גרמן חייט (GROC’08) | קרדיט: JANICK ZEBROWSKI

גרמן חייט (23) או בכינויו - GROC’08, גדל באשדוד - כיום מתגורר בתל אביב, מקעקע מוכר, יוצר ורוקד ברייקדאנס, בין הבודדים בארץ שעוסקים באמנות הקאליגרפיטי - במילים פשוטות - הפיכת מילה או קבוצה של מילים לתוך הרכב חזותי.

לפני מספר חודשים הוא שבר את רגלו במהלך תחרות ברייקדאנס ונאלץ לחזור לאשדוד. כתוצאה מכך הוא לא יכול היה לרקוד באותם ימים, אולם הוא לא וויתר על תשוקתו ליצירה. הוא שכר חלל במתחם אמנים באזור התעשייהֿ, שם פגש את האמן המקומי המוכשר בוריס דוברוב, שלקח אותו, לדבריו - תחת חסותו.

"במהלך התקופה הזאת בוריס דחף אותי קדימה ולימד אותי ליצור בכל סוג של חומר החל מדיו, שמן, נייר ועד זכוכית" - מספר גרמן, "למדתי ממנו המון גם בפן האמנותי וגם בפן האישי. אני מעריך מאוד את מה שהוא עשה למעני ומאמין שהוא אחד החלקים החשובים בהתפתחות שלי כאמן."

כבר באותה תקופה החל גרמן לבשל את צעדיו הבאים והמשמעותיים לעבר היותו אמן מקצועי שיצירותיו מוצגות בגלריות אמנות, ונראה כי הוא צועד לשם בצעדי ענק. רק לאחרונה הסתיימה תערוכת יחיד שהציג בתל אביב ונראה כי חודש אפריל הקרוב מתוכנן להיות עבורו עמוס במיוחד.

יצירה משותפת עם אמן הגרפיטי דודי שובל | צילום: יובל ניאזוב (מבוא הדודאים)

מתערוכת "חלק מהמשחק" באשדוד, דרך השתתפותו בפרויקט הייחודי pop up museum TLV בבניין 4 קומות לפני הריסה שיהפוך למוזיאון אחד גדול עבור אמני רחוב ובאירוע הפופ ארט בקן הקוקייה ביפו שם יציג את יצירותיו לצד אמנים בינלאומיים, כאשר גולת הכותרת היא כשיציג את יצירותיו ויצייר בחוף בסיני.

את יצירותיו הרבות ייתכן וראיתם על אחד הקירות ברחבי העיר ואת אלו שלא, זאת ככל הנראה מפני שהן נמצאות על גגות הבניינים נסתרות מהעין: כך, אט אט סולל גרמן את דרכו והופך דמות דומיננטית בסצנת אמנות הרחוב בארץ.

גרמן,
מהי בעצם אמנות הקאליגרפיטי?

"קאליגראפיטי היא אמנות המשלבת קליגרפיה, טיפוגרפיה, וגרפיטי. זה יכול להיות מסווג, אקספרסיוניזם או ונדליזם מופשט. היא מוגדרת כאמנות חזותית המשלבת אותיות לקומפוזיציות המנסות להעביר מסר רחב באמצעות כתיבה אשר שונתה אסתטית, כדי להתקדם מעבר למשמעות המילולית."

ובמילים פשוטות?
"במילים פשוטות, זהו מאמץ מודע של הפיכת מילה או קבוצה של מילים לתוך הרכב חזותי. ככזה הוא נועד להיות הן חוויה אסתטית והן מסורת מעורבת של אמנות מעורבת ודיוק בביטוי עצמי". 

מתי התחלת לעסוק באמנות הזאת?
"נחשפתי לאמנות הזאת לפני כשנתיים, אבל אני מצייר גרפיטי מאז גיל 13, ולפני כ-5 חודשים התחלתי לקחת את זה יותר ברצינות."

מה מניע אותך?
"האהבה ליצירה. ליצור משהו שאינו קיים ויישאר לדורות זו המתנה הכי גדולה שאפשר לקבל. זה ממלא אותי נפשית וגם את כול מי שצופה בי."

GROC’08 | צילום פרטי

במה שונה האמנות הזו מגרפיטי או מכל אמנות אחרת?
"אני חושב שקודם כול השימוש במברשות מבדיל אותה מגרפיטי, התנועה והזרימה של האותיות. בהשוואה לסגנונות שונים, האמנות הזו מהפנטת ומושכת את העין כמו בהיפנוזה. בקאליגראפיה אפשר לרשום בכול שפה אפשרית או לא לרשום כלום ועדיין ליצור יצירה מהפנטת."

