ניצחון שלישי רצוף, מקום חמישי בטבלה מאזן ספיגות די מרשים ובסך הכל אפשר להיות מרוצים. אולם כל משחק של אשדוד נראה כאילו אנחנו הולכים לקראת משהו לא יודע ובעיקר לא ממש מהנה. יודעים מה? לא ממש אכפת לנו כל עוד הם מנצחים

 

 

מ.ס אשדוד הגיעה למשחק מול אח"י נצרת בידיעה שניצחון מחזיר אותה למקום החמישי. לאחר שתי ניצחונות די משכנעים על נתניה (בחוץ) ובית"ר (בבית), אשדוד חשבה שמול אח"י יהיה קל יותר. אז חשבה. דווקא מול נצרת החבולה זאת שלא ניצחה כבר חמישה משחקים אשדוד ירקה דם יותר מאשר נגד נתניה ומול בית"ר. למה? הרי אשדוד בכל פרמטר טובה מנצרת, בחצי הראשון זה גם לידי ביטוי בחצי השני קצת פחות. אז למה נזקקה אשדוד ל- 93 דקות ועוד קורטוב של מזל תוצרת לביא את אוחיון. כנראה בגלל חטא הזחיחות. שתי ניצחונות וקצת כתבות בעיתון וכולם כבר חושבים שהכול בסדר. לא פלא שדווקא יוסי מזרחי אמר בסיום את הדבר הכי נכון: "אנשים שוכחים שלפני כחודש היו כאן אסיפות חירום ועכשיו אחרי שלושה ניצחונות כולם באוויר, זה הכדורגל". אכן כן.

 

 

 

חבורה אחת ומלוכדת

 

חצי ראשון די בסדר סך הכול מבחינת אשדוד, שהגיעה למצבים אבל לא הצליחה לכבוש. למזלה דווקא עידן שדה (הכי טוב בחצי הראשון) הצליח להוריד את הקבוצות עם 1-1 להפסקה. כי בכל סיטואציה שאח"י יורדת עם 1-0 לטובתה אשדוד הייתה צריכה את החפירות של קו מז'ינו בכדי להבקיע. אבל דווקא בחצי השני הפחות טוב של אשדוד (זה כבר הופך למסורת שחצי ראשון טוב וחצי שני פחות) בא לידי ביטוי אותה לכידות שמנסים לבנות בקבוצה, אותה מסורת שכל כך עמלים עליה בקבוצה. הקבוצה גם בדקות לא טובות של הקבוצה שכלום לא הלך, שהקהל שרק בוז (בושה), שאף אחד לא האמין, הקבוצה נשארה קבוצה, הסדר הקבוצתי נשמר עד כמה שניתן, לא ראינו שחקנים עוזבים את העמדות, לא ראינו שחקנים צועקים אחד על השני, אז אולי כן יש התחלה של משהו. את השכק קיבלה אשדוד עם השער בדקה ה-93. מישהו בכלל זוכר מתי אשדוד נתנה שער בדקה 93 וניצחה משחק? אשדוד מנצחת בתוספת הזמן? זה בהחלט חומר לארכיון. רגע, מצד שני כבר העונה ראינו מפנה דומה ושער בתוספת הזמן, מול מכבי ת"א, זה אמנם היה בגביע הטוטו אבל זה מראה על שינוי מסוים. פעמיים באותה עונה בתוך שלושה חודשים. יש קבוצה זה בטוח, אפשר בהחלט להתווכח על האיכות.

