"אתה נראה כמו אחד עם דופק אפס, לא משנה אם אתה מפסיד או מנצח", אמר בראשון בערב העיתונאי רון קופמן למשה אוחיון.

אחד מהדברים שאפיינו את אוחיון כשחקן היה השקט שלו, קור הרוח, וכמובן הראייה האופטימית. אוחיון סמל אשדודי, הגיע לפסגות גדולות בקריירה, בישראל שיחק בהפועל ת"א ובית"ר ירושלים, באירופה שיחק בשוויץ ופולין שעוד לא היה נהוג שכל שחקן שנתן פס יוצא החוצה.

בקיץ שעבר הוא התלבט אם להמשיך את הקריירה או לפרוש לטובת תפקיד מקצועי, בשל פציעה בברך שהכבידה מאד.

אוחיון החליט לפרוש, לא מעט בשל לחץ מצד ג'קי בן זקן וראשי אשדוד שרצו לראותו בצוות המקצועי ואכן אוחיון קיבל את תפקיד העוזר לצידו של מילבסקי בקיץ.

מאמן של שחקנים

מעבר להיותו כדורגלן מוכשר, אוחיון תמיד היה המנטור של הצעירים, זכור אותו אירוע, בעונה שעברה שבה אוחיון עדיין כשחקן סגל רודף אחרי אינברום שירד בזעם לחדרי ההלבשה, ומחזיר אותו לספסל.

אוחיון תמיד היה מאותם המנהיגים השקטים שהשחקנים מכבדים בשל היכולת, האופי, האדם. "כשהשחקנים על הדשא יודעים שהמאמן שלהם מבקש מהם לעשות משהו ועשה זאת בעצמו בעבר, הרבה יותר קל להתחבר לזה", מספר שחקן באשדוד.

כבר בשבת מול חיפה ראינו שאוחיון את הטאצ' לא איבד, כדור שעשה דרכו החוצה, הוחזר לתחומי המגרש באלגנטיות אחרי נגיעה רכה של אוחיון בכדור, הטאצ' נשאר, מצלמות הטלוויזיה תפסו את הרגע. לשחקנים, בטח הצעירים זה עושה את זה.

בתקופת מילבסקי אוחיון היה הרבה יותר מעורב, בעיקר בעבודה האישית עם שחקנים, נתונים וכדומה. בתקופת יובל נעים, אלי לוי ונעים עצמו היו דומיננטיים יותר ואוחיון היה שם אבל יותר "ברקע".

לאחר הפיטורים של נעים, אוחיון שידר לראשי הקבוצה ובעיקר לבן זקן שהוא רוצה ויכול לקחת את האתגר, באשדוד החליטו ללכת עם ההימור, בעיקר של הביטחון שהפגין אוחיון, העובדה שהשחקנים מאד אוהבים אותו והוא איש של מערכת שהיה מי שחשב שבתקופה כזאת יכול לעשות את ההבדל.

אם זה מינוי מוצלח, זמני או קבוע, את זה נראה בעוד כשבועיים.

ההתרגשות והעבודה

למשחק הראשון של אוחיון כמאמן ראשי, עלה בביתו, על כר הדשא בו בילה שנים רבות, באצטדיון הי"א מול הפועל חדרה. עם חולצה לבנה, הוא נראה כמו חתן ביום חגו, ההתרגשות ניכרה.

הקהל המועט הריע וקרא בשמו, משהו שאף מאמן לא קיבל באשדוד כבר הרבה מאד זמן, החיבור כבר אמרנו שם ובגדול, אין מאמן שיקבל גיבוי ושקט יותר ממשה אוחיון.

המשחק מול חדרה הלך הפוך מהציפיות, השער המוקדם טרף את הקלפים, גם המערך של חמישה בהגנה ושפונגין כבלם לא הוכיח את עצמו, אוחיון היה מספיק כנה בכדי להגיד בסיום "שאולי טעיתי עם בחירת המערך".

אבל חרף ההפסד והרגשות בסיום, הדיכאון, הייתה מעין הרגשה שיש מאמן שמאמין בקבוצה, בשחקנים, ואולי משהו ידבק, משהו יקרה.

ואכן, מול חיפה בשבת משהו קרה, אשדוד שיחקה את המשחק הכי טוב שלה, (ייאמר לזכותו של אוחיון שגם מול חדרה אשדוד שיחקה 50 דקות טובות), נראתה טוב מאד, תקפה, הגיע לשלל מצבים ובעיקר הביכה את הפועל חיפה.

