טל וקנין לומדת באולפנה בכיתה יב' במגמת כימיה, ביולוגיה וביוטכנולוגיה. "אני מאוד מסודרת, אני מאוד אוהבת יומנים. נכון, אני מאוד עמוסה, אבל אני חושבת שאם אוהבים ורוצים לעשות משהו אפשר למצוא לזה זמן. אם לא הייתי כל כך מסודרת, כל זה לא היה קורה."

המסע שלה בתנועות הנוער התחיל בגיל מוקדם מאוד, כבר בכיתה ד' הצטרפה לתנועת "בני עקיבא" והמשיכה עד לגרעין "אביחי", שאליו מגיעה לביקורים בעיקר בערבי שבת של הבוגרים. בהמשך הצטרפה למשצ"ים בתור חניכה ולאחר מכן המשיכה בתור מדריכה ורכזת קורס- ובחמש השנים שהיא בתנועה, כבר הספיקה לחנך שלושה דורות של בני נוער ולהרגיש גאווה גדולה. בשנה האחרונה, בנוסף למשצ"ים שלטענתה, לא מסוגלת לעזוב כי זו משפחה- היא גם יו"ר של מועצת התלמידים והנוער.

טל מגיעה מבית דתי, היא שומרת שבת ומצוות אך ממהרת להבהיר לנו שזה לא הנוער היחידי שהיא מייצגת "אני מייצגת את כל הנוער, כשאני בתפקיד היו"ר אני שמה את הדעות שלי בצד ומביאה את ההחלטות של כל הנציגים במליאה, גם אם הבחירה היא לא דעתי האישית מלכתחילה, אני לא שופטת ומייצגת אותה באהבה ובשמחה. הדבר הכי יפה זו הדמוקרטיה והעובדה שבזכותה כולם יושבים לאותו שולחן ומגיעים להסכמים, לפשרות ולשיתופי פעולה מהממים. הקשבה זה החלק הכי חשוב, ואם לא נבוא ונכיל את האחר אנחנו נהיה חברה תקועה- צריך לתת מקום לכולם על מנת שנוכל להתקדם."

יש לך גם זמן לתחביבים?

"יש לי זמן. אני אוהבת לבשל, לצאת עם חברים, לצאת לרוץ ואני הכי אוהבת לעצור לפעמים את כל היום העמוס שלי ולראות את השקיעה. אני מתנתקת מהטלפון, שזה משהו שאני פעמים רבות שוכחת לעשות. בנוסף, יש לי גם רישיון- שזה דבר שהרבה אנשים לא מבינים איך הספקתי לעשות. אני כמו כל בת נוער בגילי. אני גם מאוד אוהבת לדבר מול קהל."

תופתעו לגלות, שלא תמיד הביטחון העצמי והאנרגיות האלו פרצו מטל "הייתי ילדה נורא ביישנית, הייתי עולה לחטיבת הביניים ולא הייתי מהבנות הבולטות. מי שאני היום התפתח מדירבונים מהסביבה ואולי בגלל זה כשאני רואה קהל של צעירים או חניכים יש בי את הרצון להגיד להם- תעשו את זה בדרך הנכונה כדי שתצליחו. לא צריך רק לעשות דברים, לפעמים צריך גם לבוא ולדבר עליהם, בשביל להשפיע."

אולי דווקא בתור ילדה ביישנית, וקנין מרגישה כאב בלב, כשהיא רואה ילדים שנופלים בין הכיסאות במערכת החינוך ובקליקות שונות בחברה. היא דוגלת מאוד בכך שכל אחד יכול לעשות שינוי, אפילו אם זה לא להתעלם ולהגיד בוקר טוב כשעוברים ליד מישהו בשכבה, או אפילו לשאול מדי פעם מישהו שבדרך כלל נמצא בשקט- מה שלומך? "אני לא רוצה להתגאות בשום דבר, חוץ מהעובדה שאני יודעת את השמות של כל הבנות בשכבה שלי. אני אומרת את זה מאושר כי אני מרגישה שאם אני יודעת לפחות פרט אחד על כל אחת, זה יכול להשפיע מתישהו לטובה. כל כך הרבה אנשים היום מרגישים שקופים בבית הספר, הם אפילו לא מגיעים אחרי שש שנים שלמות למסיבות הסיום שלהם- אני מקווה שאם מישהו שומע אותי, בבקשה תעשו למישהו אחר את היום ותפנו אליו. אם תנסו לגעת בכמה שיותר אנשים, זה יכול בעתיד לפתוח לכם דלתות."

אז איך בעצם ילד כזה,"שקוף", יכול לעזור לעצמו?

"אני חושבת שהתרופה הכי טובה היא לבוא, לצאת ולשתף, להצטרף לתנועת נוער או לכל מסגרת חברתית כזו או אחרת, לבוא ולהתנדב למען מישהו אחר בקהילה- זה פותח אותך. כשאתה מצטרף לקבוצות האלו, אתה פתאום אחראי על משהו, זה נותן לך תחושה של חשיבות, ואז אתה מתחיל להחזיק מעצמך, עולה למעלה ומפתח ומעצים את האישיות שלך."

איך אנשים מגיבים לכל החיים העמוסים שלך, איך חברות שלך מקבלות את זה?

