אני מכירה כ"כ הרבה אנשים, גברים ונשים, שבסופו של דבר מצאו את עצמם מאוהבים ואף מתחתנים עם אנשים שמעולם לא חשבו שהם ימצאו חן בעיניהם. יש לנו נטייה להשתמש באופן מובהק ומוגזם במשפט: 'הוא לא הטעם שלי', זאת המסקנה החזקה שלי בתקופה האחרונה. אחרי שנים של דייטים ומערכות יחסים הבנתי שאנחנו מקטלגים מהר מדי ומוקדם מדי אנשים בין שתי העמודות החוקקות את דינו.. הטעם/לא הטעם שלי. אנחנו רואות מישהו ברחוב או בבר או בעבודה או בלימודים או בכל מקום אחר בו אנחנו מבלות את זמננו, רואות בחור שלפחות נתפס כאופציה מבחינת גילו, ומיד קובעות אם הוא הטעם או לא הטעם שלנו. כנ"ל גברים. בוחנים אישה עד היסוד מבחינה חיצונית ומיד קובעים אם היא הטעם או לא ולפי זה נקבעת ההמשכיות, אם בכלל. אני יודעת, משיכה זה דבר חשוב, אך חשבתם על האפשרות לפיה תמשכו לאדם בגלל הגבר שהוא או למישהי בגלל האישה שהיא ולא בגלל הסיליקון בחזה או המותן הצרה? לא בגלל הריבועים בבטן או הגובה 1.85 שלו? כל אלה שאומרים: 'אני לא מחפש דוגמנית אבל חשוב לי שתהיה משיכה אחרת זה לא יעבוד', תקשיבו, גם לי חשוב שבן הזוג שלי ייראה טוב בעיניי, אך חדלתי לחלוטין לחפש גבר שנראה טוב לפי תכתיב החברה. לא ולא. אני לא אהיה עוד דג מת שזורם בזרם חוקי החברה המעוותת הזאת. תנסו לחזור אחורה בזמן, האם כל מי שהייתם מאוהבים בו בחייכם היה מלך היופי? אני בטוחה שלא, ובכל זאת אחרי שהכרתם אותו והתאהבתם בו גם נמשכתם אליו, כי זה בא ביחד, האהבה גורמת לנו לרצות את הבנאדם מכל בחינה אפשרית, גם מינית. בגלל ההרגל הזה של לבחון את האדם מבחינה חיצונית וכך לחרוץ את גורלו, אנחנו מאבדים כ"כ הרבה אופציות וכ"כ הרבה אנשים נהדרים שיכלו להיות בני זוג מדהימים ולהסב לנו אושר עילאי בכמה וכמה רמות מעל למה שחווינו עד היום עם אנשים שהיו "הטעם שלנו". למה שלא תנסו? צאו פעם אחת עם מישהו שהוא לא "הטעם שלכם". תנסו, מה אכפת לכם? מקסימום העברתם ערב בחברתו, זה בטח לא יהיה סוף העולם. אני בטוחה שאתם מכירים לפחות גבר אחד או אישה אחת שהם אנשים מקסימים אך לא נראים ממש טוב בעיניכם וזה מה שעוצר אתכם מלנסות לצאת איתו.. תעשו משהו אחר ממה שאתם רגילים, תשברו מוסכמות! תאזרו אומץ, תיפגשו עם הבנאדם הזה פעמיים שלוש.. אם יש כימיה וכיף לכם ביחד, מבלי להתייחס למשיכה מינית, תנסו עוד פגישה, לפעמים זה בא אחרי, כן! לפעמים זה בא אחרי! חד משמעית אני יכולה לומר שגם אני הייתי נעולה בראש לגבי הקטע הזה ומי שאין לי איתו קליק מההתחלה אני לא נותנת לו צ'אנס וחצי צ'אנס.. אבל כל האהבות הכי גדולות שהיו לי בחיים לא היו שיא היופי.. ממש לא, מלבד אחד, שמירר לי את החיים עם כל המחזרות שלו.. מי צריך את זה?! האמיני לי, עדיף לך בחור טוב, שיידע לפייס אותך כשתריבו ויידע לחבק אותך כשעצוב לך מאשר מישהו שלא יזיז לו הרבה ויהיה בטוח שהיופי שלו, שגורם לכך שיהיו לו מיליון מחזרות מלבדך, יגרום לך להבין שאם את מוותרת עליו אין לו בעיה עם זה, תבוא מישהי אחרת ותתפוס את מקומך in no time, אבל היי, הפנים היפות שלו זה הדבר האחרון שיעניין אותי כשהוא ירגיז אותי.. אנחנו נותנים משמעות מוגזמת למראה חיצוני של בנאדם, ותחלמו עד מחר- בגיל 40 הגוף של הבנאדם משתנה, מתבגר, מתחיל להזדקן.. ומה שנשאר לכם זה האופי שלו, אז מה תעדיפו, להנות כמה שנים מיופי ואז לסבול, או להנות כל החיים מאופי? אני לא אומרת לצאת עם מישהו שאתם ממש רחוקים מלהימשך אליו בכל צורה שהיא בקיצוניות.. אבל אני רק אומרת, תנו צ'אנס, לעולם אינכם יכולים לנחש במי תתאהבו.. יש אנשים כ"כ נהדרים שרק בגלל הקטלוג "טעם/לא טעם" אתם פשוט מפספסים אותם.. תביטו על החברים הכי טובים שלכם.. לא כולם יוצאים עם דוגמנים ודוגמניות על נכון? ובכל זאת, הם מאוהבים עד מעל הראש.. אז תרשו לעצמכם להיות גם במקום הזה, וותרו על השטחיות, החיים הרבה יותר עמוקים ויפים מבפנים ממה שאתם חושבים.. תזרמו.

