אלי הינה סדרה המבוססת סיפור אמיתי. הסיפור האמיתי שלנו. של אחד מגיבורי ישראל, המרגל אלי כהן שנתן את חייו לטובת המדינה. רואה חשבון זוטר במשביר, שעזב את אשתו ובנה חיים סודיים בסוריה כפטריוט סורי עשיר בשם כאמל אמין ת'אבת.

כהן הצליח להתברג הכי טוב שאפשר בצמרת השלטון הסורית, להתחבר לאנשי מפתח, להיכנס לבסיסים צבאיים ולתרום מידע רב למדינת ישראל. מידע שתרם לניצחון ישראל במלחמת ששת הימים.

בדרך כלל אני אוהבת מאוד סדרות וסרטים אשר מבוססים סיפור אמיתי, כמו שאומרים "המציאות עולה על כל דמיון". בסדרה המבוססת על סיפור אמיתי ניתן לשחק עם המציאות. אפשר להוסיף ולהוריד פרטים שהתרחשו במציאות ובכך לעזור לסדרה, שאומנם מבוססת סיפור אמיתי, להיות מותחת ומסקרנת יותר מהסיפור אמיתי, שאם לומר את האמת, מטורף גם ככה, אפילו מעבר לכל סיפור בדיוני. זאת להבדיל מסדרה דוקומנטרית. שגם אותה אגב ניתן לערוך ולשנות כך שתציג אמת מסוימת.

באנגלית שמה של הסדרה הוא The Spy. אני חושבת שבשל העובדה כי הסדרה עוסקת בסיפור על מרגל והמתח שנובע מכך, שמה של הסדרה באנגלית יותר מושך ומעניין משם הסדרה בעברית. אם היו מתרגמים את שמה ל"מרגל", השם יכל להיות מסקרן הרבה יותר.

יכול להיות שהשם בעברית "אלי" בא מתוך מטרה לתת כבוד לאלי כהן. אך לדעתי אם זו הייתה אכן המטרה, היו צריכים לקרוא לה בשמו המלא - אלי כהן. זה יותר רציני ומכבד בעיניי. אך יחד עם זאת, שמה בעברית הרבה יותר מתאים לטונים של הסדרה, שכן פחות מותחת מסדרה המספרת את סיפורו המטורף של אדם שחיי חיים כפולים במטרה להגן על המדינה, תוך איום מתמיד על חייו, ובמקום לעשות ממנו סדרת מתח מורטת עצבים, בחרו להתמקד גם בדרמה ובהקרבה האישית של אלי כהן ואשתו נדיה.

את הסדרה בחרו להתחיל מהסוף. ביום בו כהן נידון למוות בתלייה. הוא כותב מכתב אחרון לאשתו נדיה ולא זוכר באיזה שם הוא צריך לחתום - אלי או כאמל. הפתיחה מעניינת ומסמנת כי הסדרה תהיה מותחת ומסקרנת למרות שהסוף ידוע מראש. אך הדבר לצערי לא קרה.

במקום זאת קיבלנו סדרה בעלת קצב מאוד איטי. גם רגעי המתח נגמרו מהר ממה שאפשר היה למתוח אותם. הדיאלוגים קצרים ודי פשטניים. הדמות של אלי הוצגה פשוטה ולא מתוחכמת ולפעמים הוצגה גם כמו אדם מהיר החלטה ו"נלהב מדיי".

זאת אני מניחה בניגוד לאדם האמיתי, שבזכות האישיות המקסימה שלו, יחסי האנוש, מהירות המחשבה, חישוב סיכונים נכון והנכונות להקריב את חייו למען המטרה, הצליח לשטות בכל אנשי הצמרת הסורית במשך חמש שנים שלמות.

במקום להתמקד בסיפור המתח, יוצרי הסדרה בחרו, כאמור, להתמקד דווקא בהקרבה הגדולה של אלי ושל אשתו נדיה ולשלב בין סיפור מתח לסיפור דרמה. אנחנו עדים לרגשותיה של נדיה כמעט באופן שווה לרגשותיו של אלי הגיבור.

בסצנה בה אנחנו רואים את שניהם אוכלים לחם עם חמאה, אשר מדגישה את הדלות שהייתה להם בארץ, הסדרה משתמשת בטכניקת חציית המסך ומציגה לנו אותם אוכלים יחדיו ארוחת ערב. זה אמור היה לרגש, אבל בי זה פחות נגע.