 

 

 

הלכידות החברתית

 

אמר כבר פעם מישהו חכם ש"אצבע אחת קל יותר לשבור מאשר אגרוף שלם", זה בדיוק מה שרוצים להראות במ.ס אשדוד, השחקנים שלא כאן ואלה שלא יהיו כאן, כנראה לא מאמינים במנטרה ומאמינים יותר באינדיבידואליות ופחות בפן הקבוצתי, במ.ס אמרו להם העונה, "לא בבית ספרנו". שני אירועים בלטו במיוחד באקורד הסיום של המשחק. הראשון דווקא של הקפטן משה אוחיון שרגע אחרי השער שכבש, עשה את הדרך הארוכה ממרכז המגרש אל עבר השוער שלו סטויקיץ' וקינח בזינוק על הסרבי, זינוק שלא היה מבייש את סטויקיץ' עצמו. האקט הזה נועד לבטא בעיקר את הרצון של משה ואולי של השחקנים להראות לסרבי כמה הוא חשוב וכמה הוא מוערך. סטויקיץ' היה ביום רגיל, אבל הרצון הזה של משה לרוץ כ- 50 מ' רק בכדי לחבק מישהו מראה על משהו אחר, משהו בריא. אקט שני, היה ממש עם שריקת הסיום, כל שחקני אשדוד פרקו אמוציות, כולם חגגו את הניצחון הדרמטי, רק אחד ג'קי בן זקן עם תלבושת המזל (כנסו לאח הגדול) אסף את כל חבורת השחקנים שלו במרכז המגרש, אמר כמה דברים ובעיקר ביקש מהם ללכת אל הקהל, זה היה נראה כאילו ג'קי אומר להם: "ככה אני רוצה את הקבוצה שלי ובעיקר ככה אני רוצה לראות אתכם, משפחה אחת גדולה".

 

 

 

האם שחקני אשדוד איבדו את התמימות?

 

 קחו את המשחק מול נצרת בראשון האחרון, מי מכם באמת האמין בדקות הסיום שאשדוד תוכל לנצח? מי באמת לא חשב לרגע אחד שהנה נצרת גונבת איזה גול ומשאירה אותנו בלי כלום? מצד שני אותה מחשבה עברה בטח גם מול בית"ר ונתניה. כנראה שמשהו בכל זאת השתנה. שחקנים בקבוצה יותר מאמינים, יותר רוצים ובעיקר יותר מחויבים. אם שחקנים כמו עידן שריקי ומשה אוחיון יכולים להצהיר בלי לפחד שאשדוד הולכת למקומות 1-6 אז כנראה שזה מה שהם באמת חושבים וזה מה שמחדירים להם בקבוצה וזה נהדר. מצד שני טוב עושה יוסי מזרחי שיודע להוריד אותם לקרקע ולהגיד להם בלי פחד, "שאין בעיה עם הצהרות אבל צריך קבלות, כי אחרת השחקנים סתם יוצאים כלא רציניים". אבל לדעת ששחקני אשדוד באים למשחק הבא מול מכבי ת"א בבלומפילד בתחושה שהולכים קודם כל לנצח זה מראה על בגרות, על שינוי. ברור שמכבי היא אופרה אחרת מנצרת, ברור שאשדוד לא ניצחה בבלומפילד כבר עידן ועידנים אבל אין זה אומר שלא צריך להאמין. האם זה אומר שננצח? לגמרי לא, אבל זה לפחות לא יגרום לנו להתבטל עוד לפני המשחק מול מכבי ת"א שכולם ראו שהיא מאד דומה לאשדוד, קבוצה בתהליך, קבוצה בשינוי, קבוצה עם צעירים שמסתכלת יותר על העתיד מאשר על ההווה. לא בשמיים וטוב שמאמינים אבל מצד שני צניעות וענווה חשובים גם בספורט.

 

אין טוב בלי רע

 

 

