"אנחנו ממש כמו משה רבנו ואברהם אבינו", אמר בסיום המשחק אבי בוחבוט. בוחבוט שמאז שהגיע הוא אחראי כמעט לבדו על הציטוטים לתקשורת התגלה כדמות מאד צבעונית שיודעת לספק לא מעט ציטוטים.

זוכרים את "אני בובה? אני מקווה שאהיה בובה חזקה שתביא אנרגיות ולא בובת סמרטוטים?"

בציטוט למעלה התכוון בוחבוט אליו כאבי (אברהם אבינו) ואל משה (רבנו) אחיון. "בניגוד למשה רבנו, אנחנו זכינו לראות את הארץ המובטחת, ונשארנו בליגת העל", סיים בוחבוט את ההשוואה הפיוטית תנכית משהו. 

הסיפור של מ.ס אשדוד הוא סיפור של אמונה, של שינוי קונספט, מההבנה שזה נגמר עד להישארות בליגה. קבלו נתון: מאז חודש דצמבר אשדוד לא הייתה מעל הקו האדום.

תקראו את המשפט הזה שוב: מאז חודש דצמבר, אשדוד הייתה מתחת לקו האדום, באמצע חודש מאי היא עלתה שוב מעל הקו האדום, טיימניג זה הכל. 

צילום: אורי קריספין

רבים לא זוכרים אבל עמוק בחודש מרץ, אשדוד עוד הייתה בקבר, עמוק בקבר. 16 במרץ, אשדוד חטפה חמישייה מהפועל ת"א, והשיגה 1 מ- 12 נק' מאז שהגיע בוחבוט והעונה בלאומית נראתה קרובה מתמיד. 

אז אשדוד ירדה למקום האחרון, פער של 8 נק' מהמקום שממנו נשארים בליגה והפרש שערים של מינוס 26. קבר אמרנו? עזבו קבר, אוהדים כבר דיברו על עיצוב המצבה. 

אלא שאז משהו התעורר, למשהו הזה קוראים, אמונה, שינוי קונספט ועבודה של כל הגורמים בקבוצה. 

בפלייאוף התחתון אשדוד השלימה חמישה ניצחונות מ- שישה משחקים, מי היה מאמין. אוחיון ובוחבוט מאז פיטורי יובל נעים אשדוד עם 56% הצלחה - אמנם הרוב מול יריבות פלייאוף תחתון אבל זה נתון שאף קבוצה חוץ ממכבי תל אביב לא השיגה העונה. והיום בבוקר, לראשונה מאז דצמבר, אשדוד מעל לקו האדום, ברגע היחיד שבאמת חשוב.

"הבובה" מהדרום- או מי אתה אבי בוחבוט?

אם רוצים סיפור סינדרלה, אבי בוחבוט בדיוק עונה להגדרה. בתוך עונת האימים של מ.ס אשדוד מקצועית ומחוץ לדשא (פרשת אספה, פרשת הבראן, הנושא של חטאב והחשש ממכירת משחק), יש פתאום איזה סיפור יפה לספר לדור הבא.

אמרו עליו שהוא בובה, שהוא לא קובע כלום, שהוא תעודת פרו עם רגליים, אז אמרו. הבוקר (ב') בוחבוט הוא זה שצוחק על כולם.

אבי בוחבוט בן 50 הגיע מב"ש, אלמוני לגמרי שבתחילת העונה עוד אימן בירוחם מול הנמסיס של מ.ס אשדוד, עירוני אשדוד בליגה ב'. 

ב-2010 עבר בהצלחה את קורס הפרו, שלימים כנראה העניק לו את ההגעה לאשדוד, ביחד עם תומר קשטן, גיורגי דרסיליה, ניסן יחזקאל.

צילום: אורי קריספין

שנתיים לאחר מכן הספיק לפגוש עם מכבי באר שבע את מכבי חיפה הגדולה בגביע ולהפסיד 2:1. עד היום, זה היה הישג הזה שלו בקריירה. עד אתמול למעשה. 

