די מאיים להגיע עם ה-1.77 מ' שלי למפגש עם נער בגובה של 2.14 מ'. אמנם הוא רק בן 16.5 וממש לא מתנשא מעל אף אחד, אבל עדיין להיות בגובה של 2.14 מ' זה בהחלט להסתכל על כולם מלמעלה... אולי עם החום והלחות יש לו קצת יותר אוויר מכולנו.

אוראל לוי

אוראל לוי נמצא בשנה וחצי האחרונה במסגרת האקדמיה של נבחרת ישראל בוינגיט. הוא נמצא שם במהלך  השבוע ובסופי שבוע חוזר לביתו אשר ברובע הסיטי באשדוד. אלא שמעבר לסיפור על כדורסל, גובה, תקווה וכישרון, לוי מתמודד עם שני מרכיבים בחיים שלו, מרכיבים שלטענתו רק עוזרים לו, באמונה ובדרבון. עד לפני כשנה וחצי למד לוי בישיבה הדתית "נווה הרצוג", לוי חובש כיפה, מגיע מבית דתי, ובכדי לעזוב את הישיבה ולעבור לאקדמיה ביקש את אישור רב, ואף קיבל אותו. בוינגיט הוא שומר על הכשרות, מתפלל ומקיים אורח חיים די דומים לישיבה רק עם כדורסל צמוד. הוא מקבל אוכל כשר בנסיעות לחו"ל ואיגוד הכדורסל בהחלט דואג לו שיוכל לקיים את סגנון החיים שלו יחד עם כדורסל, אחרי הכול אין לנו בכדורסל שלנו הרבה ילדים בגובה של 2.14 מ'. "לא הייתי צריך לבחור ביו הכדורסל לדת, זה הולך יפה ביחד, אין משחקים בשבת והכול בסדר", אמר לנו השבוע אוראל בראיון אישי. גם אביו איתי לוי מסביר את הנושא: "איגוד הכדורסל בהחלט בא לקראתו ועוזר לו, בחו"ל הוא מקבל אוכל כשר ועוזרים לו במה שצריך".

עתיד גבוהאוראל לוי

לוי החל את הקריירה שלו בבית"ר אשדוד מכיתות א'-ב', שם שיחק עד לפני כשנתיים. לאחר מכן ראה האב את הכישרון ורצה להעביר את בנו לאגודה אחרת. אחרי שזה לא התאפשר, נכנס אוראל הצעיר לשנת הסגר ובגיל 15 עבר אחרי שנת הסגר לאקדמיה, ששם הוא משחק ומתאמן במסגרת אישית בניהולם של יעקב ג'ינו ונתי כהן, יחד עם מאמן הכושר יורם מנחם. "עשו לנו בעיות לעבור מבית"ר אשדוד, זה משהו שקצת הקשה אבל זה בסדר, הסתדרנו, היום הוא באקדמיה, עובד בתוכנית אישית, מסודרת, ממש מקבל טיפול אישי. הוא כבר עובד בצורה אחרת ונכונה יותר".

 

האקדמיה משתתפת בליגה לנוער ומשחקת שם מדי שבוע מול קבוצות הליגה לנוער הבכירה. באחרונה הוא נסע יחד עם נבחרת הקדטים לאליפות אירופה והשתלב שם בצורה לא רעה בכלל. השאלה, האם לוי לא יהיה מאותם נערים כישרוניים שבסופו של יום נשאר להם רק הגובה. אביו, איתי, מקווה שלא, "הסיבה שהוא הגיע לאקדמיה זה בעיקר בגלל זה, הוא ממש מקבל שם חליפה אישית, העזרה והלווי הצמוד שיש לו, זה משהו שאמור לשפר אותו". עכשיו לוי נמצא בפגרה של שלושה שבועות, אותה הוא מנצל בעיקר לשינה וקצת כדורסל.