אשדוד ניצחה, היא מקום חמישי וכולם מרוצים. אבל יחד עם החיובי ברור לכולם שהמשחק מול אח"י נצרת לא היה מסוג המשחקים שיוסי מזרחי יקליט ויראה לשחקנים תחת הקטגוריה של: "ככה אני רוצה שתשחקו". אשדוד לא שיחקה טוב, היא בעיקר חשבה שהכול יבוא לה בקלות כמו בשבועיים האחרונים. אבל מולה התייצבה קבוצה שלא ניצחה 6 משחקים (כולל זה של אשדוד), שרצתה רק לחזור הביתה בשלום. מבחינתה הכול היה לגיטימי בשביל להביא נקודה לנצרת, עוד שתי דקות זה גם היה קורה. אם יש דבר שמזרחי צריך להיות מודאג ממנו זה בעיקר מהחלוץ שלו מקרייב. הבולגרי נראה בעיקר כמי שמחכה רק לינואר בכדי לארוז ולא לחופשת מולדת. שום השקעה לא ראינו, שום רצון, המהירות שלו נפגעה ואם הוא לא לוקח את המצבים בגובה אז כמו שכבר אמרנו עשרות פעמיים הוא יותר מזיק מאשר מועיל. גם הציוות של מזרחי, של בדש יחד עם מקרייב הוא בעיקר "פקק" אחד גדול בהתקפה. מקרייב טוב שווה בעונה 15- 20 שערים, מקרייב רע שווה במקרה הגרוע חוסר תפוקה התקפית ובמקרה הפחות גרוע מוריד משדה ושריקי בין 5-7 שערים בעונה. שנשאל מזרחי מדוע מקרייב נשאר על המגרש למרות חולשתו הוא ענה: "הוא חלוץ מסוכן מאד, לטעמי מספר אחד בליגה, כל ההגנות של היריבות מתרכזות בו, הרבה שערים שכבשנו העונה הגיעו משחקנים אחרים כתוצאה מכך שההגנה התרכזה בו. הוא חלוץ מטרה שיכול בכל שנייה של המשחק להבקיע גם שהוא לא טוב". אז מזרחי הוא המאמן והוא המחליט, בינתיים מקרייב כאן וכדאי לאשדוד למהר למכור אותו כי כל מחזור שעובר המחיר שלו לא ממש מרקיע שחקים.

 

 

 

הכנה לגביע הטוטו: מול מכבי בליגה

 

בעוד שבועיים יפגשו מכבי ת"א ואשדוד שוב בבלומפילד הפעם במסגרת רבע גמר גביע הטוטו. לפני זה יש השבוע מעין "משחק מקדים" במסגרת הליגה, במסגרת המחזור ה- 13. מכבי מגיעה לאחר ניצחון על מכבי חיפה והפסד לנתניה, אשדוד מגיעה כאמור לאחר שלושה ניצחונות רצופים. השאלה המרכזית באשדוד, היא היציבות, כי אם יש משהו יציב באשדוד זה חוסר היציבות. יתרה מכך, אשדוד תמיד ידעה מתי לבעוט בדלי. ניצחון על מכבי יעלה את אשדוד מקום אחד למעלה למקום הרביעי, מעבר לרצון לנצח, אין ספק שלהיכלל בין ארבעת הקבוצות הטובות במדינה נכון לזמן מסוים זה הישג מכובד. במדיה רבה מכבי ת"א ואשדוד של  העונה דומות מאד, שתיהן עוברות סוג של מהפכה, אחת רוצה לשחזר ימי עבר מפוארים, אחת רוצה שיהיה לה עתיד מפואר. אשדוד תגיע עם מומנטום חיובי, מכבי עם מומנטום לא ממש ברור. אשדוד למרבה ההפתעה סומכת העונה בעיקר על ההגנה שלה, מול מכבי שכבשה העונה 18 שערים, אבל עדין מחפשת חלוץ. ואם כל זה לא מספיק תמיד כיף להגיע לבלומפילד ולראות כדורגל. מילה אחרונה לקהל של אשדוד, עד עכשיו לא ממש הראתם את עצמכם בשום משחק העונה, לא מול חיפה, לא מול בית"ר ולא מול אח"י נצרת. גם אם כבר יש קהל אז הוא בעיקר עסוק בלקלל, לצעוק ולהפריע. מול מכבי בבלומפילד יש לכם את האפשרות להביא כמות נכבדה של צופים דווקא במשחק ליגה כביכול רגיל, דווקא מול מכבי ודווקא בהיכל הכדורגל הישראלי, בקבוצה מתחילים לראות את השינוי מה איתכם?

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]