על פי השנתון הסטטיסטי של עיריית אשדוד, תושבי הרובע החרדי בעיר (רובע ז') מהווים כ- 7.6% מאוכלוסיית העיר. אך החרדים באשדוד אינם מתגוררים רק ברובע ז', שעתודות הקרקע בו הגיעו לסופן, ובחלקים מרובע ג', רובע ו', רובע ח' ורובע ט', אפשר למצוא משפחות מהמגזר החרדי. על פי ההערכות, מספרם של החרדים בעיר עומד על בין 17% ל- 20% מאוכלוסיית העיר (כ-7,000 בתי אב). 

רבים מתושביה החרדים של אשדוד מעורבים בחיי היומיום של העיר, ובניגוד לדעה הרווחת, רבים עובדים לפרנסתם ואינם עסוקים במשך כל היום רק בלימוד תורה. אפשר למצוא אותם מתנדבים במשטרה, באיחוד הצלה דרום, במד"א, בכיבוי אש ובזק"א. עמותות חרדיות מפעילות בעיר, שנמצאת בדירוג סוציו אקונומי נמוך, מספר בתי תמחוי לנזקקים, בנוסף יש חלוקת מזון לנזקקים, ציוד רפואי של יד שרה ועזר מציון ועמותות חסד המסייעות לאנשים שנקלעו למצוקה כלכלית. שירותים אלה של המתנדבים או העמותות ניתנים לכלל האוכלוסייה ללא הבדל של דת, גזע ומין.

הגידול המשמעותי ביותר של מספר החרדים באשדוד התרחש בין השנים 2005- 2006, עת אוכלסו רוב שכונות המגורים ברובע ז' החרדי. על פי השנתון הסטטיסטי של עיריית אשדוד, באזורים בעלי ריכוז האוכלוסייה החרדית הגבוהה ביותר, ישנה התמתנות בגידול האוכלוסיה. יחד עם זאת, החרדים במועצת העיר אשדוד זכו להיות לשון מאזניים, בעיקר בגלל אדישות הציבור החילוני שלא הגיע להצביע בבחירות המקומיות, ומאידך, כמעט 100 אחוזי הצבעה בקרב האוכלוסייה החרדית.

היחסים בין חילונים לחרדים בעיר נשמרו במשך השנים, ולדעת שני הצדדים, מדובר בדו קיום שצריך להוות דוגמא לשאר הערים המעורבות בארץ. כדוגמה אפשר להביא את מכירת עצי האשוח לקראת חג המולד והשנה החדשה. באזורים רבים בעיר נמכרים סמלים הקשורים לנצרות ודתות אחרות באין מפריע. חנויות ומעדניות שמוכרות בשר לא כשר פועלות בעיר, אך לא ידוע על אירועים חריגים שנקטו החרדים בעיר בשנים האחרונות. אלה שהאידיליה הזאת החלה לאחרונה להיסדק, עוד ועוד תושבים  חילונים החלו להביע חשש מפני התחרדות העיר או "השתלטות החרדים על אשדוד". חששם של החילונים בעיר החל להישמע בתקשורת ביתר שאת לאחר מקרה טניה רוזנבליט ואוטובוס המהדרין, כשנוסע חרדי עשה מהומה בגלל שישבה בקדמת האוטובוס. שבוע לאחר מכן היה זה המקרה המזעזע של הילדה בת השמונה מבית שמש, שחרדי ירק עליה רק בגלל שלא אהב את צורת לבושה. בשני המקרים היו אלה חרדים קיצוניים שניסו לכפות את דעותיהם על האחר. השבוע, במסגרת כתבה בערוץ 10 על "השתלטות" החרדים באשדוד, קשה היה שלא להבחין ביעקב אטיאס, חילוני מרובע ג', שלא היסס לומר לכתב הערוץ: " אני אקח עוזי פעם ואני אירה בכמה... עשרה כאלה", כשהוא מתכוון לירי על חרדים - קיצוניות גם מהצד שלנו, של החילונים, לא חסר.

"לאט לאט הם החלו את ההשתלטות. הביאו מנהל מתנ"ס חרדי..."

