צילום: juli lavi

חוף לידו נמצא מערבית לרובע א', דרומית לחוף מי עמי וצפונית לחוף אורנים. סמוך לחוף שוכן מלון "West". בימי רביעי מגיע לחניית החוף "שוק ים", מהשווקים הגדולים באזור הדרום, שאין ספק שהוא האירוע המרכזי בחיי תושבי אשדוד בכל שבוע.

חוף לידו

מה יש בחוף?

בחוף ממוקמים מגדל השעון אשר מציג שעון שמש, קיוסק ומספר מסעדות.

ישנן סככות הצללה, מתקני משחקים לילדים, מתקני כושר, מגרש קט רגל, מלתחות, מקלחות ושירותים. החוף מונגש לנכים עד לסככות הצל.

בחופשת הקיץ פועל בחוף מיזם ה-חופיקס בו בני הנוער מנהלים מערך שירותים מוזלים בחופי הים וניתן יהיה לשכור בחוף כיסאות, שמשיות ובריכות לילדים קטנים במחירים סמליים.

צילום: אנטולי אקסלרוד

"שוק ים" בימי רביעי

"שוק ים" בחוף לידו, מהשווקים הגדולים באזור הדרום ואחד האטרקטיביים בארץ, גם בגלל סמיכותו לים, הוא חויה שבועית ממכרת שמושכת אליה גם הרבה אנשים שמגיעים מחוץ לעיר.

שוק ים

צילום: אלה רוזנבלט

אי אפשר שלא לאהוב את ההמולה הסוחפת, הצבעוניות המוגזמת, המחירים האטרקטיבים והריחות המתחלפים בין דוכני הפירות והירקות, בסוף היום כשהחושך יורד והרחבה מתרוקנת מאנשים ומבאסטות, נשארים הררי קרטונים וערימות של זבל. אבל אז נכנסים לפעולה צוותי ניקיון ותוך זמן קצר, כמו קסם, הרחבה חוזרת להיות נקיה ושוממת כאילו לא היה בה עולם שוקק חיים עד לפני רגע.

במשך השבוע כמו בסופי שבוע ניתן למצוא שפע חניה מה שמזמין הרבה אנשים שבאים מחוץ לעיר בגלל הנגישות הקלה. ניתן לראות גם לא מעט תיירים שמגיעים מבתי המלון הסמוכים.

היום חוף לידו נחשב לחוף יחסית שקט, אך עם עבר מפואר ורועש במיוחד.

בחוף לידו הכל התחיל….

בשנות השמונים והתשעים חוף לידו היה כמו "בית שני" לכל אשדודי ממוצע

נוסטלגיה באדיבות: ohad zwick

בקיץ היו נפתחים השולחנות, במות הוקמו ובכל ערב הייתה הופעה של הרכבים מוסיקליים מהעיר ומכל הארץ. התגודדנו חבורות חבורות, רקדנו, שרנו וריכלנו אחד על השני בלי סוף. בתקופה ההיא לא היו טלפונים ניידים ונאלצנו לדבר אחד עם השני. וכמה דיברנו.

בחורף קופלו השולחנות בחוץ והיינו מתכנסים לתוך הפאבים פנימה, יושבים באווירה חשוכה ואינטימית, שותים שנדי, מנשנשים צ'יפס שמנוני ומסתכלים אחד לשני בעיניים. כולם הכירו את כולם, אשדוד נגמרה ב-י"א וחגגנו את החיים.

גם היום ניתן לשמוע מוזיקה שבוקעת מהמסעדות הסמוכות ואם תתרכזו אולי תצליחו לשמוע את המציל אבי בן גוזי שר בקולו הערב.

הכירו את המצילים של חוף לידו

מימין לשמאל: אבי בן גוזי, איתן עמר, שרון בוני

ארבעה מצילים היו בתחנה כשהגעתי ביום גשום הזוי באמצע יוני, שלושה מהם הקבועים של לידו, שניים מהם זמרים!

תדמיינו שבאופן קבוע ועל בסיס יומי, אתם קמים בבוקר והולכים לים… לא תשירו?

מנהל התחנה הוא איתן עמר, בן 50 (נראה בן 40) מציל 28 שנה

שרון בוני בן 48 מציל 20 שנה וזמר מצוין (טעימה ממנו בסרטון בהמשך)

אבי בן גוזי הידוע גם בכינויו ה-קלאס, בן 57, מציל 36 שנה וזמר חובב עם פוטנציאל לקריירה שניה (השיר שהוא שר לי בסרטון התנגן לי בראש יום שלם, אז קבלו "אזהרת מנטרה").

גם הם לוקחים חלק פעיל בפעילות ההסברה לילדים בבתי ספר בנושא שחיה בטוחה בים והתנהגות נאותה בחוף, אותה מוביל בשנים האחרונות אריה תורג'מן מנהל אגף החופים בעיריית אשדוד.

איתן מציין שמעבר לשעות העבודה הרגילות, בזמן קיום פסטיבלים בחוף או בסמוך אליו תמיד יש נוכחות של מצילים כדי לשמור על ביטחונם של הבליינים שהמרחק בין כוס הבירה שלהם לכניסה לים ולסכנת טביעה, קטן מאד.

ברשות המצילים בחוף ציוד הצלה הכולל: סירות הצלה (חסקה), גלגלי הצלה, מצופי הצלה, גלשן, ציוד עזרה ראשונה ובקרוב גם אופנוע ים.

תהיו בטוחים שיש על מי לסמוך. 

אם הם מצילים כמו שהם שרים, אנחנו מסודרים.

בסרטון: שרון בוני בהופעה

חוף לידו עם עבר מפואר והווה נעים ושקט. מעניין מה צופן לו העתיד? האם יבואו ימים בהם חוף לידו יחזור לפעום בכל לב אשדודי? ימים יגידו, או כמו שכתבתי פעם:

"העיר גדלה ומרכזי הבילוי עברו למקומות אחרים, אבל חוף לידו יהיה לעולם, החוף בו התאהבתי לראשונה".

חוף לידו