זה לא שהיום כבר לא מתים מאהבה כמו שהיום לא מתים אם מתחילים עם מישהו דרך אפליקציה והוא לא עונה או שלא ממש יוצא מזה משהו, לעומת זה שפעם נאלצתי לפנות לבחורים בברים ולשאול בחוצפה שובבית: "יש לך חברה?" ואז נעמדתי מול האובייקט הגברי וההמום וחיכיתי לתגובה שלו, בעודי מתפללת לאלוהי הדייטים שהוא יגיד ש "לא" ואז מסמיקה עם עצמי (למרות שלא ראו עליי, כי אני "שחורה") ומקווה שהאדמה תיפער פיה ותבלע אותי לתוכה עד שהוא עונה.


במקרה הטוב, אם הוא היה עונה שאין לו חברה, זה די היה תלוי מה מצב האלכוהול בדם שלי. ברגעים של תעוזה הייתי מיד מנשקת אותו. ברגעים אחרים הייתי מבקשת את מספר הטלפון שלו ומקווה שהוא לא יצחק לי בפנים או ייתן לי מספר מפוברק ויילך לספר לח'ברה שלו שמישהי התחילה איתו ולא שומעת ממנו יותר לעולם.

נכון, בבר, אפשר ליצור קשר עין, אפשר לעשות סיבוב בכל הבר רק כדי לעבור לידו "בדרך" לשירותים כדי לרחרח אותו ולומר לו "וואו, גם אני משתמשת ב'בדין' הלבן" ולצאת קצת קריפית או להתחכך בו "בטעות", אפשר לבקש אש, לשאול אותו אם יש לו עליו במקרה מטען לגלקסי 5S או מפתח רזרבי אליו לדירה ולהגיד לו שאת מחכה לו שם ושירגיש בבית כשהוא מסיים בבר ובא אבל אי אפשר ממש לנהל שיחת עומק. רעש, אנשים, עשן, מוזיקה ובעיקר מלא בחורות שלא משנה כמה הרגשת טוב עם עצמך כשיצאת מהבית- תמיד תהיה מישהי יפה ממך ומה גם שרוב האנשים לא מגיעים לבד לברים, כך שהם לא ממש אותנטיים ונוטים לעשות פוזות על החברים שלהם בסיטואציות כאלה.

ואיזה נוראי זה שעד שאזרתי אומץ והתחלתי עם הבחור החתיך שמגיע לבר השכונתי הוא נפנף אותי ועכשיו אני מתבאסת ללכת לבר השכונתי האהוב עליי? לא עדיף פשוט להכיר מישהו באינטרנט, לבדוק מי החברים שלו, לרחרח קצת ולקוות שהוא לא רק פוטוגני? בטח שעדיף. 


באפליקציית היכרויות או ברשתות החברתיות אפשר אשכרה להתאהב בבנאדם לפי מה שהוא כותב. נכון, הרושם הראשוני שלנו תמיד נקבע על פי מראה חיצוני וכולנו רדודים אם מסתכלים על זה מלמעלה אבל היום, ביחס לפעם, גברים כבר לא ממש מתחילים עם בחורות. אם כבר בחורות מתחילות עם בחורים, בעיקר כי היום זה הפך לקל יותר עם כל האפליקציות האלה. וחןטל. בא לי להאשים את חןטל מבלי לפרט במה.
 

בכלל, הלוואי ואפשר היה לנהל מערכת יחסים אמיתית- וירטואלית, הרי סקס לרוב הורס חברויות, ואחרי שמתחברים למישהו דרך תוכן המפגש הראשוני תמיד מביך ומוזר והכי גרוע- אפשר פתאום לגלות שיש לו יד אחת עם שש אצבעות או שהוא לא באמת נוהג על למבורגיני אדומה כמו זו שהוא עמד לידה בתמונה והכי גרוע- שהוא השתמש בתמונות ממש ישנות שלו והוא יכול בעצם להיות אבא שלי במידה והוא התחיל לקיים יחסי מין בגיל 11.


אז אולי עדיף להכיר מישהו במציאות כמו פעם? מצד שני, אם אלוהי הטכנולוגיה לא היה רוצה שנכיר דרך אפליקציות ואינטרנטים הוא לא היה נותן לזה לקרות בעצם, נכון? עזבו- יש לי פתרון: לשבת על הבר עם אפליקציית היכרויות ולצמצם את הטווח עד שתמצאי את הבחור ששמת עליו עין (בתקווה שהוא רווק ומשתמש בה) ואז תוכלי לעשות הכל ביחד. תודו לי אחר כך.

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]