בשבת האחרונה הגיע יגאל זריהן אקס מאמן אשדוד ומאמן רעננה כיום למשחק נוער של קבוצתו מול קבוצת הנוער של אשדוד. כמה חבל שבמקום משחק ליגה לנוער שאמור להיות חינוכי וספורטיבי, יצא שהמאמן נעים ההליכות חזר הבית חבול ומושפל בגלל שהותקף על ידי אחד מהורי השחקנים בעבר של האגודה. ככה זה בעיר שלא יודעת לתת כבוד לסמלי העבר שלה

 

 

הרבה פעמיים כתבנו וכתבתי על האירועים ביציע הכבוד הן במשחקי הבוגרים והן במשחקי הנוער. כל כך מביש להיות שם שאחדים מנבלים את הפה, צועקים ולא ממש מכבדים את המעמד או הקבוצה. יובהר כאן מיד, כותב שורות אלה לא נכח במשחק הנוער בשבת האחרונה, אך לאחר בירור מקיף מצטיירת תמונה עגומה מאד. לכל מי שפנינו לגבי עניין העימות בין זריהן לאותו אב כולם היו תמימי דעים שזריהן חטף על לא עוול בכפו, רק בגלל שאותו אב חושב שזריהן עשה לבנו עוול בעונה שעברה. המקרה: בסיום משחק הנוער בין מ.ס אשדוד להפועל רעננה שאותו ניצחה רעננה 1-0, ירד אותו אב אל תחומי הגדר שמפרידה בין יציע הכבוד לדשא והחל להשתלח בזריהן, מעבר לניבולי הפה והגידופים, הצליח האב להיכנס בירידה של הקבוצות לתחומי המגרש עצמו לירוק על זריהן ולחבוט בפניו, כתוצאה מהמכה הועפו משקפיו של זריהן ההמום. "הדבר הכי מוזר", אומר אוהד שנכח במקום שאף אחד מאנשי אשדוד לא ניסה לעצור את אותו האב, או למנוע את כניסתו לתחומי המגרש, רק לאחר המכה החלו אנשי אשדוד בניסיון להרגיע את האב המכה. איפה כוחות המשטרה? מדוע אותו אבא לא סיים את השבת בניידת? איך יכול להיות שנותנים לכל מי שרוצה לשבת ביציע הכבוד ופשוט לבייש את הקבוצה ואת השם של הקבוצה. יגאל זריהן אמר אחרי המשחק: "מדובר באב מתוסכל, שקילל וגידף מהרגע הראשון שהגעתי לשם, ובסוף זה נגמר באלימות של ממש. במקום לקבל פרחים בתור מאמן הקבוצה לשעבר, שהביא אותה להישגיים חסרי תקדים, קיבלתי קללות, איומים ומכות. הוא ניגש בסיום המשחק, תקף אותי בפניי והעיף את משקפיי. זאת הרגשה לא נעימה בכלל, קל וחומר כשמדובר באדם כמוני שנחשב לסמל באשדוד כשחקן עבר וכמאמן".  זריהן אימן את קבוצת הנוער של אשדוד בשלוש השנים האחרונות. הרקע לתקיפה החל עוד בעונה שעברה כאשר המאמן מיעט לשתף את השחקן וכבר אז זכה לטענתו לאיומים מצד האב.

 

 

 

 הגיע הזמן שמנהלי אשדוד יעשו קצת סדר ביציע הכבוד, גם במשחקי הנוער וגןם במשחקי הבוגרים. אין זה מכובד שאנשים שנחשבים כאילו "מוכבדים" או "מקורבים" לקבוצה יעשו כלל העולה על רוחם, יקללו, יצעקו, ישבו איפה שבא להם וכל זה בגלל שהם תרמו כמה שקלים לקבוצה ולפעמיים אפילו גם זה לא. הרי אם אני בתור עיתונאי יקלל את הקבוצה, או את השחקנים ישר ייקחו לי את התעודה ואת "הזכות" לשבת ביציע הכבוד. אז מדוע לאותם אנשים שיושבים ומקללים יש זכות וטו על היציע? למה כל העיתונאים שבאים מידי שבת צריכים ממש "להתחנן לכמה נערים וילדים לשבת במקום ולא להסתיר בשביל שכולם יוכלו לעשות את העבודה שלהם? מדוע שמגיעים מכובדים מהקבוצה האורחת הם צריכים לפלס את מקומם ביציע? למה אין שומר או סדרן שעושה זאת? למה במשחקי הנוער צריכים ההורים להגיע לכזאת רמת חיכוך עם הצוות והשחקנים למה אין הפרדה נאותה? הרי לא מדובר באיזה חוג, אלא בקבוצה מקצוענית לכל דבר. כי כמו שעכשיו זה נגמר "רק" בתקיפה של מאמן מה היו עושים אנשי אשדוד אם אותו אב היה מגיע עם סכין (חס וחלילה) או משיהו אחר. הרי כולנו יודעים שאין ממש בדיקות בכניסה למשחקי הנוער. לא צריך שיקרה משהו בשביל לתקן ולשפר, כמו שמאמן מחליף שחקן שקיבל כרטיס צהוב יכולים באשדוד להפיק לקחים לפני הכרטיס האדום. ויפה שעה אחת קודם. לפני שבועטים מחצי המגרש בהפסקות, או מחלקים ארוחות זוגיות ראוי לפתור את בעיות האלימות כלפי סמלי עבר של המועדון והאגודה. במגרש הרי יש שלט גדול שבועטים את האלימות והגזענות החוצה? איפה זה מתבטא ביום יום? ושיהיה ברור, רוב רובם של אנשי יציע הכבוד הם אנשים מצוינים, שתורמים ואוהבים את הקבוצה, חבל שכמה תפוחים רקובים מקללים ארגז שלם שהוא טוב ואיכותי ועוד יותר שמקללים להנהלת אשדוד ברשות ג'קי בן זקן את עבודת הקודש שהם עושים בקבוצה.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]