עם ארבעה ילדים, כשהוא בן 50 ואימן בעיקר בליגות נמוכות כבר חשב שזה לא יקרה. כשהגיעה ההצעה מאשדוד, הוא בכלל היה במהלך אימון בירוחם מליגה ב', דודו דהאן הסוכן התקשר ואמר שיש הצעה מאשדוד.

הסיטואציה באשדוד אחרי יובל נעים איפשרה את המהלך, בוחבוט הגיע באחד הבקרים של חודש פברואר לפגישה באשדוד עם ג'קי בן זקן ומשם יצא כמאמן. הוא ראה בזה הזדמנות, התקשורת חבטה בו, אבל הוא יצא כמנצח הגדול. 

בכדי להתפנות לאשדוד, קבוצה בליגת העל, נאלץ להקפיא את העבודה שלו כמנהל סניף ברב בריח, ככה זה בליגה ב', הכדורגל הוא משני.

"הכל נעצר בכדי לנסות להצליח ולקחת את ההזדמנות בשתי ידיים", הוא מספר.  "ידעתי שאני צריך לעשות התאמות ואשתי (ורד) עזרה לי ונתנה לי את האפשרות להצליח".

בסיום המשחק שהוא נרגש מאד אמר בוחבוט לעיתונאים: "אמרתי שאשדוד תישאר והתכוונתי לזה. הקרדיט מגיע כולו לשחקנים.

מה שהם עשו בחודשיים האחרונים הוא בלתי נתפס. זכיתי להיות במקום עם צוות נהדר. משה אוחיון ואני עבדנו כצוות.

ג'קי ואחיו נוני נתנו לי את ההזדמנות להיות כאן. אנשים לעגו לי אבל לא התייחסתי. יש שלושה דברים שאי אפשר להחזיר לאחור: מילים, זמן והזדמנות.

אמרו עלינו מלים וקברו אותנו. לעגו לנו. הזמן שלנו היה להצליח ולעבוד קשה ובהזדמנות שקיבלתי חיבקתי אותם ביחד עם משה אוחיון.

הרבה שנים אני בכדורגל בליגות הנמוכות אבל מעולם לא ראיתי לב ענק כמו שהיה כאן".

צילום: אורי קריספין

משה אוחיון- הסמל מהדשא הפך לסמל על הקווים

לצד בוחבוט יש את משה אוחיון שהיה שם תמיד, היה שם בקיץ לצד מילבסקי, נדחק מעט הצידה בתקופת נעים, אבל דומה שכמו לאורך רוב הקריירה, משה אוחיון ומ.ס אשדוד הולכים ביחד. 

לאורך כל המשחק האחרון והתקופה האחרונה, אוחיון שידר רוגע, שקט והרבה ביטחון עצמי וזה כידוע אדם שזו השנה הראשונה שלו כמאמן כדורגל שאת תחילתה התחיל כעוזר מאמן. ואפילו לא שנה מלאה. 

אלא שאוחיון לקח את כל הניסיון שלו כשחקן ואת החינוך שלו כאדם והקרין למערכת שהוא כל כך אוהב ומכיר. 

באוחיון המאמן יש את השקט שהיה באוחיון השחקן, הוא נראה ומתנהל כאילו הוא בדופק אפס. בדקות הסיום של המשחק אמש, הוא ראה שבוחבוט בלחץ וביקש ממנו לשבת ולהירגע, אוחיון ניהל את המשחק, ברוגע, דיבר טקטי, אפילו חייך לשופט על תוספת הזמן, כאילו הוא היה שם כל הזמן. בעצם הוא היה שם כל הזמן. 

לאורך כל התקופה האחרונה, אוחיון שידר עסקים כרגיל, תמיד היה אדם מאמין שמנסה לשמור שבת, בתקופה האחרונה זה התחזק. כל בוקר הוא מגיע לבית הכנסת, עם כובע קסקט גדול ומתפלל ומניח תפילין. בשבתות ניתן לראות אותו עם הילדים לאורך הטיילת.