את אריק הכרתי בערב משעמם למדיי כשגלשתי לי במחשב רגע לפני השינה. הוא עלה מולי בפייסבוק אחרי שהסתבר שאנחנו חברים כבר דיי הרבה זמן והחמיא לי על המדור והכתיבה. השיחה זרמה לכיוונים חיוביים ואז הוא אמר לי את המשפט ששמעתי הכי הרבה פעמים ב 4 שנים האחרונות: "אם אני מספר לך את הסיפור שלי, את כותבת ספר שלם".. חייכתי לעצמי למשמע המשפט שכבר צרוב במוחי ועדיין לא יצאתי מאדישותי.. שהרי זה כ"כ נדוש בשבילי לשמוע את זה, מה שלא ידעתי זה שהסיפור שלו אכן יפיל אותי מהרגליים. מאחר ומדובר בעלם חמודות שהשיחה איתו הייתה כיפית ומצחיקה, החלטתי להיפגש איתו בכל מקרה. נפגשנו למחרת לקפה. הכימיה שלי עם אריק הייתה ברורה מהתחלה, כאילו אנחנו מכירים שנים! קבלו את אחד הסיפורים...

"כל החיים שלי הייתי פרפר. מאז שאני זוכר את עצמי תמיד היו בחורות סביבי, היה לי מין קסם בלשון, ידעתי מה אני צריך להגיד כדי להביא כל בחורה שרק רציתי.. 'הצ'ארמר' היו קוראים לי בחבר'ה.. תמיד כשבחורה רצתה אותי היו מזהירים אותה מפניי.. שתיזהר, שאני לא רציני, שאני רק אשבור לה את הלב ואלך.. ובאמת עשיתי את זה, ללא כוונה רעה, ללא מעט בחורות. פשוט לא הייתי רציני. בגיל 24 הגיע הבחורה שהחזירה לי על כל מה שעשיתי לכל הבחורות. בהתחלה לא ייחסתי לה חשיבות מי יודע מה, אבל כשהיא התחילה להיות קרה ואדישה, אני התחלתי להשתגע. לא הייתי רגיל לזה! זאת הייתה הבחורה הראשונה שקמה ועמדה מול הקסם שלי מבלי להניד עפעף, וזה קנה אותי. חיזרתי אחריה בטירוף, אף בחורה אחרת לא עניינה אותי. הייתי כמו אחוז דיבוק, לא ראיתי כלום חוץ ממנה, לא נגעתי באף בחורה אחרת, רציתי רק אותה וידעתי שאהפוך עולמות כדי להשיג אותה. אחרי חודשיים שאני מחזר אחריה בטירוף היא הסכימה לתת לזה צ'אנס והפכנו לזוג. הייתי מאושר. היא הייתה בחורה מדהימה, בעלת ביטחון עצמי, שיודעת את שוויה וערכה וזה הדבר הכי סקסי שיש לבחורה, חבל שלא כולן מבינות את זה! יצאנו במשך שנה, השנה המאושרת בחיי, הייתי נאמן לה, לא רציתי אף אחת אחרת חוץ ממנה, הכל היה מדהים בינינו. עברנו לגור יחד. שכרנו דירה בראשל"צ, שנינו עבדנו במרכז אז העדפנו לעזוב את אשדוד לעת עתה. התרגשנו בטירוף מהמעבר הזה, אבל היא תמיד הייתה לחוצה, הרגישה שזה יהרוס לנו ואני תמיד הרגעתי אותה כי הייתי בטוח באהבה שלנו. שבועיים אחרי שעברנו לדירה החדשה, שבועיים של ירח דבש כיפי ומלא אהבה, אני קם בבוקר, מתארגן לעבודה ויוצא מהבית. המעלית נפתחת ומולי עומדת הבחורה הכי יפה שראיתי בחיי. מעולם לא ראיתי יופי כזה, מעולם. היא חייכה אליי. אמרתי בוקר טוב בנימוס ונכנסתי. היא עשתה לי עיניים בצורה מאוד ברורה אך התאמצתי להתעלם. באותו יום יצא לי להיזכר בה מדי פעם.. לא יודע, היא עשתה לי משהו, אבל אהבתי את שרון, החברה שלי, ולא