אורלי קנת , גדלה באשדוד, ב- 20 השנים האחרונות היא מתמחה בפיתוח מודלים קהילתיים ומתן כלים לקהילה ויצירת דרכים והזדמנויות לנצל את כוחה כדי לייצר חוסן קהילתי ,"למדתי שלקהילה יש הרבה יותר כוח להשפיע ממה שהיא משערת. כשמבצעים מיפוי של היכולות , הכוחות, הידע והניסיון הנמצאים בתוך הקהילה, מבינים שהקהילה יכולה לייצר באופן עצמאי וממוקד ואין צורך בכוח עזר מבחוץ".

בתכנית, בוחנת קנת יחד עם הצוותים האם ניתן לשנות את המוכר והשגרתי ולהסתכל על הדברים בצורה חדשה טובה יותר בשימת דגש על שני דגשים: עד כמה המרכזים הקהילתיים אכן קהילתיים וקשובים לצרכים המיוחדים של כל רובע ואזור ויוצרים שייכות לעיר ותחושת ביתיות ועד כמה הקהילות השונות מודעות ברמת הידע וההבנה ומקיימות אורח חיים ירוק ואקולוגי. מבדיקה שנעשתה במרכזים התגלה כי יש שפה של קהילתיות אולם תמיד יש מה לשפר והמודעות לחיים אקולוגיים והנוגע בנושא עדיין נמוך יחסית ."אורח חיים ירוק מתחבר לקהילתיות. הם מזינים אחד את השני. ככל שמייצרים יותר חשיבה "ירוקה" כך החיבור לקהילה גדל" ,היא אומרת.  
          
במפגש התארח רוהאן פלאות, פרסומאי לשעבר שהבין שהוא לא ממוקם נכון בעולם, ומתוך ההכרה הזו, הפך למרצה מבוקש ועסוק בתחום תרבות הצריכה והקשר שלה לקיימות, מתוך אמונה שהכרת המלכודת היא המפתח הראשון ליציאה ממנה. כמרצה, במיוחד מול צוותי חינוך, פוגש מאות מורות מורים וגננות בשנה, וזורע זרעים לשינוי תרבותי דרך אלו שאמונים על חינוך דור העתיד. רוהאן מספר לפעילי התכנית כי  לדעתו העולם הולך למקומות משונים, בתרבות שמחנכת להיסטריה, תזזיתיות, חוסר אכפתיות לכל מה שאינו אישי(אני ומשפחתי הקרובה)  ונוחות מסרסרת, ומאמין שזו רכבת שאפשר ורצוי לרדת ממנה. לדבריו הוא עומל רבות כדי לזרוע זרעים של שינוי שמתעסקים ביופי והמופלאות של השונות, האחרות, והמגוון.
 

אורן טואיל, מנכ"ל החברה העירונית לתרבות הפנאי, מספר לנו על מטרת ההכשרה ,"אנשים שמרגישים שיש להם יכולת להשפיע, לעשות, ליצור ביחד, לקדם את עצמם ואת ילדיהם הם אנשים שמפתחים זיקה חזקה לשכונה, לעיר ולמדינה שלהם. המטרה שלנו, בתור חברה העוסקת בקהילה זה לתת לאנשים את התחושה הזו. לייצר להם הזדמנויות שדרכן הם יכולים להשפיע. לתת להם תחושה שהם יכולים ליצור את הסביבה המיטבית עבור עצמם, ילדיהם, שכניהם וחבריהם".                            
בסיום הקורס, כל צוות יציג פרויקט יישומי בהם ייקחו את הכלים שקיבלו בקורס ויתרגמו אותם לפעילות קהילתית ירוקה במרכזים הקהילתיים בהם הם פועלים. על כל צוות מרכז קהילתי יהיה להציג רעיון פרקטי- לא לפתח מודעות וערכים אלא לעשות משהו בפועל בחיי היומיום במרכזים הקהילתיים. כל צוות ייקח את הדברים שלמד וימתח את אזור הנוחות. למשל, אם בצהרונים מקבלים אוכל בכלים חד פעמיים- הצוותים ישנו לכלים רב פעמיים מפלסטיק או פרויקט שישם דגש על פעילויות הנוער לשינוי תפיסתי ומעשי בכל הנוגע לשימוש בדפים, בריסטולים, היחס לחשמל מים ואנרגיה, לגדל עצי פרי  בגינות של המרכזים קהילתיים ומשם להנחיל ולהשריש את התפיסה בבתים פרטיים באדניות ואפילו ללמד חקלאות עירונית בגינות במרכזים ומשם בבניינים ובבתים פרטיים.  מנחת התכנית אורלי קנת מוסיפה לסיום, "ביום שהצוותים שלנו יפנימו ויחוו לעומק את החיבור בין קיימות לקהילתיות, ביום שהם ירגישו שזה מלהיב אותם, ביום שהם יבינו שיש להם כלים לעשות את זה- ביום הזה יתחיל השינוי. השינוי הוא ארוך טווח והוא לוקח זמן. מי שמצפה שיראו את השינוי תוך כמה חודשים משלה את עצמו. זה ייקח זמן אבל אנחנו זורעים את הזרעים ויום אחד נקצור ברינה".

לדבריו של משה אלחרר, מנהל המרכז הקהילתי 'חרצית' , "הקורס מעודד חשיבה מחוץ לקופסה בהיבט הסביבתי והחיבור הקהילתי מתוך רצון להגדיל את הקשר והידע בין עולם הקיימות והחיזוק הקהילתי ששלובים יחד".  משה מספר לנו על פרויקט מעשי שבו ממש בימים אלו נבנית גינה קהילתית במרכז הקהילתי שברובע ח' כחלק משיתוף פעולה עם אדמה-אגן, עם גמלאי הרובע ולאחר מכן יצטרפו אף ילדי הצהרונים - ככה זורעים ניצנים של שינוי  עם מיזם המשתף קבוצות אוכלוסייה שונות ומחבר עסקים עם קהילה. במפגש הבא, עתידים  המשתתפים בתכנית ההכשרה לצאת לסיור בן יומיים במרכזים קהילתיים בתל אביב וירושלים כדי להיחשף לפעילות ומשם להביא מודלים חדשניים לאשדוד.