נואל צריקר הוא תושב רובע ג', הרובע חציו חילונים וחציו חילונים ומסורתיים. נואל ללא ספק אינו אדם קיצוני בדעותיו, ומהכרות אישית איתו, רבים במשפחתו הם דתיים מסורתיים. אלה שכבר זמן רב שהוא מתלונן על פעולות שנוקטים שכניו החרדים ברובע, שמפריעים למנוחתו, אך איש לא מתייחס אליו. התוצאה של ההתעלמות מפניותיו היא מבחינתו ההסכמה שבשתיקה לכך שרובע ג' הפך למעשה לרובע חרדי. "יש התחרדות בעיר וזה לא חדש", אומר לנו צריקר ומוסיף :"למרות שמחסומים הם לא מציבים בכבישים, הם שולחים את ילדיהם ברחוב חטיבת הנגב כדי לשחק בשבת בכביש, רכבים שרוצים לנסוע שם צריכים לחשוש שחס ושלום לא יפגעו בהם". דוגמה נוספת שמביא צריקר היא לדבריו ההשתלטות של החרדים, כך לדבריו, על מתנ"ס רובע ג'. "לאט לאט הם החלו את ההשתלטות. הביאו מנהל מתנ"ס חרדי ומה שנותר כעת זה רק יומיים עבור הציבור החילוני. איש אינו פוצה פה, וראש העיר מתעלם מהציבור החילוני של הרובע". צריקר פנה בעבר גם בטענות על הרכב שעובר ברחובות הרובע ומודיע בקולי קולות את זמן כניסת השבת. בנוסף התלונן צריקר על הפעלת צופר השבת, שגורם למטרד רעש, בהלה ומטריד את מנוחת תושבי האזור. "לצערי, אני חושב ברצינות לעזוב את הרובע ואת העיר בכלל. את האצבע המאשימה אני מפנה לראש העיר, שלא עושה כלום למען תושביה החילונים של רובע ג".

"המדינה אסור שתממן את האוטובוסים האלה תיתן להם הנחות ותעודד את נושא הדרת הנשים"

תושב רובע ה', תמיר זק, מטיב לתאר את החשש המקנן בו כחילוני הגר בעיר: "כרגע המצב בעיר סביר, אך החשש הוא מהגעתם של הקיצונים כמו בבית שמש וירושלים". לדבריו, כאדם חילוני מטריד אותו שהמדינה מממנת אוטובוסים בהם ישנה הפרדה בין נשים לגברים. "אם הם רוצים לעשות הפרדה, אין בעיה, שיעשו את זה על חשבונם. שייקחו חברה פרטית, אבל המדינה אסור שתממן את האוטובוסים האלה תיתן להם הנחות ותעודד את נושא הדרת הנשים", אומר זק. עוד מספר לנו זק שהבעיה שלו היא נגד אותם הקיצונים שמשליטים טרור על סביבתם: "יש לי שכנים חרדים, והיחסים בינינו פשוט מצוינים. הם לא מנסים לכפות עלינו דבר". זק גם מנסה לנבא את העתיד ולדעתו, למרות הרוב החילוני בעיר, בעוד מספר שנים יהיה ראש עיר חרדי.

כדי לגשר על הפערים בין חילונים לחרדים בעיר, מציע זק לשבת ולדבר. "הפיתרון יהיה רק בדרך של הידברות. באשדוד אין קבוצות קיצוניות, ובגלל זה היא צריכה להוות דוגמא לדו קיום, אבל החשש הוא מזליגת הקיצונים לעיר. על המשטרה ובתי המשפט לטפל באותם הקיצונים, כדי למנוע פגיעה במרקם החיים בארץ", הוא מציין.

"יש בציבור החרדי קיצוניים, בדיוק כמו בכל ציבור אחר, אך באשדוד אין לקיצוניים האלה מקום"

מנגד, העיתונאי החרדי מעיתון 'המודיע', ישראל הרשקוביץ, סבור שלציבור החרדי באשדוד אין להיכן לגדול יותר. הרשקוביץ: "הציבור החרדי בעיר מיצה עתודות הקרקע. הדבר היחידי שעוד יש זה קניה של דירות ברובעים סמוכים, אך זה לא יביא לגידול חרדי בעיר. בשנים האחרונות יש התייצבות במספר בתי האב החרדים בעיר". עוד מציין הרשקוביץ שזוגות צעירים מהמגזר החרדי שאינם מצליחים לרכוש דירה באשדוד, עוזבים את העיר לערים אחרות, שם הם יכולים להרשות לעצמם לרכוש דירה. "אני שומע וקורא את מה שכותבים על הציבור החרדי בעיר וליבי נחמץ. כואב לשמוע שדווקא בעיר שמהווה מודל ליחסי חילונים – חרדים, יש מי שמנסה לערער את ההרמוניה. ב-10 השנים האחרונות, האם שמעת על חסימת כבישים, הפגנות, סגירת חנויות לא כשרות וכדומה? התשובה לכך היא לא. יש בציבור החרדי קיצוניים, בדיוק כמו בכל ציבור אחר, אך באשדוד אין לקיצוניים האלה מקום". באשר לטענות על כך שמתנ"ס רובע ג' מחולק בין חילונים לחרדים, בעדיפות לחרדים, אומר הרשקוביץ: "באשדוד יש רק מתנ"ס אחד ברובע ז' ועוד חצי ברובע ג'. האם לציבור החרדי אין זכויות? לא מגיע לנו פעילות תרבותית וחוגים לילדים?". על כרוז השבת המסייר ברחבי העיר ומכריז על כניסת השבת, אומר הרשקוביץ: "אנחנו לא צריכים שיגידו לנו את זמני כניסת ויציאת השבת. הדרישה לכך הגיעה דווקא מהציבור החילוני. עד היום לא שמעתי תלונות על זה. אם מישהו מטריד אותו הדבר, מוזמן לפנות אלינו ונפסיק את זה. אם הדברים נכתבים בעיתון חילוני, מבלי שמובאים לידיעתנו, איך אני אמור לדעת שיש בעיה?"

