לאחר המשחק מול קפריסין בתקשורת ובנבחרת שפעו מחמאות לשוער בן ה-25 ממ.ס אשדוד, בעיקר על ההצלה הגדולה בדקה ה-90, שהשאירה את שלוש הנקודות על הטיסה לאנדורה. נגד נבחרת אנדורה לא הייתה למרציאנו עבודה רבה , אך הוא הצליח מרציאנו למנוע שער כשהדף ניסיון אנדורי במצב של 2–1, שאילו היה נכנס היה גורם למבוכה גדולה בנבחרת. עכשיו הוא יכול לדבר

עוד לפני שקיבלת את הבשורה שאתה עולה בהרכב,  מה עבר עליך בימים שכולם התעסקו בסוגיית השוער.

"השתדלתי לא לקרוא יותר מדי עיתונים ולהתעלם. זה לא פגע בחברות בין שלושת השוערים. הייתה בי התרגשות, אבל השתדלתי לשים אותה בצד כדי שלא תגרום לי להיות כבד ותמנע ממני להציג את היכולות הרגילות שלי. הצלחתי להביא את עצמי למצב ששיחקתי בראש נקי. בזמן ההמנון חשבתי על ההורים שלי, כל הדרך שהם ליוו אותי מהילדות וכמה מאושרת החברה שלי ביציע.
היה מרגש מאוד לשמוע את ההמנון, מקווה שכל החיים שלי אזכה להיות מאושר כך".

אגב, בראיון של גוטמן היום הוא אומר שלא היה לו כל התלבטות בנושא השוער (הכל ספקולציות של התקשורת) הייתי בטוח ביכולת של הילד הזה, הקור רוח והשקט הנפשי שלו הרשימו אותי, כנראה זורם לו מים בגוף במקום דם".

איך הייתה ההרגשה שבישרו לך בדיוק ביום הולדתך ה-25 שתפתח מול קפריסין.

"כיף גדול. לקחתי את ההזדמנות בשתי ידיים, אבל אני כבר חושב על משחק הליגה מול בית"ר ירושלים ביום ראשון ואחר כך על המשחק נגד בוסניה".

 עד כמה היית לחוץ לפני משחק הבכורה שלך בניקוסיה?

"היה קצת לחץ , אבל תמיד האמנתי בעצמי. ברור שזה היה אתגר, אבל אלוהים לא מעמיד אנשים באתגרים שהם לא יכולים לעמוד בהם. שמח שעשיתי עבודה על הצד הטוב ביותר, יש דברים לשפר, אבל מבחינתי המשחקים האלו נותנים לי ביטחון. אעבוד קשה כדי לשמור מקומי".

ספר על ההרגשה כשאומרים לך שאתה הולך להיות שוער ראשון מול קפריסין.

"הרגשה מעולה. הרבה התרגשות. אמרתי לעצמי שזו הזדמנות שאני חייב לקחת בשתי ידיים. אני שמח שהצגתי יכולת טובה והלאה, אין זמן, יש לי משחק ליגה ביום ראשון ועוד חודש יש לנו משחק מאוד קשה בארץ מול בוסניה שחייב לקחת אותו".

המשפחה הנרגשת:
כאשר משפחתו של מרציאנו הבינה שהוא צפוי להיות השוער הראשון מול קפריסין הם החלו לחפש טיסה פנויה לאי השכן. במשך ימים ניסה האב ג'קי יחד עם חברתו ודודו, אריה (המעריץ מספר אחד), למצוא מקום על טיסה פנויה. למרות המחירים הגבוהים בשל חג הסוכות, משפחת מרציאנו לא ויתרה על האפשרות לראות את אופיר לובש את מדי הנבחרת לראשונה.

"בזמן ההימנון חשבתי עליהם", סיפר, "חשבתי על כל הדרך שההורים שלי עברו איתי מאז שאני קטן. זה משהו מאוד מרגש, ידעתי גם כמה החברה שלי מאושרת כשזה קרה. כיף גדול שהם באו ועוד יותר שניצחנו. אני מקווה שכל החיים אני אוכל לעשות אותם מאושרים".

ביקשת מאביך ג'קי מרציאנו,  להגיע לקפריסין. הנוכחת שלו ביציע הקלה עבורך את ההתרגשות?

"אבא שלי נותן בי ביטחון. הוא לא מדבר אתי הרבה לפני משחקים, אבל אני יודע מה הוא רוצה לומר לי דרך העיניים. בזמן שנוגן ההמנון בקפריסין, כשאבי ביציע, חשבתי על הדרך הארוכה שעשיתי עד שהפכתי לשוער ראשון באשדוד ועכשיו גם בנבחרת. חשבתי על ההשקעה הגדולה של אבי לאורך השנים, עם כל הקשיים הכרוכות בכך. עברו בי מחשבות על איך אני יכול לגרום לו להיות מאושר. אני שמח שעמדתי במשימה".

אתה יכול להיות השוער הראשון הקבוע או שכל פעם יהיה מאבק בין שלושה שוערים?

"אני מאוד מקווה. אין דבר בטוח בחיים ושום דבר לא מובן מאליו. שחקן שמרגיש נוח עם עצמו זה הדבר הכי גרוע שיש. אני אמשיך לעבוד קשה באותה הדרך שהביאה אותי לכאן".

הוכחת שאפשר לסמוך עליך?

"היו לי שני משחקים טובים אבל אני מקווה להמשיך להוכיח. כל פעם שאעלה למגרש אתן את כל כולי. את זה אני יכול להבטיח".

אתה חושב שהנבחרת יכולה להזניק אותך לקריירה באירופה?

"אני מקווה. אני באשדוד כבר כמה שנים, זה הבית שלי. אבל יש לי כמובן שאיפות להתקדם הלאה. אני סומך על ג'קי שיעשה את הכי טוב בשבילי.

ג'קי בן זקן או על ג'קי מרציאנו?

"על שניהם אני סומך בעיניים עצומות".  

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]