"כמה פעמים ספרתם עד עשר ושום דבר לא קרה", שר רפי פרסקי, כמה פעמיים שמעו אוהדי מ.ס אשדוד את המשפט, קבוצת פרווה, קבוצת מרכז טבלה וקבוצת נד- נד. ושום דבר לא קרה...דומה שמעבר לרצון להילחם במנטאליות הבינונית, האופי ושאר דימויים שחוקים, שוכחים לעשות את הדבר הפשוט, לנצח קודם על הדשא. הסגל שיש העונה למ.ס אשדוד הוא סביר בטח בהתחשב בליגה שלנו. הפועל חיפה, בני סכנין וק"ש הן לא קבוצות טובות מאשדוד דרמטית ברמת סגל השחקנים והן נמצאות מעליה בטבלה.
למה? זו שאלת מיליון הדולר. במקום להתעסק בעניין המנטאלי ולשם כך בין היתר הגיע גם ניר קלינגר בקיץ, בואו ננסה לראות מה קורה על הדשא. לשם כך נשחק משחק, תעצמו עיניים, חזק, עכשיו תחשבו מהר מי השחקן החשוב במ.ס אשדוד? מי המנהיג? מי השחקן שבלעדיו הקבוצה פשוט לא מתפקדת? סולארי? בקל? דוידוב? אולי בכלל פטי? בלו? ואולי בכלל אין כזה. אז זהו שיש, השאלה האם נותנים להם להוביל? ויותר חשוב האם הם לוקחים?
לראשון קוראים דויד סולארי, לשני קוראים אלכסנדר דוידוב. ועכשיו ההסבר: הראשון סולארי, כבר רשם לעצמו אליפות בחצי עונה בק"ש, קבוצה בסדר הגודל של אשדוד. הוא יודע מה לעשות בכדי להיות שם, יש לו את הניסיון, היכולת, הידע ובעיקר את ההילה. כן, הבייגלה הזה שיש מעל יחדי סגולה. שסולארי עם הכדור אתה מצפה שמשהו יקרה, לא תמיד זה קורה, אבל יש את הבאזז הזה ביציע (שמונה בקושי 300 אבל ניחא...).
סולארי היה שם, עבורו ק"ש, אשדוד, מכבי ת"א וחיפה הן אותו דבר. הוא הגיע על תקן הכוכב וככזה הוא חייב להיות יותר מעורב הן בזכות עצמו והן בזכות הצוות המקצועי. במשחקים האחרונים ראינו את השינוי של סולארי, הוא יותר מעורב, יותר מורגש, יותר כובש. הוא כבר מלך השערים עם 5 שערים ופתאום אשדוד נראית קצת אחרת. הבעיה, הוא משחק בצד, שם אמנם משחקים השחקנים מסוגו, אבל שחקן כמו סולארי בקבוצה כמו אשדוד שאין לה יותר מידי איכות בחלק הקדמי, חייב לשחק יותר קרוב לשער, במרכז. ככה הוא יהיה יותר מעורב, יותר קרוב לאירועים ובעיקר האיכות שלו תהיה באזור המסוכן. 
השני, הוא אלכסנדר דוידוב. על פניו השחקן שהכי מייצג את אשדוד, סוג של אפור כזה, לא חלב לא בשר, אתה יודע פחות או יותר מה תקבל ללא הפתעות. תמצית אשדוד בשחקן אחד. אלא שדווקא דוידוב הוא השחקן שיכול לעשת את ההבדל. הוא הגיע מקבוצת פאר בכדורגל הסרבי, פרטיזן בלגרד. עבורו מצוינות ותארים זה חלק מהשגרה. בארץ הוא שיחק בקבוצות מרכז טבלה ומטה כמו סכנין ועכו. דווקא בעכו המהדורה היותר טובה שלו, ראינו את היכולת של דוידוב בקבוצה קטנה, איך הוא מביא את הניסיון והמצוינות מסרביה לארץ. אז אשדוד אולי יותר גדולה מעכו, אבל אם דוידוב ייקח לעצמו את המפתחות נראה שינוי. 
טכניקה יש לו, והשער בשבת רק מחזק זאת. יש לו מהירות, הוא חזק, אגרסיבי ובעיקר יכול לעשות הכול. מדברים הרבה על בקל, צרפתי כמנהיגים, דווקא דוידוב וסולארי שניים, שלא ממש "חיו" את הכדורגל באשדוד ובישראל, יכולים לשנות מקצועית על הדשא את מה שקורה באשדוד. והערב אחרונה לסיום: השם החם בגזרת החיזוק הוא ניקולס פלצו'ק. לכאורה שם לא ממש מפתה, וכזה שמגרה להגיע ליציע, אבל בואו נחכה שנייה, מדובר בשחקן מהיר, שיכול לשחק הן במרכז והן באגף, הוא מכיר את דוידוב מהקדנציה בעכו, הוא לא נחשב כזר והתקפה שתכלול את פלצ'וק, בלו וסולארי יכולה לעשות הרבה בעיות לכל הגנה. מספרית הוא שחקן של 8-10 שערים בעונה טובה ו- 6-8 בעונה פחות טובה. אם הוא יגיע, בחצי עונה כמות של 5-7 שערים בהחלט תספק. 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]