כתבה: ברנדה אזרצקי

הפסטיבל מתחיל עם שיר פחות מוכר של דודו טסה ורחבת הדשא נראית יחסית ריקה לאירועים בסדר גודל כזה, אבל אז מתחילים להתנגן התווים הראשונים של "יש בינינו בית" וכולם ממהרים למלא את כוסות הבירה ולהכנס לאווירה, באמת יש בית והוא ממש כאן, מקסימום עשר דקות נסיעה ואנו זוכים להנות כל כך קרוב אלייו מאירוע מעולה. דודו שר "איזה יום" ומזכיר איזה יום היה לכל אחד ואיזה כיף לסיים אותו עם בירה קרה באווירה כזו. מקפצים לצלילי המוזיקה הערבית שגורמת לכולם להתקרב ולהתחיל להתנועע וזורקים חיוכים גם אם הבן אדם משמאלך סתם נראה מוכר, בכל זאת אשדודים, בטוח נפגשתם פעם.. ואז מגיע "לולה" ו"הגעת בדיוק בזמן" שמגיע בזמן וסוחף את כל הזוגות לחיבוק קטן ומבטים מלאי אהבה. ההופעה נגמרת עם שיר הריצה המוכר וכל הקהל קופץ ושוב מוכיח, כמו בכל אירוע, כמה הקהל האשדודי יודע להנות ולפרגן. דודו טסה מספק את כל המודים שהופעה יכולה לתת, רוגע, התלהבות, רומנטיקה והכי חשוב - מוזיקה מצוינת, ממש מתחת לבית בעיר שלנו.

הדג נחש אף פעם לא מאכזבים. המסרים הפטריוטים והדעות הפוליטיות שמתחבאות בין השורות אבל מאחדות את כולם באמצעות הקצב המדהים שלהם. ההופעה מתחילה בהזמנה להיכנס לסלון של סלומון שיסחוף אחרייו בהמשך ההופעה את חבריו "מה נעשה" ו"legalize". הם ממשיכים עם ביטים שרק פראיירים,כמו בשיר, לא מתמכרים אלייו.  ההופעה ממשיכה עם כל השירים המוכרים שלהם ומשנה את הסטיגמה שיש לכל הארץ על הקהל האשדודי, יש פה מגוון של מוזיקה אהובה וכל אמן מתקבל באהדה הכי גדולה שיש. ההופעה נגמרת עם "הזמן להתעורר" ושולחת אותנו עם חיוך ענק להמשך הלילה, עד השנה הבאה.

צילומים: לימור אדרי 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]