איך מתפרנסים מהאמנות הזאת?
"אני מאמין שכול אדם יצליח למצוא פרנסה במה שהוא אוהב, פשוט צריך להמשיך ולא למכור את עצמך לעבודות שהם לא אתה. העולם קטן ועגול, במיוחד עם המדיה החברתית שאפשר להגיע איתה לכול קהל יעד ולמצוא את מי שיאהב ויתחבר לאמנות שלך. צריך רק להמשיך לדחוף קדימה, ליצור ולהביא משהו חדש לעולם."

איפה יצא לך להציג את היצירות שלך?
"קודם כול התחלתי מהגרפיטי, אז עד היום היצירות שלי נמצאות ברחוב ועל גגות גבוהים באשדוד. הרחוב הוא הגלריה הגדולה ביותר שמתחלפת מדי יום. רק לאחרונה נכנסתי לעולם של הגלריות והתצוגות. חודשים אחורה עשיתי את התערוכה הראשונה שלי בפאב ה-"זה" באשדוד ולאור הביקוש והאהבה שלי לחשוף אנשים לסגנון המדהים והמיוחד הזה, החלטתי לעשות תערוכת יחיד בתל אביב עם מספר כפול ביצירות וחומרים שונים."

גרמן חייט  - GROC’08 | קרדיט: RAY DAMSKI

ממי אתה שואב השראה?
"השראה ענקית בשבילי הוא הצייר האשדודי בוריס דוברוב שלקח אותי תחת חסותו אחרי הפציעה, ובנוסף אליו גם האנשים שלי - החברים ובת הזוג שתומכת ודוחפת אותי לעשות את מה שעושה לי טוב".

ובתחום הזה של הקאליגרפיטי?
"יש המון אנשים מוכשרים בעולםֿ, אבל נכון להיות אני לא שואב השראה משום אומן קאליגראפיה. אני משתדל שלא להסתכל ולהשוות את עצמי, ולפתח סגנון מיוחד משלי דווקא כדי להיבדל מאחרים. אני מאמין שכדי שיזכרו אותך אתה צריך להשאיר חותם בעולם, והדרך הטובה ביותר היא לחדש ולהמציא את הגלגל".

מה היה רגע השיא שלך כאמן?
"ערב פתיחת תערוכת היחיד שלי בתל אביב. הגיע אליי ילד קטן עם אבא שלו שהתלהב ורצה כל כך ללמוד לצייר גרפיטי גם. לראות את התשוקה והאהבה שלו, ההתרגשות מבעד לעיניים שמתרוצצות בין התמונות, גרמו לי לאושר רב ועוד כוח להמשיך להפיץ את האומנות המדהימה הזאת."

מה ההישג הכי גדול שלך מבחינתך?
"לקעקע קאליגראפיה מקורית שלי על אנשים זה ההישג הכי גדול. לראות אנשים שמוכנים לתת לך את הגוף בשביל הסגנון היחיד שלך."

קאליגרפיטי מאת GROC’08 | צילום: שירה רוזן

מה אתה חושב על הסצנה בארץ?
"האמת היא שאין שום סצנה לקאליגראפיה בארץ. יש קרוב ל6 אומנים שמתעסקים בקאליגראפיה ואני מהבודדים שמעביר אותה לקיר."

כנשאל מהו חלומו, ביקש גרמן להשיב בתחילה דרך מילות השיר "הלוואי והיו לי מילים"  של אוקטובר:
"רק הזמן יכול לקבוע באמת את ערכו של אדם
לא החולות שבחוף
לא הגלים שבים
ולא הרוח.
מה זה מילים?
בסך הכל אוסף של אותיות שנערכו למשמעות
מה זה אנשים?
אוסף של בני אדם שמחפשים משמעות."

גרמן:
"החלום שלי שלא יהיה הבדל בין האנשים, לא גזענות ולא פוליטיקה.
כולנו שווים, אפחד לא בחר בשם שלו או היכן להיוולד.
הגבולות שיצרנו לעצמנו הם רק חומריים, בנפש כולנו שווים.
אני לא רושם כלום ביצירות שלי כי אני לא מאמין במילים.
האדם יצר את המילים ואת השפה.
אם תקראו מימין לשמאל זה עברית, הפוך זה אנגלית.
מלמעלה למטה זה יכול להיות יפנית.
כול אחד יכול לראות מה שהוא רוצה באומנות שלי
והשאיפה שלי והחלום שלי לעתיד - להמשיך להפיץ את האומנות שלי,
לקבץ אנשים מכול העולם, ושכול אחד יראה את השפה והאותיות שנכנסות לו לתת מודע ובעצם אין שם כלום.
להראות שכולנו שווים בשר ודם, והמילים הם סך הכול אשליה למה שאדם יצר.

לעמוד האינסטגרם של GROC’08 לחצו כאן!