ולרי פאנוב, מייסדו של  הבלט האשדודי המצליח יציין יום הולדת 80 בשנה הבאה ובאותו הזמן יחגוג בית הספר לבלט שהקים 20 שנות פעילות (בספטמבר 2017). בחודש ינואר הקרוב יחלו החגיגות הרשמיות של הבלט, באירוע מיוחד בו יארחו את בלט ברצלונה בפרויקט של מופע משותף במשכן לאמנויות הבמה באשדוד. חברי בלט ברצלונה ופאנוב יעלו יחד את המופע "ג'יזל" שעוסק בדמותה האלמותית של ג'יזל שתמיד נפגעת מגברים ומאוכזבת, בכוריאוגרפיה של דיוויד קמפוס שהיה רקדן תחת שרביטו של ולרי פאנוב, לפני 40 שנה, כשפאנוב היה בו מנהלו האמנותי של הבלט המלכותי הבלגי.

את בלט פאנוב הפועל במסגרתה של החברה העירונית לתרבות הפנאי באשדוד, הקים ולרי ביחד עם אילנה ז"ל, אשתו השלישית שנפטרה בנסיבות טרגיות לפני כשש שנים, בהיותה בת 42. הוא המייסד והמנהל האמנותי עד היום של בלט פאנוב.  לפני כשנה שודר "הרקדן" סרט דוקומנטרי (במאי: אלכסנדר גנטלב ) על חייו של פאנוב והבלט, בהפקה של הטלוויזיה הישראלית ומחלקת התעודה שהוקרן בהקרנה חגיגית באשדוד.


הסרט מתאר את סיפור חייו של רקדן בלט קלאסי, אחד בדורו,ומי שהופיע על בימות המחול החשובות בברית המועצות, בארה"ב ובאירופה. ברחבי העולם ידעו להעריך את כישרון הריקוד המדהים שלו, אלא שהיה לו חיסרון אחד: הוא היה יהודי. הסרט "הרקדן" מביא מסע מרגש וכואב של אמן נדיר, מרדף עקשני אחר חירות מוחלטת לרקוד ולחיות. את המחיר האישי לדבקותו בריקוד שילמו נשותיו וילדיו. דורון גכטמן, מנהל תאטרון בלט פאנוב מספר כי  פאנוב התאהב בעיר אשדוד ובחר להקים בה את הבלט אחרי שרקד על במות בכל העולם,בתיווכו של  שמואל שבח, מוותיקי העיר ומי שהיה קונסול הכבוד של ליבריה שפגש אותו בביתה של המשוררת עפרה אליגון ז"ל בתל אביב, בזמן שכתבה לו סיפור על דוד ובת שבע- מופע בלט שפאנוב חלם ליצור פה, באשדוד.

דורון, מה הקשר האישי שלך לבלט?
"באתי מתחום המוזיקה וניגנתי בעבר על קלרינט. גדלתי והתחנכתי באופקים ואבי  הקים שם את הקונסרבטוריון וניהל אותו במשך 40 שנה. באתי לאשדוד אחרי שנים שחייתי בקנדה ולמדתי מדיניות ציבורית ומנהל עסקים במכללת "ספיר" ובפיקוח של אוניברסיטת בן גוריון. באחד הערבים יצא לי להכיר את ולרי פאנוב שהציע לי לנהל את קבוצת הבלט כשהוא המנהל האמנותי ומזה כשש שנים אני בתפקיד מנכ"ל הבלט ומבחינתי זו עבודה מעניינת ודינמית".

איך אתה מסביר את זה שההרשמה לבלט מלאה מידי שנה?       
"יש לנו 125 רקדניות (לצערי אין הרבה בנים מעל גיל 12 שממשיכים לרקוד) בנות 5-17 בבית הספר מאשדוד והסביבה אבל לא רק. יש לנו גם ילדות שמגיעות ללמוד בלט בפאנוב, חמישה ימים בשבוע מערים אחרות כמו ראשון לציון, רעננה, מהמושבים באזור ועוד. בלט פאנוב קיים כמעט 20 שנה ולמרות המוניטין הגבוה שרכש עם השנים, אנחנו עדיין עובדים ומשתמשים בדרכי פעולה יצירתיות להגיע לכמה שיותר אנשים".                                                                                                      
מה למשל?                                                                                             "עשינו קמפיין עם בנות בוגרות של בית הספר בשנה האחרונה, בנות 16-17 שלבשו 'טוטו' לבן ויצאו למרכזי קניות ברחבי העיר. את הרעיון ויוזמה העלה בנדיקט סיידר, המורה שלהן, שחשב על כיצד ניתן להעלות את מספר התלמידים ורצה לעשות משהו שונה, מחוץ ל"קופסה". בזמן הפגרה בחודש אוגוסט, נתתי להן גישה לחדר התלבושות בו הן בחרו כל תלבושת שרצו, התלבשו ויצאו כך למרכזי הקניות. זה יצר באזז מטורף. הילדות הקטנות שפגשו בהן נמשכו אליהן כמו דבש ואחריהן האימהות שקיבלו פלאיירים ובסופו של דבר הגדלנו את ההרשמה לבית הספר לבלט ב- 25%".                                                                                                        

