ליאור 'הולידיי' קוגן | צילום: אבי רוקח

בשנים האחרונות החלה סצנת ההיפ הופ בארץ בכלל ובאשדוד בפרט להתפתח מאוד, זאת הודות לאמנים המוכשרים שצמחו כאן בשנים האחרונות וכן לחברה העירונית לתרבות אשדוד שזיהתה את הפוטנציאל ולפני כשלוש שנים הפיקה בשיתוף דמויות מובילות בסצנת ההיפ הופ באשדוד את פסטיבל VAV - על טהרת ההיפ הופ.

אחד מאנשי המפתח ליצירת הפסטיבל, היה אמן ההיפ הופ, ליאור 'הולידיי' קוגן (27), אשר הפך בשנים האחרונות לדמות בולטת ומובילה בסצנה בעיר. הולידיי, נולד וגדל באשדוד, כיום מורה לריקוד, מנחה ומפיק אירועי היפ הופ.

הכל החל בגיל 13 כשנחשף לראשונה לתרבות שסחפה את המדינה בשנים האחרונות, והחיבור לימים, התברר כגורלי. בתחילה זה התבטא בעיקר בשפת הגוף, בדיבור ובאופן הלבוש: החולצה שגדולה בכמה מידות, הכובע, המכנסים של אקס בוי, האוזניות הגדולות והדיסקמן בכיס.

אולם ככל שהתבגר השיל הולידיי את המניירות שמסביב ואת כל החיקויים, אט אט צמח מתוכו הדבר האמתי - אותנטי יותר, בשל ובוגר. לאחרונה, כצעד נוסף בחלקו הראשון של מפעל חייו שהחל לרקום עור וגידים, שחרר הולידיי את הסינגל הראשון שלו מתוך אלבום הבכורה שעתיד לצאת אל האור בעוד כשנה, השיר: "ברד ענבים".

כך נראה הולידיי כשהוא רוקד >>

הולידיי,
שאלה מתבקשת - למה היפ הופ?

"וואו. שאלה טובה. היפ הופ זה תרבות שלמה שמאפשרת לך להביע את עצמך בהרבה דרכים, תנועה, כתיבה, ציור, שירה, לבוש. זה לא מסתיים, ההיפ הופ הוא אורח חיים. מעבר לזה, אני חושב שהיפ הופ נותן לך חופש ביטוי אמיתי ללא הבדל גזע, דת מין, הוא מאפשר לך להתבטא באופן חסר גבולות שהיום אפילו מקובלת בחברה."

נראה שסצנת ההיפ הופ החלה לצבור תאוצה בשנים האחרונות באשדוד. מה אתה חושב על זה?
"קשה להתייחס רק לאשדוד. אנחנו, אנשי סצנת ההיפ הופ, הרגשנו המון שנים ז'אנר שוליים, וזה בסדר, כל ארץ וסגנון התרבות שלה. אבל עם הזמן חלה עליה בפופולריות של ההיפ הופ בארץ, בקרב הנוער במיוחד. סטודיואים לריקוד שנפתחו, להקות היפ הופ ואמנים צעירים שפרצו. דור האינסטגרם ממש תורם לזה."

אתה חושב שהפופולריות עושה טוב להיפ הופ?
"כילד שהיה מאוד קנאי להיפ הופ השורשי, אני חושב שברגע שהז'אנר נהייה נפוץ יותר ככה הוא מאבד מהאותנטיות שלו והופך, בוא נאמר, למסחרה. אבל מצד שני, ההיפ הופ בארץ ובעולם לא היה יוצא החוצה ללא המסחרה, אז יש את הפלוסים ויש את המינוסים."

הולידיי בפסטיבל VAV באשדוד

נראה שהז'אנר סוחף מאוד את הדור הצעיר, מדוע זה כך לדעתך?
"באופן כללי אני חושב שהדור הצעיר מעודכנים וחדורי מטרה יותר מאיתנו כשהיינו ילדים. בזמנו היית צריך לחפש את הידע, לחקור ולבדוק, היום הכל נגיש ופרוס לפניהם. לדור הפייסבוק והאינסטגרם יש הרבה יותר כלים להתפתח, הם מקבלים את הכל כאן ועכשיו וקל להם יותר להבין שזו אופציה."

איך נולד הכינוי 'הולידיי'?
"פעם הייתה חנות בסיטי של בגדי היפ הופ איכותיים שקראו לה טום בוי, בזמנו  זה לא היה נפוץ כמו היום. הייתה שם חולצה עם ציור של ילד שמתלבש בדיוק כמוני, עם הכיתוב "הולידיי קיד". זה היה נראה לי מגניב ואימצתי את הכינוי. עם הזמן ה'קיד' נעלם ונשאר רק הולידיי."

"מעבר לזה, הולידיי זה חופש, זה וייב שאני מאוד מתחבר אליו כבן אדם, אם זה בהשקפות ובדעות שלי וגם כפרדוקס מסוים אל מול זה שאני לא נח. קיבלתי את זה על עצמי כשהבנתי כמה זה מתאים לי באמת."

ממה אתה מתפרנס ביום יום?
"אני מתפרנס מהיפ הופ. על פני השטח, ביום יום אני מלמד ריקוד ובבין לבין מופיע, מנחה ומפיק אירועי היפ הופ, מופיע בחתונות, אירועי בר מצווה וכד'. מתחת לפני השטח אני כמעט כל יום באולפן ההקלטות עובד על אלבום הבכורה."

