5 דק'.

5' דקות של ביקור קצר בבצפר וכבר האווירה העיקה עליי.

פעם ... אהבתי את הבצפר.

הייתי מתנדבת בכל חור אפשרי. אבל שעברו השנים. התפקחתי,והאהבה העיוורת הוחלפה בהבנה.

מערכת החינוך הינה מערכת כושלת.

אני עוברת במסדרון ורואה תלמידים מסתובבים חסרי אונים,שומעת מורים עוד יותר חסרי יכולת מהתלמידים,שצועקים ללא הרף...

בחוץ תלמידה בוכה,בפינה שם תלמידים צועקים...ובפינות האפלות של הבצפר זרוקים בדלי סיגריות.

כמה אפשר להעלים עין?

כמה שנים ייקחו לגדולים שמושכים בחוטים להתעורר ולראות שהם עובדים על עצמם?

לא.לא רציתי לכתוב כדי להתמרמר . רציתי דווקא להאיר אור חיובי על אדם יקר שפועלו מוערך.

מורה יחיד מבין רבים,שהולך בחדר המורים בכיוון ההפוך. נגד זרם הקיבעון. אותם מורים שכבר איבדו את הלהט לשנות,כנראה שלחלק מהם זה סתם עוד מקצוע.

כשכולם מלמדים את החומר כמו מכונות ודוחסים בלי רגש, הוא מהווה אוזן קשבת לתלמיד שצריך אותו.

כשכולם מלמדים לפי תכנית הלימודים , ועורכים מבחנים לפי הלוח שנקבע.....הוא עושה הצגות בכתה, מציג את החומר בצורה משוגעת לגמרי ומצייר כל מילה על הלוח, מדבר בסיסמאות שכולם יזכרו ומשפטים שלו יכולים להיות ממש ציטוטים על קיר....ומבחנים? מרוב אמון בתלמידים הוא מסוגל להשאיר אותם עם דף המבחן לבדם....

כי מערכת החינוך לימדה אותנו שאסור לסמוך עלינו הנוער. כל שני וחמישי לבדוק מחדש אם הקשבנו,או יותר נכון החומר נדחס בכוח אל תוך המוח,כמו איזה חיבור לUSB.

הכתבה אנונימית ולכן לא תדעו מי זה המורה המיוחד הזה. מורה לחיים.

רק אוסיף ואומר שהוא מורה לאזרחות.אבל אזרחות זה לא התחום בו הוא עוסק.

עיקר תחומו הוא אנושיות,היסוד שלמעשה כבר אבד,מיזמן...