נולדתי וגדלתי במושב שעל בצפון רמת הגולן. עברתי לגור בעיר אשדוד לפני ארבע שנים במטרה לפתוח עסק משלי. הגעתי לעיר וחשתי בהתחלה קצת בודדה ואבודה וככל שהזמן עבר, הכרתי אנשים חמים ורגישים, אוהבי בעלי חיים (לא הייתה ברירה האחרת כיוון שפתחתי עסק בשם אנימל- דיל שנותן את כל השירותים האפשריים לבעלי חיים).

לפני 35 שנה ההורים שלי עלו לארץ ממרוקו והגיעו ישר לעיר אשדוד, הם הכירו והתאהבו בעיר והחליטו לגדל את ילדיהם בצפון הארץ. ניסיתי הרבה פעמים להבין מה משך אותי להגיע דווקא לפה ויתרה מכך, להבין מה גרם לי להחליט להישאר.

גדלתי במקום מלא בירוק, נופים, שקט, אנשים צבעוניים עם אידיאולוגיות חיים שבסיסן שלוות נפש, אהבת טבע וקצב איטי יותר. גדלתי בין משקים של עצי פרי, הסתובבתי בלולי תרנגולים וטיילתי באזורים הקסומים שיש למדינה שלנו להציע.

באשדוד מצאתי את השלווה הזו בפינות קסומות כמו הים. נכון, הרבה אשדודים מחוברים ואוהבים את הים, אבל פעמים רבות נדמה לי שחלקם לוקחים את הקיימות שלו כמובן מאליו. הים של אשדוד מרגש ומסעיר אותי בו זמנית.

מדברים באשדוד הרבה על רב תרבותיות אבל מי שגדל בעיר הזו רגיל לשכן ממוצא גרוזיני, רגיל לשמוע שיחה שמנהלת לידו בשפה הרוסית או ללכת למסעדה לאכול דג מרוקאי. האוכלוסייה בצפון הארץ פחות מגוונת, נדמה שכולם די דומים. הרגשתי שונה כשהגעתי לאשדוד אבל נתנו לי מיד להרגיש שייכת.

כל מי שמכיר אותי ואת הסיפור שלי, שואל אותי למה בחרתי להגיע דווקא לאשדוד. עד היום מעולם לא נברתי בזה לעומק. יכול להיות שיש לי איזה חיבור דרך הסיפור של ההורים שלי, יכול להיות שסתם רציתי לשנות אווירה. אני יכולה לומר שבהתחלה הגעתי בלי לחשוב יותר מידי. הייתי בת 21 ופשוט רציתי לפתוח בדרך חדשה.

היום אני מרגישה חלק ממשהו גדול. זה אולי קצת מוזר אבל אני הרבה פעמים מרגישה כאילו גדלתי פה. החיבור לאנשים, לעיר עצמה... אומנם המשפחה שלי נמצאת במרחק שלוש שעות נסיעה אבל אני מרגישה שיש לי משפחה חדשה ואחרת- גדולה, מכילה ועם לב ענק.

אני מרגישה כמו שגרירה בעיר אשדוד, כי הרבה חברים שלי מהצפון ובני המשפחה שלי באים לבקר פה ונכבשים בקסם שלה פעם אחרי פעם. אם בעבר שאלו אותי למה בחרתי דווקא בה, היום בביקור אחד הם מבינים.

אז מזל טוב אשדוד, לכבוד יום ההולדת ה-60 שלך. מבטיחה לך שכשאני אתחתן, בעזרת השם- יום אחד, אני אבחר לגדל בך את המשפחה שלי.