"לא יהיה ראש עיר חרדי. העיר הזאת לא מתאימה לאופי החרדי" 

ולדימיר גרשוב, סגן ראש העיר ויו"ר סיעת אשדוד ביתינו המורכבת מעולי חבר המדינות, בניגוד לדעתו של תמיר זק, סבור מעל לכל ספק שבאשדוד לא יהיה ראש עיר חרדי. "לא יהיה ראש עיר חרדי. העיר הזאת לא מתאימה לאופי החרדי. אי אפשר לסגור פה את הים, להפסיק את התעשייה ולעצור את התיירות. העיר איננה מתאימה לעיר חרדית אופיינית", אומר לנו גרשוב. לגבי התחרדות העיר, אומר גרשוב: "אני לא יכול לומר שאשדוד מתחרדת. אשדוד ביתינו, הסיעה הגדולה במועצה, דואגת לאינטרסים של הציבור החילוני בעיר. יחד עם זאת. היחסים בין חרדים לחילונים בדרך כלל טובים". גרשוב מציין שלא ניתן למנוע חיכוכים מידי פעם בין אוכלוסיות שונות, אך לדבריו, מי שאמור לטפל ביד קשה בקיצונים שנוהגים באלימות זאת המשטרה.

"חיינו מאז ומתמיד בשיתוף פעולה" 

הלן גלבר, חברת מועצת העיר מהאופוזיציה, סבורה  שהיחסים בין חילונים לחרדים בעיר הם דוגמה לשיתוף פעולה מלא. יחד עם זאת סבורה גלבר כי "קורה משהו במרקם באירועים האחרונים. היה את המקרה שאישה לא עלתה לשיר בתזמורת האנדלוסית, או המקרה בו אדם שביזה נשים רוסיות זכה להופעה בתזמורת האנדלוסית, למה בעצם לתת לו במה?"

גלבר כמובן נגד הדרת נשים וכפיה דתית, אך מציינת אף היא את היחסים הטובים בין חילונים לחרדים בעיר: "חיינו מאז ומתמיד בשיתוף פעולה. האירועים האחרונים צריכים לסמן לנו שכולם שווים, נשים וגברים, דתיים וחילונים, כולם. אסור לנו להפוך לקיצוניים, הן החרדים והן החילונים, אסור שאיש יכפה את דעתו ואת מנהגיו על האחר... חיי ותן לחיות". גלבר מציינת ששוחחה עם רבנים באשדוד שהביעו סלידה מקבוצות של קיצונים. "נקווה שהירידה הנוכחית היא לצורך עליה ושיפור היחסים בין חילונים לחרדים. אני פועלת בימים אלה יחד עם חברים נוספים ביניהם חברי כנסת ופעילים ציבוריים , אנשי אקדמיה ורוח בכדי לקיים דיון אקדמי בנושא בכדי להוציא נייר עמדה ועבודה בו נוכל להתייחס לשאלה "יחסי חילונים חרדים לאן?" הציבור מוזמן לפנות אלי כדי להשתתף בדיון", אומרת גלבר.

"תושבי אשדוד יודעים לחיות זה לצד זה"

ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, היה הראשון להתייחס בשבוע שעבר לנושא הדרת נשים ויחסי חרדים חילונים. בתגובה שהעבירה לנו לשכתו אומר לסרי: "אני מתנגד לתופעה שקיימת בנושא בכל המדינה. תושבי אשדוד יודעים לחיות זה לצד זה. הפסיפס התרבותי עירוני מאז הקמת העיר, מוכיח זאת ונותן ערך מוסף לעיר אשדוד".