אך צריך ללמוד יסוד גדול, שככל שהאדם רודף אחרי המותרות והתאווה, מתרחק הוא מן השמחה ומן האושר.
וידוע המעשה בקיסר גדול, אשר נפל לעצבות וליגון גדול וכאשר האדם, נותן לעצמו ליפול ביאוש, זה הבור הגדול בלי תחתית, אשר בלי להרגיש מאבד האדם את עצמו ואת אוהביו וחבריו ובני משפחתו. ואותו קיסר כך קרה לו, איבד כל אשר לו והוא נשאר במצולות היאוש. עמדו קרוביו בצער גדול וחשבו איך אפשר לעזור לו לצאת ממצבו, הלכו לכל הרופאים המומחים ולחכמים הגדולים וכל עזרה, לא עזרה להצילו. 
באחד הימים, אחד מבני משפחת הקיסר, הכיר יהודי חכם וירא שמים, אשר מתוך השיחה ראה שמבין גדול הוא בכל עניין, עמד ושאל על הקיסר אשר מיום ליום, אבד להם ואם יש עצה טובה ליתן לו או תרופה לצערו? ענה היהודי החכם: אם ימצאו בגד של אדם, אשר אין לו שום דאגה ושום צער והקיסר ילבש את הבגד הזה, כל מחלתו תעבור ומיד יתרפא ממחלתו.
מיד, רצו כל השלוחים בדבר הקיסר למצוא בגד של אדם נטול דאגות; הלכו אל הנשיא וביקשו ממנו את כותנתו, אמר להם הנשיא: אין אדם דואג יותר ממני, בכל יום מחשבותי על ענייני המדינה ודאגותיי גדולות וחיי אינם חיים; הלכו לעשירים, כל עשיר ענה ואמר על דאגותיו, על צרותיו המרובות, על לילות בלי שינה מלאים בצער ודאגה; הלכו לכל יושבי הממלכה ולא מצאו אדם בלי דאגות. 
בתוך כל חיפושם, אחרי אדם נטול דאגות ושמח, הגיעו אל מחוץ לעיר, למקום אשר נאסף לשם כל האשפה של העיר כולה. ושם, מצאו משפחה, אשר גרה בתוך האשפה וראו את בעל המשפחה אדם שנראה שמח מאוד. החלו לשאול אותו על חייו, עמד וסיפר להם שהוא האדם השמח ביותר שיש בעולם, הקב"ה חנן אותו באישה צדיקה, שמחה ומשמחת שכל היום, כל אשר לה להטיב עימו; אוכלים הם מצדקות אשר אנשים טובים נותנים להם והשמחה מנת חלקם. 
שמחו אנשי הקיסר, הנה מצאנו את האיש השמח בעולם, אשר אין לו שום דאגה ובוודאי פה טמונה ישועת אדונינו הקיסר. עמדו ואמרו לו: הנה מזלך זרח ואתה עומד להפוך לאיש עשיר גדול ולא תדע יותר חיים במקום שפל כזה, אך אנו צריכים ממך דבר אחד, את הכותונת שלך, בכדי שהמלך ילבש וכל צערו יעבור לו. עמד האדם ואמר להם, אין לי כותונת ואין לי בגד, אילו היה לי בגד, היה לי דאגות רבות, איך לכבס אותו ומה יהיה אם יקרע לי וכו', אין לי כלום לכן אין לי שום דאגה! 
וזה יסוד גדול: 'מרבה נכסים מרבה דאגה'.
גם אם ה' חנן אותך בדבר מסוים, אל תעשה את הדבר הזה חלק ממך, תשמח בו, תודה להקב"ה על אשר נתן לך, אך אם תתחיל כל היום לשקול אותו ולמדוד אותו, הדבר הטוב הזה, מדבר טוב, נהפך לדבר קשה ודבר כואב ביותר ובשביל הדבר הטוב הזה, אשר חיכית לו שנים רבות ורצית אותו מאוד, כשקיבלת אותו זה היה בעוכריך ובגללו איבדת את הכל.
וזה עומק דיברי חז"ל: מי שיש לו מנה רוצה מאתיים. ומצאנו אצל רבי הקדוש, רבי יהודה הנשיא, אשר היה עשיר מופלג ועושרו וגדלותו נרשמו בספר דברי הימים, מהעשירים הגדולים אשר היו בכל עת ובכל זמן ולפני מותו, עמד והרים את עשר אצבעותיו לשמים ואמר, כל חיי לא נהנתי מהעולם הזה כאצבע קטנה. רבי לא הכניס את העושר להיות חלק מחייו, הכל היה סביבו, ה' נתן, שמח בזה שמחה גדולה, אך גם אם לא היה, גם היה שמח ומודה לה'. 
אסור שהטוב והעושר יהיה חלק ממך.
וזה הסוד של הפורים, שלכן צריך לשתות יין, עד אשר לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, משום שברגע שהאדם מתחיל לחשוב ומפעיל את דעתו ומכניס את הדברים להיות חלק ממנו, אי אפשר שתהיה שמחה לאותו אדם בשום עניין. 
ולכן, רואים אנו כל אותם אנשים, אשר חיים את ההנאות ואת העולם הזה, חייהם אינם חיים. 
ואמרו חז"ל: "אוהב כסף לא ישבע כסף".

נשתדל לעבוד על עצמנו בימים האלו, אשר השמחה יורדת מן השמים ורק צריך לפקוח את העיניים ולראות שגם ברע יש טוב, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולתקן את נפשינו את ראייתנו לחיים, אשר מתוכנו כל הטעויות והעיוותים והצער אשר עוברים. כאשר נסדר את דעתינו, הרבה דברים יוקלו עלינו.
ברכה והצלחה וישועה גדולה.
ובע"ה בקרוב נשמע בשורות טובות וישועות ונחמות.
ובערת הרע מקירבך, אני ה'.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]