אם אפשר לסכם סיבוב ראשון אחרי 11 משחקי, הרי שהציון של מכבי אשדוד הוא רע מאד, גרוע, בלתי מספיק, או כל כותרת שלא תתנו. אשדוד נראתה רע לאורך רוב הסיבוב, למעט הבלות קטנות במשחקים בודדים, מכבי אשדוד הייתה הקבוצה הגרועה בליגה והמקום האחרון בטבלה מוכיח זאת.
מכבי אשדוד היא הקבוצה הכי רעה בליגה נכון לסיבוב הראשון וגם מספרית זה נראה כך. קולעת הכי פחות בליגה (75 נק' למשחק), 82 נקודות ממד, הבאה אחריה היא הפועל ת"א עם 89. בקיצור הסיבוב הראשון לא היה חגיגה גדולה.
אשדוד אחרונה ברוב קטוגוריות המדד החשובות. אלא שאם יש מקום לאופטימיות זה סיום הסיבוב, עושה רושם שהשינוי בזרים, יחד עם הגיבוש הקבוצתי יעשה את שלהם ואשדוד תראה יותר טוב. השאלה היא האם יש קבוצות גרועות ממנה, ולמעט נהריה שנותנת פייט די צמוד, קשה לראות מישהי כזאת.
המצטיין: איוון אסקה- הציון 6
לא שהזר של אשדוד היה כזה גדול, אבל בשממה שהייתה העונה באשדוד, אין ספק שאסקה היה היציב ביותר בקבוצה. אסקה שיחק הכי הרבה (30 דקות), קלע הכי הרבה (15 נק'), ולקח הכי הרבה ריבאונדים (6.5). אלא שגם הוא נקודת אור בתוך הסיבוב הרע של אשדוד, לא ממש יכול היה לעזור. 
ראויים לציון: קרטיס קלי, טרל האריס הציון 5.5
אמנם השניים לא יצבים, אבל לפחות מגיעים למספרים שלהם. האריס הוא שחקן סופר מוכשר שלא תמיד מצליח להביא את כל היכולות שלו לידי ביטוי. לצד משחקים גדולים, או הראה כמה משחקים שלא ברור מה הוא רוצה לעשות על הפרקט.
בנוסף, קרטיס קלי, שהגיע אמנם מאד באיחור, אבל בסך הכול נותן תרומה די סולידית לליאור ליובין. קלי מספק נקודות, מספק הגנה, ריבאונדים, הבעיה שזה לא ממש תורגם לניצחונות.

מצפים ליותר: ז'אק רוזן הציון 5
ז'אק רוזן הראה במשחק האחרון בהרצליה שהוא בהחלט יכול להיות פקטור חשוב באשדוד. רוזן בהרכב הישראלים של הקבוצה, יכול וחייב להיות הרבה יותר דומיננטי. לצד הצגות יפות של נקודות וניהול משחק כמו מול הרצליה, הוא נעלם מידי במשחקים. אם אשדוד רוצה לצאת מהמקום האחרון בליגה, היא צריכה את רוזן יציב וטוב לאורך הסיבוב השני.
ממד הישראלים: יהוא אורלנד ורם אליספור, הציון- 5 לאורלנד, 4 לאליספור
אורלנד כקפטן הובא יחד עם בן שימול להיות הישראלי הבכיר באשדוד. בינתיים אורלנד סבל בסיבוב הראשון מעליות וירידות ביכולת שלו. לצד משחקים טובים, אורלנד נעלם בחלק מהמשחקים. בכדי לנצח אשדוד צריכה את היכולת שלו, הקליעה שלו והמנהיגות. בעיית הקליעה של אשדוד בלטה כל הסיבוב הראשון ואורלנד חייב לשפר זאת, לקראת הסיבוב השני.

 
הישראלי "הבכיר": אבי בן שימול- ציון 4
אם בישראלים עסקינן, אזי ברור שהפציעה של דרור חג'ג' בקיץ שיבשה לאשדוד את כל העונה. אבי בן שימול הובא בכדי למלא את משבצת הישראלי הבכיר. עובד? לא בדיוק. בן שימול כרגע רחוק מאד מהיכולת שבגינה אשדוד הביאה אותו.
לא מנוצל: ג'רמיין הול, הציון- 4.5
בליגה בה יש חוק ישראלי, שחקן כמו ג'רמיין הול צריך להיות היתרון היחסי של אשדוד. כמו טוני יאנגר בראשל"צ, או איזיק רוזפלט בחולון. הול הוא זר שמשחק על תקן ישראלי, בעמדה 4 הלא ממש רוויה באשדוד. ליאור ליובין צריך לדעת להשתמש בו הרבה יותר ובצורה נכונה. הול יכול לעזור לאשדוד רבות, בטח באגרסיביות, כוח, ריבאונד ועבודה מתחת לסל. 
בסיבוב הראשון הוא היה רחוק מלהיות מנוצל הן נכון והן בכמות הדקות.
תופעה: מנצחים בקושי ורק בחוץ
לא יותר מידי ניצחונות רשמה אשדוד לאורך הסיבוב הראשון וגם שכבר היו, הניצחונות היו בחוץ. בבית הקהל המקומי עדיין לא ראה ניצחון העונה. אולי כדאי לשנות את המצב הזה. אחרת יהיה קשה לקבוצה לשרוד בליגה, בלי ניצחנות בבית. בסיבוב הבא יגיעו לאשדוד קבוצות כמו גליל/גלבוע, נהריה, הרצליה, קבוצות בסדר הגודל של אשדוד, זה הזמן לשנות קצת את טור הניצחונות בבית.
מבטים קדימה: הרצליה, חיפה ונאנלי
 
באשדוד מבטים אל עבר הסיבוב השני באופטימיות. בגלל ההגעה של ג'יימס נאנלי שאמור לשפר את הקבוצה בפרמטרים שהיא הייתה חלשה בהם, קליעה, ריבאונד. מול הרצליה הוא הראה קצת מהיכולת שלו.
גם הניצחון על הרצליה נותן סיבה לאופטימיות, רגע לפני סיום הסיבוב. אשדוד פתאום נראתה כמו קבוצת ליגת העל ראויה. והמשחק הקרוב מול חיפה, שמגיעה עם צרות ושני זרים בלבד בסגל, באשדוד בהחלט בונים אולי על ניצחון שלישי, שני רצוף וראשון בבית. מצד שני, גם בחיפה כנראה בונים על אותו דבר.
צילום: מכבי אשדוד, צור ימין, אשדודנט