בוקר שגרתי ברובע ו'. מציאות  אחרת. צילום: אבי רוקח

יגאל ויסמן מאשדוד יודע שזה רק עניין של זמן עד שייאלץ לסגור את המכולת ואת חנות המשקאות שפתח לפני שנים רבות במרכז המסחרי שברובע ו'. "אני לא משלה את עצמי", הוא אומר, "אני מבין שבעוד שנתיים-שלוש כבר לא אהיה פה, עכשיו כשהרובע מלא בתושבים חרדים. איך אני יכול להחזיק בחנויות לא כשרות כשמאחוריי בונים בית כנסת ומקווה לגברים?". את הדירה הישנה שבה התגורר מאז שעלה ארצה מברית המועצות בתחילת שנות ה־90, ברחוב אברהם שפירא, הוא כבר מכר וברווח לא קטן: "לא יכולתי להישאר בדירה כי כל דיירי הבניין כבר היו חרדים. הם גם הציעו לי סכום שלא יכולתי לסרב לו".

וייסמן רכש את הדירה לפני שני עשורים במחיר של 60 אלף דולר (שווה ערך לכ־240 אלף שקל), ומכר אותה לפני שלוש שנים, לאחר פרויקט תמ"א 38, תמורת 1.2 מיליון שקל. כיום שווייה של הדירה מוערך בכ־1.45 מיליון שקל. את העלייה המשמעותית בערכן של הדירות ברובע הוותיק ניתן לייחס כמעט בלעדית לתהליך ההתחרדות שהוא עובר בשנים האחרונות. העלייה הדמוגרפית במספר התושבים החרדים באשדוד אילצה אותם לצאת אל מחוץ לחומות של רובע ז' החרדי ושל שכונת אשטרום שברובע ג'. באופן טבעי הגלישה של האוכלוסייה החרדית היתה אל הרבעים שגובלים עם רובע ז': רובע ו' ממערב, רובע ח' מדרום-מערב ורובע ט' מדרום. 

"לי באופן אישי החרדים לא מפריעים", אומר ויסמן. "כשהגעתי לפה היו לא מעט עבריינים ונרקומנים, עכשיו הם התחלפו באוכלוסייה חרדית כשכל אחד חי את חייו". לשמואל לעומת זאת השינוי לא מחליק בקלות בגרון. "כשהגעתי לפה לפני שבע שנים לא היו פה בכלל חרדים", אומר שמואל, שמתגורר בבניין שמיועד לתמ"א 38 ברחוב אברהם שפירא. "עכשיו לפחות 80 אחוז הם חרדים. אחרי השיפוץ לא יישארו בכלל חילונים, כי המכירה מתבצעת לחרדים בלבד. אני אישית כבר לא רוצה להיות פה".

"יקר להיות חרדי ברובע ט'"

ירון דהן, מנהל משרד התיווך רימקס, אומר שהרבעים ו', ח' וחלק מרובע ט' מיועדים באופן ברור להמשך אכלוס חרדי. "אני יודע בוודאות שיש הנחיות של חצרות רבנים לרכוש נכסים בכל מחיר, וכמה שיותר, ברבעים האלו ובעיקר בדירות שנמצאות בטבעת של רובע ז'", אומר דהן. הביקושים הגבוהים לדירות בטבעת של הרובע החרדי גרמו לעלייה משמעותית במספר הפרויקטים של תמ"א 38 באזור, בהשוואה למשל לרבעים ותיקים אחרים כמו רובע א' וב'. "רחובות שלמה בן יוסף ואברהם שפירא מלאים בתמ"א 38 כדי לענות על הדרישה החרדית הגדולה", הוא אומר. "ברובע ו' יש את מספר התחלות הבנייה הגדול ביותר בעיר להערכתי. החרדים מוכנים לרכוש דירה בכל מחיר והעיקר שהם יהיו בסביבת אוכלוסייה חרדית".

