בכדי להתחיל לכתוב על המשחק אתמול (ג') בין עירוני אשדוד למכבי שדרות צריך להתחיל ממקום אחד: הקהל.

אחרי הכל, אנחנו מדברים על משחק כדורגל בליגה ב', צמרת ליגה ב', אבל ליגה ב', עם שחקנים סמי מקצוענים, הסיפור המרכזי ואולי היחיד זה הקהל.

2500 אוהדים היו ביציע הסינטטי באשדוד אתמול ואם היה מקום נוסף הוא היה מתמלא.

כאשר כמה ימים קודם לכן היה משחק בין מכבי פ"ת להפועל רעננה בליגת העל שאף אחד לא ידע שהוא מתקיים בכלל, למעט הורי השחקנים והמשפחות, אז אני מעדיף משחק בליגה ב' עם קהל, אמוציות, אווירה ורמה של שישי בצהריים (מצטער כן) על ליגת הע(א)ל(ק) עם חתול, כלב ושני אוהדים.

הכדורגל הישראלי לא מתהדר ברמה גבוהה, בטח לא רובו, לכן מה שנשאר זה הקהל, הקהילה, הרצון להיות שייך למשהו.

חלום העלייה עובר בשדרות

חלום אוהדי עירוני אשדוד התחיל לפני ארבע שנים ומאז הקבוצה עלתה מליגה ג' לליגה ב' ונעצרה שם שלוש שנים, עכשיו ליגה א' קרוב מתמיד. ומה המכנה המשותף: שדרות. 

בעונת הבכורה שלה בכדורגל הישראלי, הבכורה המחודשת יש להגיד, עירוני אשדוד הגיעה לסוף עונת 2015/16 למשחק עונה- משחק עלייה בליגה ג'. היריבה: מכבי שדרות. אז על הקווים היה אבי פרץ ולא שחקן העבר של עירוני, עופר טלקר.

אז בניגוד לאתמול, הייתה זו שדרות שעלתה ל- 2-0 די מוקדם מול עירוני, הצהובים בחסות הקהל, חזרו ל- 2-2, חזרו לפיגור 3-2, השוו שוב ועד שהגיע יצחק יברקן שהעלה את עירוני ל- 4-3 וקבע מהפך ואיתו עליית ליגה. ליברקן נשוב בהמשך.

רצים שלוש שנים קדימה, שוב עירוני אשדוד, שוב מכבי שדרות, הפעם בתפקיד יברקן ליאור היילה, החלוץ הצעיר שהגיע במהלך העונה, קבע 3-2 דרמטי בדקה ה- 83 אחרי סלאלום יפה ברחבה. שער עלייה של ליאור היילה. משדרות עד שדרות. ליגה א'? כמעט כמעט.

העיר אילת נצבעת בצהוב

ביום שישי תצא אשדוד למשחק אחרון באילת וניצחון יבטיח לה את הכרטיס. שדרות וקריית מלאכי מקוות למעידה ואם זה לא יקרה, הן ייאלצו לעשות את זה דרך משחקי המבחן.

כ- 1000 אוהדי עירוני אמורים לצבוע את העיר אילת בצהוב, בעירוני חוששים מהמשחק באילת, מבינים שעשו משהו גדול, אך מנגד, השחקנים המנוסים כמו תומר בן חיים, מאור זוהר וכמובן ברוך דגו הרגיעו את כולם ואמרו: "צריכים לגמור את העבודה באילת, אוי ואבוי לנו אם לא".

אילת מגיעה למשחק שאין לה על מה לשחק, היא הבטיחה סופית את השארותה בליגה, בעירוני בונים על האנרגיות, הקהל ולמעשה זה הכל.

בכל הקשור לשחקנים, לא ברור איך המאמן שי מאור אמור לארגן 11 שחקנים, עידן חג'ג' ורפי עמרן כבר סיימו מזמן את העונה, נדב עמר ייחסר בצהובים וגם החלוץ הישאם אזברגה שבעירוני חייבים לו לא מעט במשחקי ההכרעה ונראה כמו יופי של רכש במהלך העונה, ייחסר בשל הרחקה מטופשת במהלך החגיגות מול שדרות.

אזברגה בעט בטיפשות בבלם שדרות ואקס עירוני, דור אלקבץ והורחק אחרי התייעצות של השופטים. "אין ברירה ונשחק אם מי שיוכל, לא משנה מי יהיה על המגרש, נצטרך לעשות את העבודה", אמרו הצהובים.

שחקני עבר מגיעים

המשחק מול שדרות היה גדוש בלא מעט שחקני עבר של עירוני אשדוד בפרט ושחקני עבר בכדורגל המקומי בפרט. נאור גלילי, משה בן שושן תפסו כיסאות ואילתרו יציע כבוד אלטרנטיבי בפינת המגרש.

רוני אוואט הגיע, אלון חזן עוזר מאמן נבחרת ישראל, בפינה מרוחקת יותר ראינו את עמוס ואזנה המאמן המצליח של אדומים אשדוד, אנשי הפועל אשדוד, ניסים דוק לשעבר אחד מחברי הנהלת עירוני אשדוד המיתולוגית.