"אני משתדלת לדעת לעשות הפסקה ולשתף אנשים בדברים שמשותפים לנו, אני לוקחת את הסיבה שבגללה אנחנו חברים ומעצימה את זה. חשוב לי שיבינו שאולי אני במועצה ובמשצ"ים, אבל יש לי חברות שאני מכירה ואוהבת כי אנחנו אוהבות ללכת לים וללכת לסרט ולדבר ולעשות דברים יומיומיים- חברות שלי מקבלות את זה ומפרגנות לי. אני לא רוצה שאנשים יחשבו שבגלל שאני עסוקה, אי אפשר לפנות אליי. אני רוצה לתת לכולם הרגשה שמה שקורה בינינו ברגע זה, זה הכי חשוב ואני כאן במאה אחוז כי בסופו של דבר אנחנו חולקים משהו."

מעבר להיותה בת נוער מיוחדת, עם המון עיסוקים ותרומה והתנדבות ויומן אחד עמוס מאוד, השינוי שעשתה טל ועקנין בתחום הנוער הוא גדול במיוחד. הקיץ האחרון כלל מסיבות בריכה, מופעי סטנד אפ, ערב מחווה לתנועות הנוער, ומסיבה ענקית- וילג' הנוער, שאלו דברים שלא נראו בשנים האחרונות.

איך את מסבירה את השינוי העצום הזה בקיץ האחרון?

"יש לי חלק בזה ללא ספק, אבל אני לא הייתי כאן אם הנוער לא היה מאמין בי ומצביע לי. לא הגעתי לכאן לבד, אנשים נתנו לי תמיכה והאמינו בי, במשך השנים מועצת הנוער בנתה בסיס טוב ואיכותי, ליו"רים הקודמים- קרין, תמר ואלון מגיעה תודה גדולה על העבודה הקשה. כשיש לך גב מהנוער וגב מהעירייה, הכול הולך טוב יותר. שלוש השנים האחרונות היו מאוד משמעותיות לבני הנוער, אנחנו יושבים בישיבות בעירייה והקמנו יריד תעסוקה לנוער ועכשיו אנשים באים ומחפשים אותנו ושואלים מה אנחנו רוצים לעשות ומעוניינים לשתף איתנו פעולה. גרמנו להבנה שמועצת הנוער היא לא רק "המשועממים" של העיר, אנחנו מפיקים אירועים שמתאימים לכל בני הנוער מכל קצוות החברה. גם המבוגרים ומקבלי ההחלטות הבינו שהנוער רוצה לצאת, הנוער צריך תרבות ועיסוקים בכל השנה- לא רק בקיץ ואנחנו סוף סוף החלטנו לפתוח את הפה ולדרוש שזה יקרה."

מתוך דף הפייסבוק של מועצת הנוער העירונית

יש לך דוגמא לנקודה בה הבנת את השינוי הגדול?

"בחודש אוגוסט היה המופע של חנן בן ארי. הפרסום היחיד שהיה למופע התבצע בדף הפייסבוק שלנו. המופע עבר מפה לאוזן ואף אחד לא האמין שנמלא אולם גדול כמו המשכן שמכיל 1000 איש, רצו לתת לנו אולם קטן של 400. אך אלף כרטיסים נמכרו לבני נוער והמשכן היה בתפוסה מלאה. הנוער מצביע ברגליים."

מה מתוכנן לנוער בהמשך?

"יש הרבה תכנונים, עכשיו פותחים שנה חדשה ואנחנו מעדכנים כל הזמן בדף הפייסבוק- וגם עולים הרבה סקרים על מנת להשפיע, אחרי הכול- זה המקום שלנו."

ומה איתך, מה יהיה כשכל זה ייגמר?

"אני חושבת ברצינות על שנת שירות ולאחר מכן אני רוצה לעשות שירות צבאי. בא לי לעשות משהו בשביל עצמי, להתבשל קצת."

ולעתיד הרחוק יותר? מה עם פוליטיקה?

"אני רוצה ללמוד רפואה. אבל אולי העניין הפוליטי עוד יבוא, באיזשהו מקום זה כן קוסם לי. העניין הוא שבסופו של יום אני אדם רגיש, ובשביל להיות במעמד פוליטי אני צריכה לפתח קצת יותר עור של פיל, אולי גם זה יגיע- בינתיים אני אחשוב על להיות יו"ר אגודת הסטודנטים."

מסר אחרון לבני הנוער?

"תהיו עצמכם, אל תפחדו להביע ולעשות את מה שאתם אוהבים וחושבים ולומר הכול ולהיות בולטים במקום שלכם- לעשות את הכי טוב במקום בו אתם נמצאים."

בנוסף, טל ביקשה להודות לראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, מנכ"ל העירייה אילן בן עדי, מנכ"ל החברה העירונית לתרבות ופנאי אורן טואיל וראש תחום נוער מזל שאלתיאל- על האוזן הקשבת, התמיכה והעזרה הרבה ותודה מיוחדת לאלכס מילר ש"בלעדיו ובלי הייעוץ והתמיכה שלו לא הייתי מגיעה לשום מקום" והתודה הגדולה ביותר- לנוער שנותן לה את הכוח לעשות את כל הדברים האלו, שום דבר לא היה קורה בלעדיו. 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]