מה יכלול בית החולים, מתי יקום, מה המשמעות של השירותים הפרטיים שהוא יוכל לתת, מה התרומה שלו לעיר, הכעס של המתחרים, ההתנגדויות, התגובות ועוד, בכתבה הבאה.
מאת: אייל בן שמחון ועופר אשטוקר.

לאחר שנים רבות של מאבקים בלתי פוסקים, התנגדויות קשות, מפחי נפש חוזרים ונשנים, הוכרז רשמית על הזוכה במכרז להקמת בית החולים באשדוד במסיבת עיתונאים חגיגית שהתקיימה בשטח המיועד להקמתו.
"היום זוהי הזכות שלנו להכריז על מאורע היסטורי ומרגש זה", כך אמר ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, האיש בעל הזכויות הרבות ביותר לכך שאשדוד הגיעה למעמד זה - טקס ההכרזה על "אסותא" כמי שתקים את בית החולים הציבורי/פרטי באשדוד.
שר האוצר, דר' יובל שטייניץ, אשר זכה להודיע רשמית על הזכייה במכרז להקמת בית חולים באשדוד אמר: "אני שמח להכריז על הקמת בית חולים חדש בישראל. זו המחויבות שלנו – לבנות ולהיבנות בארץ ישראל".
שרת הקליטה, סופה לנדבר, יוזמת החוק להקמת בית חולים באשדוד:
"מדובר על סיומה של אחת ההסגות הבירוקרטית הארוכות והמתישות בתולדות המדינה.
פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא: "זהו רגע היסטורי בחיי הרפואה ומערכת הבריאות בישראל. אסותא מתחייבת לבנות בי"ח שיהיה לרווחת תושבי אשדוד והסביבה עם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, מערכות מקוונות, מתוחכמות ושילוב רפואה מודרנית לקהילה".
אבי הלוי, מי שעמד בראש מטה המאבק הציבורי: "זהו יום היסטורי בתולדות העיר אשדוד המגשים את חלומם של כ-250,000 תושבי אשדוד.
מה יכלול בית החולים ומתי?
בית החולים יתפרש על פני 70 דונם ויכיל מבנה מרכזי בו 10 קומות.
בית החולים יכלול 300 מיטות, חדר מיון שבו יהיו 12 עמדות טיפול לפחות, יחידה לטיפול נמרץ, מחלקה פנימית, מחלקת יולדות, מחלקת ילדים, דיאליזה, כירורגיה, לב, אורטופדיה, גניקולוגיה ומעבדה ביו כימית. עלות ההקמה מוערכת בכ- 650 מיליון ש"ח, כאשר המדינה תעניק מענק הקמה לאסותא על סך 487 מיליון ש"ח.
העבודות לתחילת הקמת בית החולים צפויות להתחיל בין שנה עד שנתיים מהיום ולהסתיים בשנת 2017 -2018
המענקים הגדולים למניעת פרישה
אסותא זכתה לתנאים מפליגים כדי למנוע את פרישתה, זאת לאחר שהמכרז נדחה פעמיים רבות:
מענק הקמה בסך 487 מיליון ₪ , המהווה יותר מ75% מעלות ההקמה וכן שורה של הקלות משמעותיות, כגון התחייבות של עיריית אשדוד למענק חד פעמי שווה ערך ל 55% מסכום האגרות והיטלי הפיתוח (שווי של כ100 מיליון ₪) זאת במקום הנחה באגרות שלעירייה אין סמכות לתת.
הזכיין יוכל להפעיל שר"פ (שרותי רפואה פרטיים) בהיקף של עד 25% מכלל ההכנסות השנתיות של בית החולים ממכירת שירותים רפואיים – מה שאסור בבתי חולים ממשלתיים ושמשרד האוצר מתנגד לו באופן עקבי.
התנאים המפליגים האלו נתנו לזוכה במכרז מאחר ובמשרד האוצר חששו שאם לא ימצא זוכה, אזי המדינה היא זאת שתאלץ להקים אותו ולנהל אותו כבית חולים ממשלתי.

המשמעות של שרותי הרפואה הפרטיים – היתרון לעיר והויכוחים.
ההחלטה לשלב שרותי רפואה פרטיים בהיקף של 25%, משמעותה שהרופאים הטובים ביותר יעדיפו לעבוד בבית החולים בעיר מאחר ובמקביל למשכורתם הרגילה, הם יוכלו ליצור הכנסות משמעותיות נוספות. החלטה זו מעניקה לבית החולים באשדוד יתרונות משמעותיים על פני קפלן, ברזילאי ואפילו תל השומר ואיכילוב, שביקשו אך לא קיבלו סוכרייה זו. מהן היתרונות, החסרונות והטענות של הברנג'ה הרפואית.
בשעה שבה אנשיהאוצרנעמדו על רגליהם האחוריות כדי למנוע את המהלךלהחזרת שירותי הרפואה הפרטיים (שר"פ), בביה"ח באשדוד יפעלו שרותי רפואה אלו בהיקף של עד 25% מהפעילות – גבוה יותר מזה שביקשולהפעיל בתי החולים הממשלתיים.
משרד האוצר, שהסביר רק בימים האחרונים כי פעילות שרותי הרפואה הפרטיים תביא להעמקת חוסר השוויון בחברההישראלית, לגידול בהוצאה הלאומית לבריאות ולייקור הפרמיות של הביטוחיםהמשלימים, דחף לפעילות זו באשדוד.
מכאן שתושבי המדינה יוכלו לקבל שירותי רפואה פרטיים באשדוד, לצד היתרון של בי"ח ציבורי שכולל מחלקותלטיפול נמרץ ועוד. היתרון הזה צפוי להביא אל ביה"ח לא רק את 230 אלף תושבי אשדוד, אלא גם רבים מתושבי המרכז, למורת רוחם של בתי החולים איכילוב ותל השומר, שנלחמים זהשנים להחזרת השר"פ אל כותליהם.
גורמים באוצר מסבירים כי הם התנגדו לעצם הקמת ביה"ח, אולם הוא נכפה עליהם בשלחוק מיוחד להקמת ביה"ח שעבר בכנסת עוד בתחילת העשור הקודם. לדבריהם, משעה שהוחלט עלהקמת ביה"ח, העדיפו באוצר כל מתכונת למעט מתכונת ממשלתית, ועל כן נבחר מודל של בי"חציבורי, שיופעל על- ידי יזם פרטי, או על- ידי קופת חולים.
להערכתי השירותים הרפואיים הפרטיים יתרמו לעיר אשדוד. הם ימשכו אלנו מגוון אוכלוסייה חזקה מרחבי הארץ. הם יעבירו מסר ששרותי יוקרה הם לא נחלתם הבלעדית של אזור המרכז והשרון. מי שרוצה אקסטרות רפואיות, שיבוא לאשדוד.

החסרונות של הפעילות הפרטית:
מאחר וימצאו לא מעט אזרחים מרחבי הארץ שיבקשו ליהנות מטיפולים וניתוחים פרטיים, כ75 מיטות מתוך ה300 המתוכננות, יוקצו עבורם. אלו יהיו על חשבון המקום של תושבי העיר והסביבה. יש לקוות שביקוש זה רק יוביל להגדלת בית החולים, תוך כדי תנועה ולא להקטנת השירותים לאזרחים שידם אינה משגת לשלם את האקסטרה טיפול.

המשמעות הכלכלית של בית החולים לעיר
כל שקל שיוצא מאשדוד החוצה הוא שקל פחות לעיר. אדם שמאושפז בעיר אחרת, הוא ומבקריו גם אם ייקנו רק כריך, שתייה או פרחים בסביבה, הרי זה על חשבון עסק אחר שפועל בעיר אשדוד. על אחת כמה וכמה כשכסף של תושבי ערים אחרות נכנס לעיר. כסף זה הוא אקסטרה לכלכלה בעיר. שלא לדבר על מאות מקומות תעסוקה חדשים, על נותני השירותים לבית החולים מתחומי התעשייה הקלה, התחבורה, האחזקה ועוד ועוד.
סביב בית החולים יוקמו מוסדות אקדמאיים שישתלבו עם פארק אקדמי אשר יזכה לתנופה בזכות בית החולים.
אל רשימת התושבים באשדוד וסביבתה אמורים להצטרף לא מעט רופאים, חוקרים ואנשי הסגל הרפואי שיעלו את החתך הסוציו
אקונומי בעיר. מה שישפר את תדמיתה ואת ערך הנדל"ן בעיר.
אבל אל תמהרו לרוץ ולאסוף רכוש, מדובר על עוד כ 6 עד 7 שנים ועד אז, עוד יהיו תהפוכות נדלניות. חכו לעיתוי המתאים.
 
בית החולים באשדוד - התגובות
ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, מי שעמד בראש מטה המאבק העירוני:
"היום זוהי הזכות שלנו להכריז על מאורע היסטורי ומרגש זה", אמר ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, בטקס ההכרזה על "אסותא" כמי שתקים את בית החולים הציבורי באשדוד. לסרי, רופא במקצועו, יודע עד בדיוק על מה הוא מדבר. מי שהוביל את מטה המאבק העירוני להקמת בית חולים באשדוד, ומבין הדמויות הפוליטיות בעיר, הוא המזוהה ביותר עם המאבק. אך לסרי גם חש על בשרו את הצורך האמיתי בבית החולים, שעה שהיה עושה את דרכו לטפל באשתו מרים ז"ל, שעה שאושפזה בבית חולים בירושלים. לסרי באותה התקופה, ניהל את העיר מירושלים, וקיים את פגישותיו שם.
"הקמת בית החולים התאפשרה בזכות ההחלטה שגיבשה ממשלת ישראל ובעזרת הדחיפה העצומה שקיבלנו משר האוצר. אנו מנהלים מאבק ארוך שנים שהתגבר ב- 4 שנים האחרונות, החל ממחאות עירוניות, קמפיין מקומי וארצי, הפגנות בירושלים ועד לעתירות בבית המשפט הגבוה לצדק, הכל על מנת לממש את הזכות של תושבי אשדוד לבית חולים. כל הפעולות האלו הובילו וקידמו לכך שהיום אנו גאים לעמוד פה במעמד זה, ולקבל את החלטת ממשלת ישראל ומשרד האוצר הפועל ברשותך להקמת בית החולים. יש לציין לשבח את כל האנשים שהיו איתנו ונלחמו לאורך כל הדרך להוביל להקמת בית החולים. העמדה האתנית שלך והנחישות לתמוך בנו להקים את בית החולים זה צעד חסר תקדים בציבוריות הישראלית. לא תמיד הצליחו מקבלי ההחלטות להעמיד לנגד עיניהם את החשיבות העצומה שיש בהקמת בית החולים. והיום זוהי הזכות שלנו להכריז על מאורע היסטורי ומרגש זה".
אבי הלוי, מי שעמד בראש מטה המאבק הציבורי:
"זהו יום היסטורי בתולדות העיר אשדוד המגשים את חלומם של כ-250,000 תושבי אשדוד והסביבה, אשר יזכו בקרוב לראות את תחילת הקמתו של בית החולים. הלחץ הציבורי הלא מבוטל, העיקש והעקבי שהובלנו, הביא לכך שתושבי אשדוד יכולים לראות לראשונה מזה כ-50 שנה את האור בקצה המנהרה. אני מאמין שאין בית באשדוד שלא שמח לשמוע את בשורת החג על סגירת המכרז להקמת בית החולים ואת ההכרזה כי 'אסותא', אשר הקימה בית חולים ברמה גבוהה בצפון תל אביב, זכתה במכרז ועומדת להקים בית חולים דומה באשדוד. בהזדמנות זו ברצוני להודות לתושבי אשדוד אשר תמכו במאבק הציבורי, לראש הממשלה - בנימין נתניהו, שר האוצר - יובל שטייניץ, לסגן שר הבריאות – הרב יעקב ליצמן ולשרת הקליטה - סופה לנדבר, על תרומתם לקידום הנושא, למר גיל שבתאי, יו"ר ועדת המכרזים ולמר משה שלם, מנהל תכנון בריאות במשרד האוצר, על העבודה הרבה אשר השקיעו בקידום המכרז המורכב ולברך את 'אסותא' על זכייתה במכרז".
שרת הקליטה, סופה לנדבר, יוזמת החוק להקמת בית חולים באשדוד:
 "מדובר על סיומה של אחת ההסגות הבירוקרטית הארוכות והמתישות בתולדות המדינה. כיוזמת החוק המחייב את הקמת ביה"ח באשדוד, אני מברכת את עם ישראל, מודה לכל אלה שהצטרפו למאבק שיזמתי ותמכו בו, ומביעה תקווה שהבנייה הפיזית של ביה"ח החדש תסתיים מהר ולא תהפוך לסיפור מסוג של רכבת חשמלית בירושלים או תחנה מרכזית חדשה בת''א".
הנהלת אסותא:                                     
דר' איתן חי, מנכ"ל אסותא, ומי שכיהן בעבר כמנכ"ל ביה"ח סורוקה וכמנכ"ל משרד הבריאות: "באסותא" כבר מתכוננים להקמת בית החולים על פי כל כללי המכרז. הניסיון הרב שנצבר בהקמת בתי חולים של אסותא הוא יתרון רב ויביא להצלחת הפרויקט ומימושו בדרך הטובה ביותר".
פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא: "זהו רגע היסטורי בחיי הרפואה ומערכת הבריאות בישראל. אסותא מתחייבת לבנות בי"ח שיהיה לרווחת תושבי אשדוד והסביבה עם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, מערכות מקוונות, מתוחכמות ושילוב רפואה מודרנית לקהילה".
האוצר: ביה"ח נכפה עלינו
כדי לעודד את היזם להקים ולהפעיל בי"ח כזה, "נאלצו" באוצר לקבוע בתנאי המכרז כיהיזם יוכל להפעיל מתכונת שר"פ, כך לדברי הגורמים. התפיסה הזאת של האוצר עשויה לחזקאת הטענה של מנהלי בתי החולים הממשלתיים, שלפיה אנשי האוצר לא באמת מתנגדים לשר"פ, אלא לחיזוק בתי החולים הממשלתיים.
במשרד הבריאות ביקרו את משרד האוצר ומסרו: "מטריד מאוד שבו בזמן שמתנהל מו"מלחיזוק הרפואה הציבורית, מוקמת מערכת אישפוזית פרטית, כאשר החוק נועד כדי לאפשרלמדינה להקים בי"ח ציבורי ממשלתי". במשרד הבריאות מפנים אמנם אצבע לעבר האוצר, אולםנציגי המשרד ישבו בוועדה "הבינמשרדית" שקבעה את תנאי המכרז לביה"ח באשדוד, אותם תנאיםשאפשרו את אותה "מערכת אשפוזית פרטית" שעליה מלין כעת המשרד.
תלאות הדרך - ביד חזקה ובזרוע נטויה
תושבי אשדוד כבר שנים רבות זועקים להקמת בית חולים באשדוד.
בשנת 2002, ח"כ דאז ושרת הקליטה כיום, סופה לנדבר, שהיא תושבת העיר, יזמה את חקיקת החוק להקמה ותפעול בית חולים באשדוד. החוק קבע שמדינת ישראל תפרסם מכרז להקמת בית חולים באשדוד, אך במידה והמכרז ייכשל, המדינה תבנה את בית החולים מכספה.
המכרז הראשון אכן נכשל, או על פי גורמים שונים, הוכשל בכוונה, אך המדינה לא החלה בתכנון בית החולים באשדוד, כפי שחייב אותה החוק, והיא אף לא הראתה סימנים שהיא מעוניינת להקים בית חולים כזה בזמן הקרוב.
השנים חלפו ושוועת תושבי העיר החלה לעלות מפקקי התנועה וזמני ההגעה הארוכים לבתי החולים בסביבה, דבר שעלה בחיי אדם. אבי הלוי, פעיל ציבור, החל אז לארגן קבוצה שתוביל מאבק ציבורי, כדי להעיר את ממשלת ישראל. היה זה בדיוק לאחר אישור המחלף הדרומי בעיר, שגם הוא הצריך מאבק ציבורי.
אט אט החלו קבוצות ועדי עובדים בעיר לתופף בתופי המלחמה. המאבק הציבורי החל לצבור תאוצה ועיריית אשדוד, הקימה באותה העת את מטה המאבק העירוני להקמת בית חולים באשדוד. מי שנבחר לעמוד בראש מטה המאבק, היה ד"ר יחיאל לסרי, שהיה ממ"ק של צבי צילקר, ראש העיר באותה העת.
המפנה האמיתי חל רק לאחר שמטה המאבק יצא בקמפיין ציבורי גדול ומתוקשר, בעלות של 700 אלף שקל, שכלל שלטי חוצות, מודעות בעיתונים וגם תשדירים ברדיו. התקשורת הארצית החלה בהתעניינות גוברת במה שקורה באשדוד, וחיצי הביקורת הופנו ישירות למי שעמד אז בראשות הממשלה, אהוד אולמרט.
בעקבות הקמפיין, ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הבטיח באופן פומבי בכנס לקליטת עלייה בעיר כי הוא מחויב להקמת בית החולים ואף חזר על התחייבות זו במכתב ששיגר ללסרי. כמו כן, הסעיף בחוק ההסדרים שנועד לבטל את הקמת בית החולים הוצא ממנו ולמעשה הוקפא.
בחודש אוגוסט 2008 פורסם המכרז להקמת בית החולים באשדוד. משרדי האוצר והבריאות ומינהל מקרקעי ישראל פרסמו הזמנה להשתתפות במיון מוקדם למכרז התכנון, המימון ההקמה, וההפעלה של בית חולים באשדוד.
בין הגופים שהביעו עניין בהקמת בית החולים: חברת הבנייה אלקטרה נדל"ן, מכבי שירותי בריאות כבעלת בית החולים אסותא, ו"רפואה וישועה" - ארגון השייך לחסידות גור. שלושת הקבוצות עברו את שלב המיון המוקדם, ובחודש אוגוסט 2009, לאחר עיכובים רבים, פורסם המכרז שאמור היה לקבוע מי יבנה את בית החולים באשדוד.
זמן קצר לאחר פרסום המכרז, פרשה קופת חולים כללית מהמכרז. בהמשך פרשה גם עמותת "רפואה וישועה" מהמכרז. במכתב מנומק הם כותבים לועדת המכרזים באוצר: "בסיום שלב המיון המוקדם נמצאנו על ידכם מתאימים להגשת מענה למכרז. מאז פרסמה המדינה את המכרז עצמו, פעלנו להכנת המענה למכרז, אולם החלטותיה של המדינה למשוך את התהליך ולדחות את המכרז, כל אימתי שמגיע מועד ההגשה, יוצרת חוסר אמינות באשר לרצינות כוונות המדינה הלכה למעשה. אנו מבקשים להודיעכם על החלטתנו שלא להגיש מענה למכרז".
בעקבות הודעתם, רבים היו סקפטיים בדבר הצלחת המכרז ויש שטענו שהוא מעולם לא יקום בגלל פוליטיקה פנימית במשרד הבריאות. אך רק בזכות ההטבות המפליגות, כפי שפורטו לעיל, הטבות שיצרו ייתכנות כלכלית להקמתו והעקשנות של ראש העיר, זכינו לרגע היסטורי זה.  .

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]