימית. במילים אחרות: חומרים מסוכנים (חומ"ס). בהמשך הוגבל פינו פסולת מסוג זה לאתר והוא הפך ל"מזבלה רגילה" כביכול.

 המפגע שעימו צריך להתמודד כיום מסובך עוד יותר ומורכב בעצם משני אתרי פסולת היסטוריים סמוכים – "רתמים" ו-א.א שנמצאים על התפר שבין תחום השיפוט של העיר אשדוד למועצה האזורית חבל יבנה.

"רתמים" הוא כאמור האתר הישן יותר שפעל לפני כמה עשורים כאתר המרכזי בארץ, בימים שטרום רמת חובב, לפינוי פסולת כימית ומסוכנת. לאחר שפסק מלפעול במתכונתו זאת, הוסיף לקלוט אשפה מעורבת עד שנסגר לפני יותר מעשר שנים. כאן נמצאת הבעיה הקשה והמורכבת יותר בגלל סוגי החומרים והיקפם.

השריפות בשטח נוצרות מפעילותם של "נברנים" – בני אדם המגיעים ומחפשים "אוצרות" במקום על ידי חפירה והבערת אש. לכך מתווספות תגובות כימיות בין החומרים הקבורים בקרקע. כתוצאה מכך עולה עשן לאוויר ומופצים אדים רעילים המגיעים למרחק של קילומטרים וחונקים את התושבים.

היו ניסיונות לחסום את הגישה לאתרים אבל הם נכשלו. בעיריית אשדוד אמרו השבוע שרוב השלטים שהוצבו בשטח על ידי מינהל מקרקעי ישראל המזהירים מפני כניסה למקום – נגנבו ימים מעטים לאחר התקנתם. על גדר אין מה לדבר והיא לא קיימת. האתרים פרוצים לכל דכפין.

המיקום של האתרים רגיש מאוד בגלל הקרבה למפעלים כימיים ענקיים. מאות מטרים מפרידים במקרה הטוב בין מרבצי הפסולת לבין בתי הזיקוק ועוד פחות מזה בינם לבין תחנת הקליטה של הגז הטבעי. במצב שבו ישנן דליקות ותגובות כימיות בתת-הקרקע ומעליה, הסכנה להתלקחות אזורית איינה דבר דמיוני.

במכתב ששיגר השבוע מציין ד"ר לסרי: "ברצוני להביע דאגה עמוקה וחשש כבד, כי אנו נמצאים על "זמן שאול" ואתרים אלו מהווים "פצצה מתקתקת" כיוון שקיימת סכנה ברורה ומיידית כי הבעירות יתפשטו ויסכנו כ-350,000 מתושבי האזור וכן עקב ההקרבה המדאיגה של אתרי הפסולת הבוערים עם הנמל, אזורי התעשיה, המתקן לקליטת גז טבעי, מכון ההתפלה, בתי הזיקוק, חברת החשמל ועוד מתקנים אסטרטגיים וחיוניים".

"החשש הכי גדול כעת הוא שהבעירות יתפשטו מערימות האשפה הביתית והיבשה ויגיעו לחלק המסוכן באתר "רתמים" – שבו מרוכזת הפסולת הרעילה", אמרו בעיריית אשדוד השבוע. מדובר על השטחים שבהם מאוחסנת בצורות שונות הפסולת שהונחה שם בעבר והיא כוללת שאריות שהגיעו ממפעלים כימיים שונים בארץ, דלקים ופסולת שפונתה מבתי חולים. חלק מהפסולת קבור במעמקי האדמה (ולא נסקר בדו"ח! כך שלא ידוע בדיוק מה יש שם ובאילו היקפים) וחלקה הוזרם לתוך בריכות פתוחות על פני הקרקע.

על אף שעברו הרבה מאוד שנים מאז, גם כיום ניתן להיווכח באותו משקע צמיגי ושחור שנמצא בחלקו חשוף ומהווה סכנה ברורה ומיידית. חלקים אומנם כוסו בדיונות החול הנודדות אבל יש שעדיין גלויים. מי שדורך באותם מרבצים מרגיש מייד שהוא שוקע פנימה, משל היו אלה ביצות טובעניות.

כתב 'כאן דרום' שסייר במקום בסוף השבוע נכנס לאתר הפרוץ בלי שום בעיה ואף ראה עדר כבשים גדול שבא לאכול עשב בתוך האתר. הרועה סיפר שהוא ישן בסמוך. לא רק זיהום קרקע. יש חשש שהכימיקלים חילחלו ופגעו במי התהום.

