סמל איגור טודורן, בן 21, גר באשדוד כבר יותר משלוש שנים. איגור נולד באוקראינה, שם עברה עליו ילדותו. הגיע לארץ בגיל 16, בעקבות שתי אחיותיו הגדולות, שלמדו בפנימייה בישראל.

״בהתחלה הגעתי לשבועיים כדי לבדוק את המקום ואז החלטתי שאני רוצה להמשיך לגור פה״. הוריו של איגור נשארו באוקראינה, שם הם גרים עד היום.

״הפעם האחרונה שהייתי באוקראינה היתה לפני שנתיים, לפני שהתגייסתי לצבא״, הוא משתף, ״בהתחלה המרחק קצת קשה אבל בסוף מתרגלים. ההורים שמחים שאני והאחיות שלי נמצאים בארץ, החיים באוקראינה לא פשוטים״.

איגור למד בפנימייה הדתית ׳קריית נוער׳ שבירושלים. ״שם התחלתי ללמוד עברית ולהכיר את ישראל בסיורים וטיולים״, מספר, ״יש הרבה דברים שונים בין ישראל לאוקראינה- ממזג האוויר ועד לאנשים״.

הוא עבד כטבח במשך תשעה חודשים ולאחר מכן החל לעסוק בתחום החשמל והתקשורת בבסיסים צבאיים. העבודה בסביבה הצבאית החדירה בו מוטיבציה לנסות לשרת בצה״ל והוא התגייס באוגוסט 2016. ״החלטתי שחשוב לי להתגייס.

אחרי שהייתי בישראל ארבע שנים והמדינה עזרה לי בזמנים קשים, גם אני רציתי לעזור. הצבא נראה לי כמו דרך טובה לתרום״.

איגור עשה טירונות של שלושה חודשים במחווה אלון שכללה גם קורס בעברית. ״היה כיף במחווה״, הוא נזכר, ״קצת קשה אבל חווייתי מאוד.

למדתי הרבה ומצאתי חברים טובים שאני עדיין שומר איתם על קשר״. משם המשיך להכשרה בחיל השריון ושובץ בחטיבה 7 בתפקיד טען.

״בעיני זה התפקיד הכי מעניין בטנק ואני נהנה ממנו מאוד״, הוא מספר, ״אני טוען את הפגזים ודואג לקשר״.

איגור השתתף במספר פעילויות מבצעיות בגזרות השונות ועכשיו הוא נמצא בגבול לבנון יחד עם כל הגדוד. ״שלושת האנשים שאיתי בצוות הם כמו משפחה״, הוא מחייך, ״אנחנו נמצאים ביחד במקומות קשים וברגעים לא פשוטים. זה יוצר חיבור מיוחד.

איגור טודורן (צילום: דו"צ)

כל הזמן עוזרים אחד לשני״. הוא ממשיך ומתאר את האחווה המיוחדת בחטיבה: ״אני מתנדב לסגור שבתות עם חברים. זה כיף להיות ביחד. גם כשיש רגעים קשים, אני עובר אותם יחד עם אנשים שאני אוהב, אז הם נגמרים מהר״.

איגור ואחותו משכירים דירה באשדוד. הם מתכננים לחגוג יחד את חג הפסח. ״פסח בישראל שונה מאוד מאשר בכל מקום אחר.

האווירה מיוחדת, חגיגית יותר״, הוא מספר, ״באוקראינה אף אחד כמעט לא מכיר את החג הזה״. איגור נזכר בהתרגשות בליל הסדר הראשון שחגג בארץ: ״עבדתי כמלצר בגבעת וושינגטון. זה בית ספר ליד אשדוד שהופך בפסח לאולם אירועים אליו מגיעות משפחות שלמות כדי לחגוג״.

בתור נער בודד, עולה חדש שרק הגיע לארץ זרה, איגור נדרש לעבוד כדי להרוויח כסף למחייתו, לכן בחר לחגוג את ליל הסדר כמלצר. ״באמצע הסעודה ישבנו עם האורחים ושרנו שירים״, הוא ממשיך, ״אחת המשפחות שמלצרתי הזמינה אותי בסוף האירוע לביקור אצלם.

זאת הפכה למסורת קבועה, הייתי מגיע אליהם בשבתות ועד עכשיו אני בקשר הדוק איתם״. בקול רועד הוא מוסיף: ״אני שמח שהייתי מלצר שם, הרווחתי כסף אבל גם חברים לחיים. המשכתי לחגוג את ערבי פסח בגבעת וושינגטון גם בשלוש השנים שאחר כך״.

למרות המרחק מההורים ומהבית בו גדל, איגור שמח לחיות בישראל. הוא ממשיך ללמוד ולהכיר את המדינה ומנסה כל הזמן לשפר את העברית שלו. חשוב לו  להדגיש: ״אני גאה לייצג ולהגן על מדינת ישראל״.