Pixabay

 

כאשר עולות בשיחה מילים כגון "תיקון" ו"מס הכנסה" במשפט אחד, רובנו נרתע ומיד נשנה את נושא השיחה, שכן ענייני מיסוי הם נושא שרובנו לא בקיאים בהם, קל וחומר כאשר מדובר בנושא שהוא ממש לא מעניין, בלשון המעטה. אך כמו כל דבר בחיים, לכל כלל יש יוצא מן הכלל והדבר תלוי בעיקר במידת הרלבנטיות של הנושא למאזין או הקורא.

 

אז אתם אתם בני או בנות 60 ומעלה והצלחתם לחבר פרוטה לפרוטה במשך חייכם עד שהצטבר לכם סכום מכובד אותו אתם מחפשים כעת להשקיע בצורה חכמה, אז הישענו לאחור ותנו לנו להסביר לכם למה תיקון 190 לפקודת מס הכנסה הוא בדיוק הדבר שאתם חייבים להכיר.

 

במילים פשוטות, מדובר בטלאי על טלאי שביצע המחוקק בפקודה. תחילתו של הסיפור בשנת 2007, כאשר הבינו שיש להפסיק את משיכות הכספים החד פעמיות מחסכונות שהציבור חוסך בקופות גמל. מה חכם בזה אתם שואלים? בשביל לחסוך מספיק לפנסיה צריך להיות בעל משמעת עצמית ולהימנע ממשיכות כספים כאמור, שכן בסופו של יום התנהלות פזרנית שכזו תביא לריקון קופת הפנסיה. משרד האוצר, בתפקידו כ"מבוגר האחראי", עשה מעשה והורה על הפסקת המשיכות החד פעמיות וקבע כי מעתה ניתן למשוך את הכספים מקופת הגמל רק כקצבה חודשית ובגיל הפרישה.

 

על פניו, נשמע כי משרד האוצר עושה עבודתו נאמנה. אלא, שהתיקון בחוק כאמור אומנם פתר בעיה נקודתית אחת, אך ברמת המאקרו נוצרה בעיה. הציבור הישראלי (הלא פראייר, יש לומר) הבין כי כי קופת הגמל איבדה מהאטרקטיביות שלה ככלי חיסכון, במיוחד לפרקי זמן בינוניים, ואצו רצו להם הישראלים לחפש מקומות אחרים להשקיע בהם את כספם.

משמעות הדברים הייתה אחת – ירידה חדה בגיוסים לקופות גמל!

 

קברניטי האוצר אשר צפו בתוצאות מעשיהם בדאגה רבה, הפנימו אט אט כי יש לתקן את התיקון (שהתברר כתקול) ובשנת 2012 חוקק תיקון 190 לפקודה.

הפעם השכילו באוצר לעשות זאת נכון יותר, שעה שהתיקון מאפשר לחוסך בקופת הגמל לבצע משיכות כספים באופן חד פעמי, רק שבמתכונת החדשה יתאפשר כן בכפוף ל-2 קריטריונים שחייבים להתקיים יחד. האחד, על החוסך (העמית) להיות בגיל פרישה ומעלה, דהיינו מעל גיל 60, והשני הוא כי לעמית יש זכאות לקבלת "קצבה מזערית", כמנוסח בחוק. נכון לשנת 2018 עסקינן בסך של 4,418 ₪ ומעלה.

 

צא ולמד, כי תיקון 190 לפקודה יוצר מצב דברים אידיאלי בו חיסכון באמצעות קופת גמל נהפך לאטרקטיבי ביותר עבור חוסכים שהגיעו לגיל פרישה (ולמעלה מכך). ילכו בדרך משיכת הכספים כקצבה חודשית – ייהנו מפטור מלא ממס. ילכו על אפשרות משיכת כספים חד פעמית, תמוסה משיכה זו במס בגובה 15% (נומינלי) – חלופה מעולה במיוחד בהתחשב במיסוי אפיקי השקעה אחרים כדוגמת קרנות נאמנות ו/או תיקי השקעות, בהם המס הריאלי הוא 25%. נפלא, לא?

 

אבל רגע, יש עוד!

עצם הבחירה בהשקעה באמצעות קופת גמל טומנת בחובה כמה וכמה יתרונות. ניתן להשקיע בסכומי כסף גדולים היכולים להגיע עד למעלה מ-8 מיליון ₪, השקעה בשוק ההון ושיפור הסיכויים להגעה לתשואות טובות יותר מאלו שמשיגים בפקדונות בבנקים (המציעים כיום ריבית זניחה), ליווי מקצועי של מומחים המנהלים את תיק ההשקעות של החוסכים, אפשרות לדחות את המס על הכספים המושקעים, גמישות מלאה למבקשים לעבור בין מסלולי ההשקעה השונים (דרגות שונות של סיכון), ודמי ניהול שלרוב זולים יותר בהשוואה לערוצי השקעה אחרים.

 

מתכוונים לשמור את כספי החיסכון ולהורישם? במקרה זה רק תיקון 190 לפקודה מאפשר לציבור החוסכים להוריש את כספם בפטור ממס חלקי או מלא. לפי לשון החוק, במידה והעמית נפטר לפני גיל 75, אזי שבמקרה שכזה זכאים היורשים (המוטבים, לרוב בני המשפחה מדרגה ראשונה) לקבל את הכספים שנחסכו ואף למשוך אותם בפטור ממס של 100%.

לחילופין, במקרה והעמית הלך לעולמו לאחר גיל 75, יהיו היורשים זכאים למשוך את הכספים במשיכה חד פעמית בניכוי מס של 15% נומינלי (להבדיל ממיסוי בגובה 25%  ריאלי בערוצי השקעה חלופיים כאמור). בנוסף, רשאים היורשים / המוטבים לקבל את כספי החיסכון בדמות קצבה חודשית, פטורה מכל מס במקרה ומדובר במוטבים בני / בנות 60 ומעלה.

למתוחכמים שבינינו, ניתן לזהות כי בחירה במסלול זה יכולה להוביל להטבה משמעותית מאוד לדור הבא אחרינו. אז אתם בני 60 ומעלה ויש לכם כסף אותו אתם מחפשים להשקיע – לכו על תיקון 190.

עד 120!