בטכניקה זו משתמשים פעם נוספת כשאלי ומוריס אחיו מדברים במורס ביחד. הסצנה הזו ריגשה אותי יותר. סצנה נוספת אשר מדגישה שוב את הרגש על המתח, היא סצנה בה אלי חוזר לביתו בסוריה בהתקף געגוע מעיף את כל תכולת המקרר החוצה, עד ששם ידו על הלחם והחמאה שמזכירים לו את הבית.

הסדרה חורגת מן המתח גם בכך שאנו מרגישים דרך נדיה איך זה מרגיש להיות אישה ממוצא מזרחי בארץ ישראל בשנות ה-60. אנחנו חווים את יחס החברה, את הדלות שיש בבית ואת המשרות הפנויות לנשים ממוצא זה.

בנוסף, יש הבדל גדול בין הצבעים בין הסצנות המציגים את מה שתרחש בישראל לעומת הסצנות אשר מתרחשות בגולה. הצבעים בישראל הרבה יותר קרים, כחולים וככל שהסדרה מתקדמת הסצנות בארץ הן על גבול השחור לבן.

לעומתן הסצנות בגולה בעלות צבעים חמים, אדומים יותר. אני מניחה שזה מדגיש את מה שעובר על הדמויות. אלי בגולה חיי, עושה פעולות מסוכנות ולכן הצבעים חמים והחיים גם הם. בישראל יש את הניקור, חוסר באב המשפחה, געגועים, לכן הצבעים יותר קרים ולא מזמינים.

את אלי כהן מגלם השחקן הכי פחות צפוי לתפקיד, והוא השחקן הקומי סשה ברון כהן. יש להודות שברון כהן נכנס לתפקיד הדרמתי הראשון בחייו בצורה הכי חלקה וטבעית שיש. מעבר לדמיון הפיזי הגדול בין ברון כהן לכהן, ברון כהן הצליח לסחוף אחריו ולהיכנס לתפקיד שדורש משחק מינימליסטי, להבדיל מהדמויות הוולגריות שאותן מגלם בדרך כלל בצורה מדהימה.

אבל אולי דווקא בשל העובדה שברון כהן הוא שחקן כל כך טוטאלי, היה נכון ביותר והגיוני ביותר שיגלם אדם שהיה שחקן בעצמו. אדם שגילם את דמותו של כאמל אמין ת'אבת במשך חמש שנים רצופות. ברון כהן שיחק הפעם ללא מסכות איש שרוב תפקידו היה לעטות מסכה של אדם אחר.

בהמשך לקאסט, נטפליקס גייסה כמות נכבדה של שחקנים ישראליים בניהם מוני מושונוב, אורי גבריאל, נטע ריסקין, אלונה טל ועוד. ששחקנו נפלא באנגלית במבטא ישראלי צורם טוב טוב (בכוונה כמובן). הסדרה משחזרת בצורה מדהימה את תל אביב ובת ים של שנות ה60, אך היא איננה צולמה בארץ אלא ברחובות מרוקו המחופשים.

לתפיסתו של אלי כהן במציאות קיימות מספר גרסאות שקשה לקבוע מי מהן נכונה. חלקן מספרות כי הייתה הפסקת חשמל מקרית ולא מכוונת כמו בסדרה וחלקן אף טוענות כי לא נתפס בשעת מעשה. נטפליקס ספק בחרה ספק המציאה גרסה משלה.

עם כמה שניסו לעשות את תפיסתו מותחת, היא לא קלעה בדיוק למטרה בעיניי. הרגיש לי כמו סתם פספוס וחוסר מזל לא נורמלי. התפיסה שלו בסדרה שוב מדגישה כמה שהדמות שבנו עבור אלי מורידה ממנו. לפיה אלי לא היה יכול להתאפק לאחר שאמרו לו להישאר בדממת אלחוט, חזר לקשר וזה מה שהוביל לתפיסתו.

יכלו לבחור גרסה או להמציא אחת (כי כמו שאמרנו היא מבוססת על סיפור אמיתי, אך לא דוקומנטרית או ביוגרפית), ולגרום לסוף להיות מותח יותר ולהרים קצת לאלי על כל העשייה שלו.

אני שמחה שסיפורו של אלי כהן עלה לכותרות בזמן האחרון בזכות מיני הסדרה "אלי". בזכותה גם בני נוער שלא שמעו על המקרה שלו כרגע מכירים אודותיו, גם אם לא מציגה את המציאות אחד לאחד.

🔔🔔🔔🔕🔕 (3 פעמונים מתוך 2)

ענבל הקניין B.A קולנוע וטלוויזיה.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]