אוראל לוי

מה עושה נער כמוך בחופש הגדול כשיש לו חופש?

"נח הרבה, קצת כדורסל, כי שלושה שבועות בלי להתאמן זה יותר מדי".

אתה יורד למגרש ליד הבית ומשחק? בטח כולם רוצים להיות איתך...

"אני בעיקר משחק לבד, אני לא משחק עם אחרים".

למה?

"ככה יותר נוח לי, גם יש לי תוכנית עבודה אישית, חוץ מזה שאני גם נח לא מעט, אחרי שנה קשה".

 

משפחה בגובה

נראה שאוראל קיבל את הגנים הטובים של המשפחה שלו ואף מעבר לכך - האבא איתי מתנשא לגובה של 1.93 מ', האח יוגב שלומד בכיתה ח' ומתאמן בהפועל אשדוד מתנשא לגובה של 1.94 מ' והוא עוד עתיד לגבוה. "אני הקטן במשפחה", צוחק האבא איתי ומוסיף, "הקטן כבר עבר אותי, אוראל זה ברור, ויש עוד אחד שלישי בשם גלעד שגם הוא בדרך הנכונה, הבן הרביעי במשפחה עוד קטן כרגע לכדורסל, אבל מי יודע...".

 

אלא שמעבר לעניין הגובה והכדורסל, לאוראל יש בעיה בריאותית שקצת הקשתה עליו בעיקר בשנה האחרונה. "זו בעיה בקרסול, אבל הוא מתמודד איתה", מסביר איתי האב, "זה כואב ולא תמיד נוח, אבל הוא מקבל טיפולים ואנחנו עוזרים לו. באקדמיה הרופאים לא היו עם הרבה אמונה, אבל אנחנו כן, ונראה שדווקא עכשיו זה יותר טוב". אוראל עצמו אומר על הבעיה הרפואית שלו: "אני הולך עקום עם הרגליים והרבה רופאים אמרו ששחקן לא אצליח להיות, אך אני לא רואה בעיה ומרגיש כמו כולם".

 

הבעיה הבריאותית של לוי היא מולדת, וכמו שאמר האבא איתי, קצת החריפה בשנה האחרונה. חלק מהמאמנים שלו באקדמיה טוענים שללא הבעיה שלו ברגליים הוא היה מגיע רחוק הרבה יותר כבר בשלב הזה. כרגע לוי צריך להתגבר גם על הבעיה שלו בקרסול וגם על הנחיתות הפיזית שלו, כי גובה לבד לא מספיק והוא צריך לשפר את הפיזיות שלו ואת העבודה שלו מול הסל באופן כללי, וזו הסיבה שהוא עזב את אשדוד ועבר לאקדמיה. "לא ראיתי מקום בארץ שיודע לקבל גבוהים ורק פה באקדמיה יודעים איך לעשות את זה ופיתחו אותי בתור גבוה", אומר לוי.

 

תקדים מרסר

אביו של אוראל נאחז בתקדים של לבן מרסר שחקן מכבי והפועל ת"א ונבחרת ישראל בעבר, שהיה לאחד משחקני הפנים הגדולים בישראל. מרסר היה אחד הסנטרים הגדולים ביותר ששיחקו בישראל ולמי שלא זוכר לבן אדם הייתה רגל אחת קצרה מהשנייה וכתוצאה מכך ריצתו והליכתו היו תוך כדי צליעה וכל זה לא הפריע לו להיות שחקן גדול. כך שמבחינת אביו בהחלט יש על מה לבנות.

אוראל לוי

המאמנים הישראלים פספסו כבר מספר שחקנים גבוהים שיכלו להיות אחלה סנטרים בנבחרת. הסברה שלא יודעים לעבוד איתם כי לא יכול להיות שהיו כל כך הרבה שחקנים גבוהים ומאף אחד לא יצא שחקן טוב. זו הסיבה שאוראל עבר לאקדמיה.