בסטודיו לריקוד | צילום פרטי

בוא נדבר על סינגל הבכורה.
"אשמח להתחיל בזה שאתן הרבה כבוד למקור ההשראה שלי - מק מילר, אמן היפ הופ יהודי מחו"ל שלצערי הרב מת ממנת יתר לפני מספר חודשים אחרי תקופה מאוד קשה. הביט (קצב) והמלודיה באחד השירים שלו על הילדות סחפו אותי ובהשראתו יצרתי ביט דומה לשיר "ברד ענבים", שהוא גם בוייב של הילדות."

מרגש.
מדוע 'ברד ענבים'?

"כשהייתי נער, באופן קבוע אחרי כל אימון הייתי שותה ברד ענבים. זה הפך להיות סמל הילדות שלי. משם הכל זרם. דרך השיר אני רוצה לומר שעברתי דרך, התאהבתי בתרבות, התאהבתי בהיפ הופ על אמת - לא עבר יום שלא שמעתי, רקדתי או התלבשתי כאחד שמייצג אותה."

ספר לי, מה אנחנו רואים בקליפ?
"הקליפ למעשה מציג תמונת ילדות שלי. הדמות המרכזית היא של בחור צעיר שמגלם אותי כשהייתי קטן. הוא פוגש את החבר'ה, רוקד איתם במעגל, עושה ראפ וגרפיטי. לאורך הקליפ אני "הגדול" חולף על פניו וצופה בו ו"אני הקטן" לא מצליח להבין מי אני ולמה אני מופיע בכל מקום. בסוף הכל מתחבר כשהוא מבין שאני זה הוא הגדול."

"כל הצעירים שמשחקים בקליפ הם תלמידים שלי שהשתתפו מרצונם החופשי" מבקש הולידיי לומר, "על הדרך הבאתי הרבה כבוד לחבר'ה שהיו איתי מאז ועד היום, כמו אמן הגרפיטי דודי שובל ויובל ממבוא הדודאים - זה נקרא Shout out."

צפו בקליפ של הולידיי לסינגל הבכורה >>> 

איך החברים והמשפחה הגיבו על הוצאת הסינגל?
"וואו. לא ציפתי לקבל כזאת כמות של חום ואהבה. שמחתי שהחבר'ה האשדודים, הקרובים והמשפחה אהבו מאוד את השיר אבל לא ציפיתי שיעזרו לי לקדם אותו ככה. גם חבר'ה מהסצנה הארצית פרגנו מאוד, זה לא מובן מאליו בכלל."

מתי אתה מעריך שייצא האלבום?
"אני מאמין שיש לי עוד שנה לפחות לעבוד עליו, כמובן אשחרר מספר סינגלים כדי ליצור עניין ומעבר לזה יהיו עוד פרויקטים מחוץ לאלבום - שירים יותר קלילים ופחות עמוקים."

מה השאיפה שלך הלאה לעתיד?
"השאיפה להתקיים ממוזיקה בצורה מכובדת ונאותה, אמנם אני לא מתכוון לעצור שם, אבל כרגע זה היעד שאני רוצה להגיע אליו."

ומעבר למוזיקה?
"יש לי חלום לפתוח כאן באשדוד בית אמנויות היפ הופ עם סטודיואים לריקוד, כיתות ראפ, ציור וזולה לחבר'ה - בעיקר לנוער, כמובן גם להקים משפחה. מעבר לזה, אני רוצה מאוד לפתוח קבוצות טיפול לאנשים מגמגמים."

צילום: יובל אליאס

מה זאת אומרת, מאיפה זה בא?
"לקראת השחרור מהצבא היה לי ויז'ן, כאדם מגמגם, אולי לא שמת לב, לעזור לאנשים לחיות עם זה בשלום."

האמת, לא שמתי לב. ספר לי על זה.
"כל חיי התמודדתי עם הגמגום בכל מיני מסגרות שבחנו את היכולת שלי לעמוד בזה. בין אם זה בשיחה רגילה, בתפקידים פיקודיים בצבא, במוזיקה או בפגישות חשובות. אבל אני תופס את הגמגום ככלי שמקדם אותי ואני יודע מהיכרות אישית עם אנשים מגמגמים, שלא כולם באמת תופסים את זה ככה ואני מבין את זה. פשוט יש לי את השאיפה לתת יד לכל אלו שבסירה הזאת כמוני."

מרתק, שיהיה בהצלחה עם זה.
לסיום, כאחד שדבק בדרך שלו במשך שנים, איזה מסר היית מעביר לקוראים?

"אולי זה נשמע קיצ'י, אבל אם יש לכם חלום אל תעצרו. גם כשאתם טועים, בסופו של יום זו עדיין הדרך שלכם. יש המון סבל בחיים האלה, אנשים במרוץ אחר פרנסה ולא מצליחים לראות את הטוב. אם אתם חיים עם משהו שמאיר אצלכם את הניצוץ כל יום מחדש, לדעתי זה הדבר הכי טוב שיש. השאיפה לעשות משהו שאתה אוהב ולבנות סביבו את כל החיים שלך."

לעמוד האינסטגרם של הולידיי לחצו כאן!
לעמוד הפייסבוק של הולידיי לחצו כאן!