הפלישה החרדית נמשכת כאמור גם אל תוך רובע ח', שחלקו הצפוני מהווה המשך לרחוב מיכקשוילי ברובע ו'. הזרמים הגדולים שמתגוררים ברובע ומחזיקים בו כוללים ובתי כנסת הם הזרם הליטאי וחסידות גור. הרצף הטריטוריאלי שיצרו החרדים ברובע כולל את הרחובות החרצית, הרותם, הצבעוני, מבוא הגומה ומבוא העירית. גם ברובע ח' תרמה האוכלוסייה החרדית לעליית ערך הדירות, אך הכסף הגדול נמצא ברובע ט', בחלק הצפוני של הרובע  הקרוב לרובע ז', שמאופיין בבתים צמודי קרקע או דו־קומתיים. ברובע, שאוכלס לפני כשני עשורים, מתגוררים תושבים חילונים, מרביתם יוצאי ברית המועצות, ותושבים דתיים או חרדים שאינם משתייכים לאחד הזרמים האשכנזים הגדולים. בשנים האחרונות החלה מגמה של רכישת בתים צמודי קרקע או דו־קומתיים על ידי חרדים אמידים. "המחירים שם בשמיים", מספר אחד מאנשי הנדל"ן הפועלים בעיר. "אם אתה רוצה לרכוש בית פרטי באזור שקרוב לרובע ז' זה יעלה לך 3.5 מיליון שקל, עבור דירת גן תצטרך להיפרד מ־2.5 מיליון שקל, ודופלקס יעלה כ־2.2 מיליון שקל. מאוד יקר להיות חרדי ברובע ט'".

"צועקים לי 'שיקסע'"

כמו בכל דבר בחיים, אין טוב בלי רע. ואם תשאלו את התושב האשדודי הממוצע מה דעתו על השתלטות התושבים החרדים על השכונות החילוניות, סביר להניח שתקבלו תשובה שלילית. ויש לכך לא מעט סיבות, שקשורות ברובן בירידה באיכות החיים של התושבים החילונים. "אני כבר לא יכולה לרדת עם הנכדים שלי לפארק", אומרת אירנה, שמתגוררת ברחוב הכלנית ברובע ח'. "יש כל כך הרבה ילדים חרדים והרעש ממש בלתי נסבל". תלונות על רעש הפכו לעניין שבשגרה ברבעים המתחרדים. "שתי האוכלוסיות האלה לא מנהלות אותו אורח חיים", מסבירה תושבת רחוב מבוא הגומא ברובע ח'. "השכונה שלנו היתה שקטה, ועכשיו מהבוקר עד הלילה אנחנו שומעים את הילדים הקטנים צועקים בחדר המדרגות או משחקים מתחת לבניין או רוקעים ברגליים בדירות שמעלינו. כשאנחנו היינו ילדים חינכו אותנו להתחשב בשכנים ולא לעשות רעש. אנחנו מרגישים שאין מודעות להתחשבות בזולת או בסביבה - אולי בגלל שעד לא מזמן הם התגוררו בשכונות משלהם".

לדבריה, השכנים החרדים שלה כופים את אורח חייהם על השאר. "אחד השכנים החרדים הסיר תמונה שתלה שכן אחר בחדר המדרגות", היא מספרת. "כשאני עוברת ברחוב הילדים הקטנים צועקים לי 'שיקסע', למרות שאני מתלבשת באופן צנוע. אני באה ממשפחה מסורתית-דתית, אבל הכפייה שלהם וחוסר ההתחשבות בשאר התושבים מעוררים אנטגוניזם ויוצרים קרע בינינו ובינם".

תמימים או מנותקים?

התושבים החרדים לעומת זאת טוענים שאינם מהווים גורם מפריע ומשייכים את התלונות של החילונים שהצגנו בפניהם לשנאת חינם.

"אתה יודע איך זה, כל מה שתגיד בתור חרדי ייצאו נגדך חילונים שיחפשו מדון", אומר שמוליק, תושב חרדי שמתגורר ברובע ו' ודמות מוכרת בקהילה. שמוליק, נשוי ואב לשלושה, הגיע לאשדוד מבני ברק לפני שש שנים. הוא חיפש תחילה דירה ברובע ז', אבל מצא את דירת חלומותיו דווקא ברחוב אברהם שפירא ברובע ו'. "אני לא רואה בכל העניין הזה השתלטות מצד החרדים", הוא אומר. "אני פשוט אזרח, כמו כולם, שרוצה דירה. אלו שמדברים במושגים של השתלטות הם בעיקר פוליטיקאים".

הכתבה המלאה ביום שישי בידיעות אשדוד

 

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]