אפילו איש הכדורסל שי האוזמן הגיע עם הילד לבוש בצעיף צהוב- כחול. וכמובן אסור לשכוח את עופר טלקר, סמל צהוב, שחקן עבר אהוב בעירוני, שהיום מאמן את שדרות ורוצה לקלקל את העלייה לעירוני.

"הוא מאמן מצוין, עשה עונה נהדרת עם שדרות, עם תקציב כלום ושחקנים שאף אחד לא הכיר", אומרים האוהדים. 

אלון דוידוי ראש עיריית שדרות הגיע למשחק, התמקם על ספסל הקבוצה ולא הפסיק לעודד לאורך כל 90 הדקות, במשחק אז לפני שלוש שנים בין עירוני אשדוד למכבי שדרות הוא ישב לצידו של יחיאל לסרי, ראש עיריית אשדוד, הפעם דוידי הגיע ולסרי נפקד.

תצא בחוץ

ספורט ככל וכדורגל בפרט עמוסים באמונות טפלות, האוהד המסור יעקב קראדי אחד מחברי הנהלת עירוני, היה לאורך כל השבוע האחרון מתוח מאד.

הוא דאג לעלות שלל פוסטים, עדכונים על מכירת כרטיסים וכו'. במהלך המשחק ולפניו קראדי עצמו היה עסוק בכניסת האוהדים, לראות שלכולם יש כרטיס ולדאוג למי שאין.

את המחצית הראשונה הוא רואה מחוץ למגרש, מציץ כאשר הוא שומע את הקהל. הצהובים עולים ל- 2-0 וקראדי מרשה לעצמו לחדור פנימה ולצפות במשחק.

אלא שקראדי שוכח שהקארמה רואה הכל, על אלילת המזל אי אפשר לעבוד, במקרה שלה יש לה VAR תמידי.

המחצית השנייה נפתחת, שדרות מעלה הילוך, עירוני נעלמת מהמגרש, שער אחד נפסל, עוד משקוף, ואז פנדל, 2-1, המומנטום נמשך, שדרות מביכה פעם אחר פעם את הגנת הצהובים, ואז עוד פנדל, כמעט העתק של הראשון, אותה בעיטה שמאלה, אנגלשטיין מזנק ימינה 2-2. 

האוהדים מחזיקים את הראש, השקט ביציעי הסינטטי היה דומה לשקט של חורבן, עירוני איבדה מומנטום, שדרות נראתה קרובה. עוד עונה של פלייאוף. 

בזמן הזה קראדי מחליט בהמלצת המנהל יוסי שובל לצאת שוב מחוץ לחומות, המתח, הלחץ הורג אותו. 

"יוסי שובל, איש יקר, ניגש אליי, ושאל אותי איפה עמדתי במחצית הראשונה? עניתי שבחוץ, מיד הוא אמר לי לצאת חזרה החוצה", מספר קראדי.

מיכאל קרטייבה חלוצה של שדרות מקבל אדום, הירוקים בעשרה שחקנים, שי מאור מאמן עירוני מכניס את כל מה שיש לו בהתקפה, ואז בדקה- 83 מגיע הרגע של ליאור היילה, אותו שער שיכול להיות שער עלייה.

בסיום החגיגות קראדי חוזר פנימה וחוגג עם כולם: "תרשום שאני הנאחס, יצאתי חזרתי, ניצחנו, אולי לא אסע לאילת בכדי לא לנחס", ככה זה עם קארמה לא מתעסקים, היא שונאת פלייאוף.

שיא בצופים, שיא בפייסבוק

כאמור, הקהל הוא הסיפור. הצהובים של עירוני הם קהל חם, תומך, הפוטנציאל קיים, הגרעין של ה- 400-500 גודל כבר לאזור ה- 1000 ובמשחקים חשובים יגיע ליותר מזה. 

חוץ מ- 2400 האוהדים בסינטטי, צפו בשידור בפייסבוק כ- 1000 צופים. הממוצע עמד על בערך 750, ברגעי השיא, רגעי ההכרעה זה הגיע גם ליותר, מישהו מאוהדי אשדוד אפילו צחק ואמר שיש למשחק רייטניג יותר מכמה תוכניות נישה בטלוויזיה.

בדקות הסיום ראינו אפילו את יצחק יברקן נכנס לצפות, כן אותו יצחק יברקן מהמשחק מול שדרות, נכנס לראות מי תפס את מקומו. 

החגיגות בסוף היו גדולות, שמחת בית השואבה זה מסיבת גן לצד מה שראינו על הדשא, מים, שמחה, סלפי, קפיצות, כל הרפטואר.

שי מאור המאמן עם צעיף צהוב על הצוואר וחליפת המזל הכחולה מהמשחקים האחרונים נראה מותש כמו אחרון השחקנים.

לטקלה אמסלש שנפצע הוא אומר: "מצידי תקשור את הברך לראש ותשחק, אין לנו שחקנים לאילת". 

ואחרי כל החגיגות צריך להגיד: חגיגות העלייה לא יהיו מושלמות ללא ניצחון באילת, המטרה כמעט הושלמה, אבל כמו במטוס נוחת, אתה רואה את המסלול, עכשיו רק צריך לחכות שהגלגלים יגעו בקרקע ואז יהיה אפשר למחוא כפיים ולהגיד: ליגה א' הנה אנחנו באים".

צילומים אורי קריספין