אפשר לזקוף את היכולת של אשדוד לחולשה של חיפה, אבל זה יהיה לא נכון ולא הוגן, אוחיון הציב מערך נכון, עם שחקנים נכונים, צעירים מקומיים שמעריצים אותו ושומעים לו, לצד פועלים ושחקני ברק.

"העבודה של משה מעבר לצד הטקטי במגרש, היא בעיקר מחוצה לו, המון שיחות אישיות, הוא משדר שהוא מאמין בנו, מספר מהחוויות שלו באשדוד וקרבות תחתית וזה עוזר", מספר שחקן בקבוצה.

"אף אחד לא שם שאת המשחק מול חיפה ניצחו הישראלים, בקבוצה שיחק זר אחד, אווסו שכבר היה בדרכו החוצה ומסביבו, שחקנים אלמוניים בטח במושגים של ליגת העל, צעירים בלי השוער הראשון שלנו ועם גורדנה וביטון כשחקנים שבאמת יכולים לעשות משהו", אמר גורם באשדוד.

הפאסון והאמונה

אז מה הסוד של אוחיון? כנראה שכמו כשחקן, בעיקר הפאסון, קור הרוח, הוא נראה כאילו הוא כבר שנים מאמן, בטוח בעצמו, לא משדר לחץ, לא צועק על השחקנים, מעודד, מאמין ובעיקר סומך על הסגל.

אם בתקופת יובל נעים שמענו כל הזמן את הטיית השורש- ח.ז.ק. "אנחנו צריכים חיזוק", "צריכים להתחזק", או "אם הסגל הזה יהיה קשה להישאר בליגה", אוחיון בעיקר משדר שהוא מאמין בשחקנים.

נכון שהוא קיבל שחקני רכש ששינו את הקבוצה, בעיקר רועי גורדנה וגל צרויה שמרסיאל יחזור אז יהיה פתאום גם בלם ראוי, אבל ששחקן כמו אווסו חוזר לחיים, או בנצי מושל אפילו דין דוד שהחמיץ ללא הפסקה, פתאום לאשדוד יש סגל קצת יותר עמוק.

ואחרי שכתבנו את כל זה, חשוב לזכור, אוחיון ואשדוד ניצחו משחק אחד בלבד, הפער נשאר אותו דבר (6 נק') ואשדוד עדיין מתחת לקו האדום.

המחזור הקרוב בו אשדוד פוגשת את סכנין והפועל ת"א את רעננה יכול לקבוע רבות, הסגל של אשדוד הוא עדיין החלש בליגה או לפחות אחד החלשים, גם אחרי החיזוק. אז ג'ראפי יחזור, גם רייכרט ואולי יעקובוביץ' ומונד אבל אשדוד עדיין צריכה למחוק פער לא פשוט והיא לא תלויה בעצמה.

"את הטבלה אני יודע לקרוא כמו כולם, אנחנו לא תלויים בעצמנו וגם זה ברור, אבל אם לא ננצח, אז ברור שלא נוכל לעשות כלום הלאה, אבל המשחק מול סכנין הוא קריטי ביותר, אם הפער יגדל זה כבר יהיה קשה למחוק אותו בזמן שנוצר", אמר אוחיון.

בינתיים הוא ממשיך לתת קרדיט לשחקנים, "הם עשו את העבודה והניצחון בסמי עופר הוא שלהם", ומקווה שימצא פתרון שישאיר אותו על הקווים גם אחרי חודש פברואר.

כרגע לאוחיון יש אישור לארבעה משחקים, לאחרן מכן באשדוד יצטרכו לקבל החלטה אם הם מביאים מאמן עם פרו במקומו, או מישהו עם תעודה שרק יישב במקומו של אוחיון.

"זה עניין של ההנהלה לא שלי, ביקשו ממני לקחת את הקבוצה, שאלו אם אני מסוגל ועניתי שכן, כל היתר לא תלוי בי, תן לי לנצח את שני המשחקים הקרובים ואז לדאוג ליתר", אמר אוחיון בנושא.

ואם הוא ינצח באמת את שני המשחקים הקרובים, גם אם יישאר או לא על הקווים, תהיו בטוחים שנשמע על אוחיון המאמן.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]