רציתי ששום דבר יהרוס את זה. כמעט בכל בוקר ירדתי איתה במעלית. כמה שבועות לאחר מכן שרון יצאה לאירוע ואני נשארתי בבית. פתאום דפיקה בדלת. אני פותח ורואה את הבחורה מהמעלית. היא חייכה אליי וביקשה כוס סוכר. תוך 10 דקות מצאתי את עצמי איתה במיטה, הסוכר היה רק תירוץ. לא עמדתי בקסם שלה. ממעידה חד פעמית עברנו לרומן מטורף. בכל הזדמנות שהייתי לבד בבית היא הייתה מגיעה. בהתחלה היינו בלופ ונשאבתי לתוך זה אבל בשלב מסוים היא הפכה להיות קצת מטורפת.. הייתה משאירה לי כל מיני פתקים, מתקשרת מחסוי ומנתקת, כבר הכל הפך להיות מסוכן מדי אז ישבתי איתה לשיחה אמרתי לה שזהו, זה נגמר, אני לא מתכוון לאבד את שרון. היא אמרה לי שהיא מסכימה אבל רוצה שנעשה את זה בפעם האחרונה. הסכמתי. מאותו לילה היא נעלמה. שבועיים מאוחר יותר היא דופקת לי בדלת ומודיעה לי שהיא בהריון. חשכו עיניי, לא ידעתי מה לעשות.. איזו פצצה נפלה עליי! איך אני יוצא מזה עכשיו?! דיברתי איתה בהיגיון, הסברתי לה שאני לא אהיה שלה אף פעם ושתעשה הפלה אך היא לא הסכימה. ניסיתי הכל, כלום לא עזר. הלכתי לעבודה וכל היום מחשבות.. לא ידעתי איך אני הולך להתמודד עם זה. מהבוקר אני רק מתכנן על איך אני הולך לגרום הל להחליט לעשות הפלה ושתבין שזה לא יעבוד, שאני לא אכיר בילד וכו'.. למרות שידעתי שאני לא בנאדם שמסוגל להתעלם מכאלה דברים, בתוך תוכי תמיד הייתי קודם כל בנאדם. בדרך חזרה הביתה כאבה לי הבטן, הייתה לי הרגשה רעה. הגעתי לדירה שלנו, אני מכניס את המפתח לדלת אך מגלה שהדלת כבר פתוחה. פתחתי אותה וראיתי את הבית חצי ריק ואת השכנה יושבת בסלון ומחכה לי. לא הבנתי מה קורה ולפני שהספקתי להוציא מילה היא אמרה לי: 'סיפרתי לה. היא עזבה'. נשברתי לרסיסים. הבנתי שכל חיי הולכים להשתנות עכשיו בגלל קלות הדעת שלי וזה שהיצר שלי ניצח אותי, במקום שאני אתגבר עליו. ניסיתי לדבר עם שרון אבל לא הלך. לא היא ולא המשפחה שלה הסכימו לדבר איתי. הייתי שבור, מי-טל, שבור. אחרי אינספור נסיונות לתקן את המצב, מצאתי את עצמי מתחתן עם השכנה שלי כי הבנתי שזה הגורל שלי ואני מעדיף שלילד שלי יהיה אבא. אני לא באמת מאושר, מי-טל, אני מתחתן עם אישה אחת ואוהב אישה אחרת. כל חיי אני יאהב את שרון. כל חיי אני אשלם מחיר על יצר הרע שהשתלט עליי, ואני, קל דעת וטיפש, לא הערכתי את מה שהיה לי בידיים".

אז מה עוד נתר לי לומר מאשר ש.. הגיע הזמן שנפסיק עם כל הבגידות האלה לא?! חבל שאנשים לומדים לקח רק אחרי מעשה, למה שלא תפיקו לקחים עוד לפני שקורה משהו נורא? קיבלתם מתנה? שמרו עליה מכל משמר והעריכו אותה, אל תתנו ליופי לקנות אתכם ואל תאבדו אנשים יקרים בגלל אנשים זולים! שבת שלום ותודה רבה לכל מי שחגג איתי את יום הולדתי השבוע, אוהבת המון!

 

לתגובות ופניות

[email protected]