במכתבו שנשלח לשרים להגנת הסביבה, הפנים, האוצר, הבינוי והשיכון והמשפטים, הוא קורא להם להתגייס לשיקום האתרים. הוא מציין סכנות נוספות הנשקפות מהם: "במספר סבבים של מדידות איכות אוויר שנערכו במקום התקבלו ריכוזים גבוהים מאוד של מספר מזהמים ובהם דיאוקסינים ופוראנים, בנזן, פורמלדהיד ובנזו-א-פירן, הנחשבים מסרטנים ודאיים לבני אדם. קיים חשש רציני שהתפשטות הבעירה תגביר פליטת חומרם אלו. בהינתן תרחיש זה אנו עלולים למצוא עצמנו מול ריכוזי חומרים רעילים גבוהים בישובים סמוכים ואף בחלקים נרחבים של העיר אשדוד".

הוא מוסיף: "ברצוני לחזור ולהתריע על הסכנות ועל החשיבות בפעולה ברורה ומיידית כנגד הנברנים וגנבי פסולת המתכות שבעצם חפירת הכיסוי, יצירת בורות וחשיפ הפסולת לחמצן, מגדילים את הבעירות בגופי הפסולת וכגורמים להתפשטותם".

גורמי מקצוע מעריכים ששיקום האתרים עשוי להגיע למאות מיליוני שקלים. רק הכיבוי לבדו של כל הבעירות מוערך ב-60 מיליון שקל. בעיריית אשדוד הציעו להזרים מי ים כדי לכבות את האש אך לדבריהם ברשות המים התנגדו מחשש שהדבר יביא, כמה אירוני, לפגיעה במי התהום ולהמלחתם.

אם עד עתה המגמה הייתה של התנערות, הרי שנראה שמשהו מתחיל לזוז ובזמן הקרוב תוגש "הצעת מחליטים" לממשלה כדי לשקם יחד את אתרי "רתמים" ו-א.א. עדיין לא הושגה הסכמה בין כל הגורמים הנוגעים בדבר והמחלוקת העיקרית היא, איך לא, בשאלת התקציבים: מי אחראי וכמה.

במכתב ששלח יו"ר האיגוד, עו"ד צחי אבו, לשר להגנת הסביבה, לשר הפנים ולמנכ"ל רשות מקרקעי ישראל ב-11 בחודש, הוא מציין שאתר "רתמים" נוהל על ידי איגוד ערים דרום יהודה ונסגר על ידי המשרד להגנת הסביבה בשנת 2003 במצב בו הפסולת מכוסה אך בטרם בוצעה תכנית השיקום. במשך שנים עמד האתר הנטוש במצבו הנתון. בשנת 2001 התגלו בריכות עם חומ"ס צמיגי למרגלות תאי ההטמנה הידועים. במהלך 2012 התחלנו להבחין בתופעת הפירות הפיראטיות של גנבי המתכות והחלה בעירת פסולת. בשנה האחרונה הלכה והתעצמה תופעה זאת עד כדי הרס מוחלט של שכבת הכיסוי ויצירת בעירות אש בגוף הפסולת בהיקף גדול בגורמת לנזקים עצומים ולפגיעה קשה באיכות האוויר בכל האזור: אשדוד, יבנה, מועצה אזורית חבל יבנה וישובי גדרות".

באשר לאתר א.א, כותב אבו שהוא הופעל מספר שנים על ידי יזמים פרטיים עד אשר נסגר בצו בית משפט והוחזר למינהל מקרקעי ישראל. גם שם לא בוצע טיפול כנדרש והמקום דורש שיקום מאסיבי.

גם לסרי מברך את השרים, משרדי הממשלה וגורמי המקצוע על הנכונות לטפל במפגעים המוסכנים אך הוא מבהיר: "ביצוע סקרים וכיבוי הבעירות ללא שיקום אתרי הפסולת מיד לאחר מכן, לא יהיה אפקטיבי כלל".

 
$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('bd8b9e65-8e0e-406a-90d6-dc48b7de9579','/dyncontent/2017/6/5/ddc064ee-648d-4ba4-ad6e-72da51a98ff7.jpg',1808,'אייטם לוח אשדוד נט 525*60',525,78,true,18157,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('bd8b9e65-8e0e-406a-90d6-dc48b7de9579','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807,'אייטם אירועים 525-60',525,78,true,18157,'Image','');},15]]);})
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה