ד"ר מיכאל יונש

מאת: אוהד צויק

דוקטור מיכאל יונש הוא רופא קרדיולוג בכיר, מומחה ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. עיקר התמחותו היא בקרדיולוגיה פולשנית, צנתור עורקי הלב הכליליים וכלי דם היקפיים. עם שובו מ-3 שנים בארה"ב, חזר לבי"ח תל השומר כרופא ומצנתר בכיר, שם הכיר את סגן ראש העיר לאון בנלולו, אותו צנתר פעמיים. לפני מספר חודשים, עם התחדשותו של ביה"ח קפלן, פנה מנהל ביה"ח לד"ר יונש, והציע לו להצטרף ולעשות את השינוי גם במחלקה הקרדיולוגית של קפלן. ד"ר יונש נעתר לפניה, ומששמע בנלולו על המעבר לקפלן, הזמין את ד"ר יונש להכיר את אשדוד יותר לעומק.
ד"ר יונש הגיע לאשדוד ונדהם ממה שראה. מצד אחד יופייה וגודלה של העיר הם לא משהו שהיה מודע אליהם, ומצד שני חוסר המודעות של תושבי העיר למחלות הלב, שהביא למחסור באפשרויות בדיקה, ייעוץ וטיפול בכל הקשור לתחום. "מה שהדהים אותי זה חוסר המודעות של האנשים לגבי המחלות והסיכונים בלב וכלי דם", אומר ד"ר יונש, "אנשים לא מנצלים את האפשרות להיפגש עם מומחה, אם זה במסגרת המושלמים של קופות החולים ואם זה דרך הביטוחים הפרטיים". אשדוד משופעת במקומות עבודה המעסיקים מאות ואלפי עובדים, עם ועדים חזקים המספקים לעובדים ביטוחים רפואיים ברמה הגבוהה ביותר, שהדבר היחיד שחסר להם היא המודעות לאפשרויות הרבות שמאפשר אותו ביטוח רפואי. "אנשים מחכים שלושה חודשים על מנת לראות קרדיולוג, כשלמעשה הם יכולים לקבוע מהיום למחר", מספר ד"ר יונש על השיקול העיקרי שהביא אותו לפתוח את המרפאה באשדוד. "אני קורא לכל תושבי אשדוד, אל תזניחו את הלב שלכם, השתמשו בכל הכלים הביטוחיים העומדים לרשותכם ותגיעו להיבדק. בדיקה מוקדמת וטיפול במקרה הצורך, יכולים למנוע התפתחות של מחלות הקשורות ללב וכלי הדם ועשויים במקרים רבים להציל חיים!".

המחלה הקטלנית מכולן
בעולם המערבי - מחלות לב וכלי דם מהוות גורם תמותה ותחלואה מספר אחת – גם בגברים וגם בנשים.
2/3 מהגברים וחצי מהנשים מעל גיל 40 יפתחו מחלת לב או כלי דם כלשהיא במהלך חייהם.
בישראל – מעל 30,000 התקפי לב בשנה ומעל 5,000 אירועים מוחיים. סה"כ מתרחשים בין 4 ל 5 התקפי לב או אירועים מוחיים בכל שעה בישראל! מעל 1000 ניתוחי קטיעת רגל בישראל בשנה, בעקבות מחלת כלי דם ברגליים.

"צינתורים זה לא מה שהיה פעם", מוסיף ד"ר יונש, "התקדמות הטכנולוגיה בשנים האחרונות תרמה להתפתחות אדירה באופי הצנתורים. כבר אין צורך באשפוז או בפתיחת בית החזה. היום עושים צינתור בישיבה, דרך היד. שעתיים-שלוש של מנוחה והתאוששות ואפשר לחזור הביתה".

ד"ר מיכאל יונש בוגר בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, הדסה עין-כרם, בירושלים.
את תואר ה Bsc בלימודי הרפואה סיים בהצטיינות לאחר הגשת עבודת גמר בנושא ביולוגיה מולקולרית. בשנת 1995 הוענק לד"ר יונש פרס הפקולטה לרפואה על עבודת MD מצטיינת.

ד"ר יונש התמחה ברפואה פנימית ובהמשך בקרדיולוגיה בבית החולים שיבא בתל השומר ופנה ללימודי פוסט דוקטורט והתמחות בקרדיולוגיה פולשנית בבוסטון, ארה"ב.
השתלמות זו כללה עבודה כעמית מחקר במעבדתו של פרופ Elazer Edelman, ראש המעבדה להנדסה ביו-רפואית ב Massachusetts Institute of Technology (MIT) . במסגרת זו עסק ד"ר יונש במחקר בסיסי בביולוגיה מולקולרית של כלי הדם עם דגש על השוני שבתגובת כלי הדם הסוכרתי. במהלך המחקר פותחו מודלים חדשים של סוכרת ועמידות לאינסולין בניסויים פרה-קליניים ונחקרה תגובתם לפעולות טיפוליות בצינתור כלי דם. מאמץ זה היווה בסיס לתובנה ופרסומים מדעיים משמעותיים בתחום.
בהמשך, השלים ד"ר יונש את הכשרתו הקלינית בהתמחות בת שנה בקרדיולוגיה פולשנית בבית החולים Brigham and Women’s Hospital (BWH) המסונף לבית הספר לרפואה של Harvard. בעקבות הצלחתו בהתמחות התקבל ד"ר יונש לשנת התמחות נוספת, הפעם בטיפול פולשני במחלות כלי דם הקפיים, כולל עורקים המובילים למוח, עורקי הכליות והרגליים.

במהלך השתלמותו בבוסטון נחשף ד"ר יונש באופן אינטנסיבי למאמצי פיתוח טכנולוגיות רפואיות חדשות בתחום מחלות הלב וכלי הדם. בעבודה צמודה עם פרופ אדלמן ואחרים היה ד"ר יונש שותף פעיל בפיתוחם של מספר טכנולוגיות חדשניות משלב המודל, דרך ניסויים פרה- קליניים עד לעבודות טרומיות בבני אדם.

לאחר שובו לישראל חזר ד"ר יונש כקרדיולוג בכיר למכון הלב ב"שיבא" תל השומר. פעילותו כוללת עבודה קלינית במכון הלב לצד עבודה אינטנסיבית בחדר הצינתורים באיבחון וטיפול פולשני במחלות לב וכלי דם. הניסיון הנצבר בפיתוח טכנולוגיות רפואיות בא לידי ביטוי במעורבותו בקידום טכנולוגיות חדשניות בחברות הייטק ישראליות, לצד המשך פעילות מחקרית בשיתוף פעולה עם מוריו בבוסטון.

לאחרונה הצטרף ד"ר יונש לצוות הבכיר במכון הלב קפלן במטרה לקדם את השרות והטיפול בחולי הלב באזור. יושם דגש על פיתוח השרות והיכולות המתקדמות ביותר בתחום הקרדיולוגיה הפולשנית. ד"ר יונש שם דגש על טיפול מתקדם וביצוע פעולות מורכבות במחלות עורקי הלב, טיפול מלעורי במחלות מסתמיות וכן צינתור איבחוני וטיפולי במגוון נרחב של מחלות כלי דם.

ד"ר מיכאל יונש פירסם מאמרים רבים בכתבי עת רפואיים מהמובלים ברפואת הלב וכלי הדם בעולם והוזמן להרצות ולהציג את עבודותיו בכנסים רפואיים בינלאומיים.

המגזין מביא לכם מבחר של שאלות נפוצות הקשורות למחלות לב וכלי דם ויחד עם זאת שב וקורא לקוראיו לא להסתפק במידע הכתוב פה אלא ללכת ולהיבדק – זה יכול להציל חיים!

שאלות ותשובות נפוצות:
1. שאלה: איני מעשן כבר מספר שנים. האם כלי הדם "התנקו" מהרובד הטרשתי והסיכון לחלות במחלת כלי דם היא כמו באדם שאינו מעשן?
תשובה: ראשית כל, כל הכבוד שהצלחת להפסיק לעשן והתמדת בתהליך! העישון גורם לנזקים רבים בגוף וביניהם הגברת התפתחות הרובד הטרשתי. לצערנו, התפתחות רובד טרשתי אינו תהליך הפיך לחלוטין והרובד שהתפתח במהלך השנים שעישנת עדיין קיים בעורקים. אולם בהפסקת העישון צמצמת באופן משמעותי ביותר את המשך התפתחות הרובד הטרשתי ובכך הקטנת את הסיכון להתקף לב, שבץ ומחלות נוספות כגון סרטן ריאות. פעילות גופנית ויתכן גם תרופות מסויימות ממשפחת הסטטינים יכולות אולי לצמצם במשהו את הרובד הטרשתי שכבר הצתבר.

2. שאלה: אחד מהורי עבר התקף לב לפני מספר שנים, האם גם אני בסיכון מוגבר?
תשובה: ישנו אלמנט תורשתי בסיכון להתפתחות מחלות לב ומאחר ואחד מהוריך עבר התקף לב עליך להיות מודע לסיכון. מומלץ לכל אחד, ובמיוחד לאנשים באוכלוסיית סיכון, לשמור על אורח חיים בריא הכולל תזונה נכונה, פעילות גופנית ומעקב סדיר' כדי להפחית את הסיכוי להתפתחות מחלות בכלי הדם. מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה כדי לאבחן נוכחות של מחלה ודרכי מניעה וטיפול.

3. שאלה: כיצד מאבחנים התקף לב ומה עלי לעשות במקרה של התקף לב?
תשובה: במקרים רבים אין התרעה מוקדמת על התקף לב. אותו אדם יכול לתפקד באופן רגיל לגמרי ברגע אחד, ורגע אחר כך להיות בסכנת חיים. להתקף לב ישנם תסמינים רבים שלא כולם בהכרח מופיעים. תסמינים אלו יכולים לכלול תעוקת חזה שמקרינה לגפיים העליונות, לגב לצוואר ולפנים, הזעה קרה, חיוורון, סחרחורת ותחושת עילפון. הכאב מתואר כלוחץ, מעיק, תחשות כובד בחזה. הכאב ממושך ומתגבר במאמץ. יתכן ומלווה בקוצר נשימה ובחילה. לעיתים צרבת. במקרה של התקף לב יש להזעיק עזרה מיד, להתקשר למד"א 101. להפסיק פעילות גופנית ולנוח. לא להשאר לבד. מומלץ ללעוס 3 כדורי אספירין. חובה לפנות מידית לבית חולים שם ניתן לטפל באופן מהיר ויעיל. מהירות הפינוי לבית החולים קריטית מאחר וכל השתהות מיותרת עלולה לסכן חיים.

4. שאלה: סבי סובל מכאב בהליכה באחת מרגליו, למרות שהוא טוען שמדובר בדלקת פרקים, האם יכול להיות שמדובר במחלת כלי דם?
תשובה: בהחלט יתכן שמדובר במחלת כלי דם! אנשים רבים אינם מקבלים טיפול הולם בכאבים בגפיים מאחר והם אינם מודעים כלל לאפשרות שהגורם לכאבים הוא התפתחות של מחלת כלי דם. חסימה של עורקים ברגליים כתוצאה מהתפתחות רובד טרשתי גורמת לירידה באספקת הדם לרקמה ולכאבים ברגל לאחר מאמץ ובמקרים מתקדמים לכאבים במנוחה. במקרים קיצוניים עלול להתפתח כיב, נמק ואף קטיעה של הגפה. חשוב לזכור שיש קשר ישיר בין מחלה של עורקים היקפיים לבין מחלה של עורקי הלב או המוח, לכן אבחון מוקדם של חולים במחלה בגפיים חיוני גם לאבחון האפשרות של מחלה טרשתית בלב ובמוח ולמניעת הסיכון להתקפי לב ושבץ.

5. שאלה: למי עלי לפנות בנושא מחלות כלי דם?
תשובה: ישנם רופאים שמתמחים במחלות אלו בדיוק. מומלץ לפנות לרופא מומחה לצורך אבחון מוקדם וטיפול. קרדיולוגים מתמחים באבחון מחלות בכלי הדם של הלב וישנם קרדיולוגים שמתמחים גם באבחון וטיפול במחלות כלי דם בצוואר ובגפיים. חשוב לזכור שרק הרופא המטפל יכול לקבוע את סוג הטיפול המומלץ לך.

6. שאלה: מהו תהליך הצנתור?
תשובה: תהליך הצנתור הינו תהליך זעיר פולשני שבו מוחדר קטטר (צנתר, מעין צינור דק וחלול) דרך העורק ביד (רדיאלי) או במפשעה (פמורלי) לעורקים הכליליים (בהדמיה של עורקי הלב) לעורקי התרדמה (לטיפול במניעת שבץ) או לעורקי הגפה. הצנתור מתחיל תמיד כתהליך אבחוני בו בודקים את כל עורקי הלב וקובעים האים קיימות הצרויות בעורקים, מידת ההצרות והאם יש צורך בטיפול. בשלב הבא, במידה וקיימת הצרות משמעותית, ניתן במקרים רבים לעבור מיד לתהליך טיפולי – פתיחת העורק עם בלון וסטנט. הצינתור הטיפולי מתבצע דרך קטטר דומה ובו מעבירים חוט, תייל מתכתי, דק ועדין ביותר שמשמש כמסילה להעברת הציוד לפתיחת הסתימה או ההצרות בעורק. בשלב הראשון מעבירים על החוט הדק בלון מיוחד שמנופח בלחץ גבוה מאוד באזור הסתימה. ניפוח הבלון גורם לדחיסת הרובד הטרשתי לדפנות העורק ופתיחת הסתימה. לאחר מכן מוציאים את הבלון ומעבירים על החוט סטנט. תפקיד הסטנט הוא לתמוך בעורק (ולכן נקרא תומכן בעברית) כדי לשמור על העורק פתוח לטווח זמן ארוך. לפני מספר שנים חברת קורדיס פיתחה סטנט מהפכני שמצופה בתרופה (סייפר), שתפקידו להפחית את הסיכוי לגדילה של תאים באזור המטופל ולחסימה חוזרת של העורק. תהליך הצנתור הינו תהליך שמבוצע ע"י רופאים מומחים בלבד במספר מרכזים בארץ שבהם קיים ציוד יעודי. התהליך הינו פולשני וכרוך בדרגה כלשהיא של סיכון.רמת הסיכון תלויה במאפייני הצינתור ומצבו הבסיסי של החולה יחד עם מיומנות ונסיון הרופא המצנתר. התהליך כולו מתבצע בהרדמה מקומית ולעיתים טשטוש קל ואינו כרוך בחתך או כאב משמעותי ואורך כחצי שעה עד שעה (תלוי האם אבחוני או טיפולי ובממצאים). לרוה מדובר באשפוז של יום אחד. לאחרונה עקב התפתחות הטכנולוגיה והמיומנות המיוחדת המאפשרת צינתור בגישה דרך היד – ניתן לעיתים לרדת ממיטת האשפוז תוך זמן קצר לאחר הצינתור ואף להשתחרר הביתה כעבור מספר שעות.

7. שאלה: האם לחולי סוכרת יש סיכון מוגבר לחלות במחלות כלי דם?
תשובה: בהחלט! חולי סוכרת לוקים פי 2 עד 4 יותר בסיבוכים של טרשת העורקים הכוללים פגיעה בלב ובמוח והופעת פצעים כרוניים בכף הרגל עד לסכנת קטיעה. סוכרת היא מחלה שבה יש רמות גבוהות של סוכר (גלוקוז) בדם. מצב זה נגרם לרוב באוכלוסיה הבוגרת עקב תנגודת לאינסולין (סוכרת סוג 2) ובילדים ונוער בשל הפרעה בייצור של אינסולין (סוכרת סוג 1). בסוכרת סוג 2 יש ירידה ביעילות אינסולין עם תנגודת מוגברת לפעילותו. סוכרת פוגעת בכלי דם גדולים וקטנים ומחמירה את תהליך טרשת העורקים וכ 70% מחולי הסוכרת מתים כתוצאה מסיבוכים של טרשת העורקים. הטיפולים בסוכרת הם רבים ומגוונים החל מטיפול בכדורים ועד להזרקות של אינסולין. חשוב לזכור: הטיפול באנשים שיש להם סוכרת כולל איזון טוב של ערכי הסוכר, לחץ הדם וערכי הכולסטרול, יחד עם שמירה על משקל ועיסוק קבוע בפעילות גופנית. כאשר מאזנים את כל שלושת גורמי הסיכון הללו מורידים בכ- 70% את הסיבוכים לסוכרת.

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]