מה הדרישות בבית הספר?
"חמישה אימונים בשבוע בני שעה וחצי כל אחד, עם הפסקה קצרה באמצע. צריך להבין שאם רוצים לרקוד בלט קלאסי, חייבים להתחיל בגיל צעיר יחסית ולהתמיד, לחזק ולתרגל גמישות ותנועתיות מידי יום על מנת להתקדם ולהתפתח".  

מישהו מבוגר שהחליט בגיל מאוחר יחסית ללמוד לרקוד יכול למצוא מענה בפאנוב?
"יש לנו קבוצה חובבנית של אימהות או נשים בוגרות, בנות 40+ שלומדות בלט בזמן שהילדות הקטנו לומדות. זה יותר לכושר וגמישות אבל הן נהנות מאוד. יכול להיות שבעתיד נפתח את הלימוד לסדנאות של מחול מודרני ותחומי ריקוד נוספים, אולם זה תלוי מקום ותנאים. אנחנו לא פוסלים את האפשרות שגם זה יקרה בעתיד".

זה אומר שבלט פאנוב עתיד להתרחב ולגדול יותר?
"כרגע אין לנו מקום לאכלס עוד תלמידים אולם לאור הביקוש, פנינו לחברה העירונית לתרבות ופנאי ולמנכ"ל היושב בראשה בבקשה לחשוב קדימה ולשקול את האופציה הזו. אופציה נוספת היא לפתוח שלוחות, למרות שהיינו מעדיפים לרכז את כל הפעילות במקום אחד".

מה קורה עם בוגרות בית הספר בגיל 17?

"הטובות ניגשות למבחנים בבתי ספר למחול ומקבלות על זה גם בגרות והטובות מאוד ניגשות למבחנים של "רקדן מצטיין" ואז יכולות תוך כדי השירות הצבאי לעבוד גם כרקדניות בכל להקה שיתקבלו אליה".


האם יש גם להקה ייצוגית של פאנוב?
"בוודאי. הלהקה הייצוגית מורכבת מבנים ובנות שרוקדים יחד, בגילאים 18-32. היה לנו גם רקדן שרקד עד גיל 40. הלהקה מופעיה בכל הארץ, רוב המופעים במסגרת 'סל תרבות' ארצי בבתי ספר, כשהיתרון הוא מכירה מראש של המופעים. בשנה שעברה הלהקה הופיעה 145 פעמים ברחבי הארץ".

האם הדגש במופעים הוא על יצירות מוכרות או חדשות?
"בלט מזכיר באיזה שהוא אופן קצת אופרה- יש יצירות בלט מוכרות ומצליחות שזוכות לעיבודים חדשים והפקות מיוחדות כמו "מפצח האגוזים", "אגם הברבורים", "ג'יזל" ועוד ויש בלט שיוצר דברים חדשים ועכשוויים. היום פאנוב נחשב לבלט "בינוני" על פי הקריטריונים של משרד התרבות, כשהכוונה היא שתי הפקות גדולות ושלוש הפקות קטנות בשנה. כרגע יש בלהקה הייצוגית עשרה רקדנים, כך שכשאנחנו רוצים להרים הפקות מיוחדות אנחנו נעזרים ושוכרים בעצם "רקדני חוץ".

מה הקשר האישי שלך לבלט?
"באתי מתחום המוזיקה וניגנתי בעבר על קלרינט. גדלתי והתחנכתי באופקים ואבי  הקים שם את הקונסרבטוריון וניהל אותו במשך 40 שנה. באתי לאשדוד אחרי שנים שחייתי בקנדה ולמדתי מדיניות ציבורית ומנהל עסקים במכללת "ספיר" ובפיקוח של אוניברסיטת בן גוריון. באחד הערבים יצא לי להכיר את ולרי פאנוב שהציע לי לנהל את קבוצת הבלט כשהוא המנהל האמנותי ומזה כשש שנים אני בתפקיד מנכ"ל הבלט - מבחינתי זו עבודה מעניינת ודינמית".
 

ההרשמה לבית הספר לבלט לשנת הלימודים 2016/2017 מיועדת לגילאי 5-17 שנים אפשרות להצטרף למגמת מחול מכיתה ז',  בגרות 5 יחידות במחול. מרכז מונארט לאמנויות, רח' דרך ארץ 8, אשדוד
לפרטים התקשרו: 08-9568210