מאז השבוע שעבר, הכברנו בשלל כתבות על אופיר מרציאנו מאשדוד. אלא שדומה שאחרי המשחק ביום שישי, יש משהו אחר באוויר. הרגשה של משהו שלא היה כאן הרבה מאד זמן. מ.ס אשדוד היא כבר כמה שנים קבוצה לגטימית בליגת העל, דומה שלראשונה אחרי מי יודע כמה שנים, אשדוד מקבלת קרדיט גם במדים הלאומים.

עמיר תורג'מן, עופר טלקר, משה אוחיון, דוד רביבו, יניב עזרן, שלא לדבר על חיים רביבו ואלון חזן, כולם היו שחקני נבחרת שגדלו באשדוד. למעט שני האחרונים (רביבו את חזן) אף אחד לא באמת היה שחקן משמעותי במדים הלאומיים, יותר מכך, גם רביבו וגם חזן הגיעו לנבחרת ישראל לא מאשדוד, אלא מקבוצות אחרות (הפועל ת"א, מכבי חיפה). 

מרציאנו הוא הראשון שמגיע לאשדוד בתור שחקן מקומי, בזכות היכולת באשדוד, עם התגית של מ.ס אשדוד, והופך לשחקן מרכזי כמו שוער. גם אוחיון, תורג'מן, דוד רביבו ואפילו שי הולצמן, הגיעו דרך אשדוד, אבל היו שחקני סגל משניים ולא יותר.

נכון שמדובר במשחר רשמי, אבל יש בהחלט ממה להתלהב. במחי 90 דקות הפך מרצאינו לשוער העתיד של ישראל. יש כיום שוער ישראלי טוב ממנו בליגה?

תחשבו על זה, כמות הפעמים שנבחרות ישראליות איבדו את המשחק בדקה ה-90 וכמות הפעמים שבסיומו של אותו משחק, החצים הופנו לעבר השוער. ובהופעת הבכורה שלו, מרציאנו כבר ניצב באותו מצב מסוכן, אך בדקה ה-90 התעופפות אחת מוצלחת שלו קנתה לו את המקום בין הקורות של גוטמן גם במשחקים הבאים.

שוער זאת עמדה מאוד לא דינמית, וכשזה מתחבר אז זה מתחבר והסיכוי שישתנה משהו בקרוב הוא נמוך. ולמען האמת, השוער מאשדוד הוכיח שההחלטה ללכת עימו הייתה נכונה. גם התגובות משאר שחקני הנבחרת אומרים בדיוק שיש על מי לסמוך.

"רצינו לתת לו ביטחון ולשמור עליו כי זה משחק ראשון, היה חשוב שהוא יעשה משחק כמו שצריך. הוא נתן משחק גדול והצלה גדולה שם בסוף וכל הכבוד לו", החמיא בסיום המגן הימני אייל משומר.

"אני חושב שהתייחסנו אליו כאילו הוא משחק כבר כמה שנים", הוסיף הקפטן והבלם, טל בן חיים. "לא היה מצב שיכולתי למסור לו כדור ולא מסרתי כי זה משחק ראשון, זה דברים שלא עוברים בראש בכלל. להופעה ראשונה זה היה בסדר גמור והייתה לו הצלה נהדרת בסוף", הוסיף הבלם.

כל משפחת מרצאינו הגיעה למשחק, ביום מרגש. הם הגיעו לקפריסין כבר ביום רביעי, וראו את מרציאנו עולה 50 דקות לפני משחק הפתיחה על הדשא. השוער עצמו שמר על רוגע. התהלך עם אוזניות, שמע מוזיקה, התכונן נפשית לערב הגדול בחייו. מרציאנו עבד הרבה בימים האחרונים עם גיורא אנטמן, מאמן שוערי הנבחרת, גם לפני המשחק הם דיברו, אנטמן תידרך, ומרציאנו הפגין הרבה רוגע ושלווה, גם בדקות הלחץ של הנבחרת מקפריסין, בעיקר בחצי השני.

בסיום המשחק התבקשו אנשי התקשורת שלא לראיין את מרציאנו. בנבחרת יודעים כמה חשוב השקט וכמה הכרחי זה שדעתו של השוער שחגג 25 רק לפני ארבעה ימים לא תוסט. הוא מצידו, אף הבטיח גם לג'קי בן זקן לא להתראיין עד אחרי אנדורה, וסיים את המשחק עם חיבוק ונשיקה מאבא, ג'קי (לא בן זקן) וגם מהחברה שלי שהגיעה למשחק ולבשה צעיף של מ.ס אשדוד דווקא, רחוק מאור הזרקורים, אבל עם תקווה גדולה לעתיד - עתיד כשוער הראשון של נבחרת ישראל.

צילום: רז אמיר, באדיבות אתר ONE

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]