 

באשדוד זה בכלל צורם ששוב שחקן בגיל 14-15 עוזב את אשדוד בגלל שאין אכסניה ראויה, מורן רוט עזב את אשדוד בגיל 14, לוי בגיל 15, וחבל שבגלל לא מעט דברים לא תקינים העיר מפסידה כישרונות בגיל כל כך צעיר. אבל זה כנראה מצריך כתבה אחרת. לא חסרים דוגמאות לשחקנים גבוהים שפשוט נעלמו מהנוף של הכדורסל והנה כמה מהם: אלכס צ'וברביץ' (2.13), אדם מור (2.12) ארתור אברונין (2.09) אבי קזרנובסקי (2.09), עמית תמיר (2.09) ואחיו דניאל (2.07), אנטולי אידלמן (2.10) וכמובן גיא פרסלני (2.17) ורוברט רותבארט (2.17).

לגבי הסיכוי שאוראל יגיע למכבי אשדוד בעתיד הדעות חלוקות. אביו איתי אומר, "הבאתי אותו יחד איתי לקבוצה במשחק בעונה שעברה מול גליל/גלבוע ואנשי מכבי אשדוד הביעו קצת עניין, ונראה מה יהיה בעתיד". אוראל עצמו אומר: "אני רוצה להגיע הכי גבוה שאפשר ונראה מה יועיד לי העתיד".

הפרויקט של האקדמיה

מאמן הכושר הראשי של נבחרת ישראל ושל האקדמיה בוינגייט, יורם מנחם, התייחס ליכולתו של אוראל ואמר: "איגוד הכדורסל לא יכול להרשות לעצמו שמסתובב לו בארץ ילד 2.14 מ' שעוד לא סיים את הגדילה שלו ולא להפוך אותו לפרויקט. הוא הפתיע אותנו השנה בהתקדמות שלו. הוא שיחק כמה משחקים עם נבחרת הקדטים והראה יכולות טובות".

המאמן שהביא את אוראל לאקדמיה הוא נתי כהן שמאמין כי ביכולתו להפוך למקצוען בעתיד: "אין לנו דברים כמו אוראל בכדורסל שלנו. יש לו את הכול כדי להיות משהו מאוד מיוחד אבל יש לו גם בעיה מאוד גדולה. אם לא הבעיה ברגליים הוא היה תופעה מאוד נדירה בכדורסל. צריך לדעת לטפח גבוהים כאלה. זה לא קל. עובדתית לא היה לנו שחקנים בגובה 2.10 מ' ומעלה שיתפתחו לרמה הגבוהה. צריך המון סבלנות בעבודה איתו וראיתי את ההתקדמות שלו. עוד שלוש-ארבע שנים הוא יכול להיות משהו מאוד גדול ומיוחד בכדורסל הישראלי".

אוראל עצמו מנסה להישאר עם הרגליים על הקרקע עד כמה שאפשר, מבחינתו הכדורסל זה מה שהוא אוהב לעשות, החיבור שלו, השילוב בין הדת, הכדורסל והאקדמיה נותנים לו הרבה מאוד מעבר לצד של הכדורסל. "לא הייתי צריך לבחור בין דת לכדורסל, אני נהנה ממה שאני עושה ואני מכוון הכי גבוה שאפשר".

 תגיד, ברמה האישית, איך זה להסתכל על העולם מגובה של 2.14 מ'?

"לא מרגיש שונה, בסך הכול אני מרגיש רגיל כמו כולם. זה כיף, תלוי איך מסתכלים על זה".

 

*תודה מיוחדת ליהודה אברג'ל הנפלא שכל השנה אני משגע אותו במשחקי מכבי אשדוד, הגברים והנשים, וגם הפעם בקיץ החם הוא הגיע במיוחד בכדי לפתוח עבורנו את האולם בכדי שנוכל לצלם את אוראל. תודה יהודה.