צילום: אורי קריספין

ולמה כל זה חשוב? כי לאורך כל התקופה האחרונה, אוחיון ניסה לשדר שהחיים ממשיכים, להוריד לחץ, "לא לאבד את הבסיס", אמר לא אחת. "להישאר בטוחים בדרך שלנו".

הרבה קרדיט קיבל בוחבוט ובצדק, אבל אוחיון היה האיש שהתחיל את המפנה, אחרי העזיבה של נעים, אוחיון נשאל האם הוא רוצה את התפקיד ואמר שכן.

רבים בקבוצה הופתעו מהביטחון, אבל אוחיון בשרה מבשרה של מ.ס אשדוד האמין בסגל, האמין בשחקנים, עד לפני שנה הוא בילה איתם באימונים, במשחקים, בחדרי ההלבשה.

הוא ידע איך לדבר איתם, איך לגעם בהם, הוא הלך עם השחקנים שידע שיכולים להביא לו אוכל. שחקנים כמו סייבו קויטה ואיסו לינגאנה זזו הצידה, אוחיון הלך עם דין דוד, שגיב יחזקאל ודן ביטון. האמין בברדע וחטאב ולא פחד לתת לגיל כהן הצעיר את חולצת ההרכב כמגן שמאלי.

אפילו שחקני רכש שהגיעו בינואר ולא פגעו כמו שופנגין, צרויה, אפילו רייכרט ישבו על הספסל שהיה צריך.

צילום: אורי קריספין

המעגל שנסגר, החוב נפרע

לאוחיון יש את ההילה שלרבים אין, הבייגלה הזה מעל הראש, השקט, היכולת להכיל את הסיטואציה, את המועדון, השחקנים, החיבור לקהל שתמיד היה שם.

דומה שהקשר בין משה אוחיון- מ.ס אשדוד- הפועל ת"א וירידת ליגה הוא קשר מסיטי ממש. למה? קבלו. 

לפני 12 שנה הוא היה שם כשחקן ותרם רבות להישארות של מ.ס אשדוד בליגת העל, אז כמו העונה, גם השלימה אשדוד מסע היחלצות הירואי ונשארה בליגה. היריבה העיקרית למאבק הייתה גם אז הפועל ת"א שדווקא באותה עונה הצליחה כמו לאשדוד לשרוד בליגה. 

גם בעונת הירידה האחרונה של אשדוד לפני שלוש שנים הוא היה שם, אז כשחקן הפועל ת"א הוא היה על הדשא במשחק הירידה של הקבוצה. הפעם אוחיון נשאר, מכבי פ"ת ירדה בזכות אותה הפועל ת"א שאולי סגרה את החוב. 

צילום: אורי קריספין

ומה הלאה? עכשיו בעיקר חופש, אבל ברור לכולם שאוחיון צריך להמשיך, גם ללא התעודה שתמנה ממנו להיות באופן רשמי מאמן בליגת העל, קורס הפרו מתחיל באוקטובר ואוחיון אמור להיות חלק ממנו, אבל לידו הוא יצטרך את הפרו, אם זה יהיה בוחבוט או לא, ג'קי כבר יצטרך להחליט, אבל אוחיון יכול לזקוף לזכותו את חצי העונה (קצת פחות) הנהדרת טקטית ומנטלית בה הוא הראה שבאשדוד גדל מאמן לגטימי לליגת העל.

גם בן זקן פרגן אמש לצוות שהוליך הקבוצה לחמישה ניצחונות בשבעה משחקי הפלייאוף התחתון: "ההישארות הזו היא קודם בזכות צוות מקצועי שהצליח לשמור את המועדון גם בתקופה הקשה על אנרגיות גבוהות ועל היעדר בעיות משמעת. הקבוצה היתה מלוכדת ושמחה. היתה שמחת חיים באימונים".

"השינוי היה ברוגע שהצוות המקצועי בראשות משה ואבי, הכניסו במערכת. לתקשורת לא היו כמעט סקופים בחודשים האחרונים וזה בזכות מה שהם הביאו לקבוצה".