האם התרופה של הממשלה נגד הקורונה הביאה עימה מחלה קשה יותר למדינת ישראל?



האם החלטת הממשלה לסגר האגרסיבי על העסקים ואזרחי ישראל כפתרון לוירוס הקורונה יצרה מחלה קשה יותר של אבטלה קשה ורחבה, העמקת העוני ומיתון שילוו אותנו זמן רב ויפגעו ברבים יותר במדינת ישראל?

אבטלה

אז התגברנו על וירוס הקורונה אבל התרופה שנתנו לציבור (סגר על עסקים) גרמה לנו לחלות בוירוס כלכלי אלים ומזיק לא פחות ויש שיגידו הרבה יותר –

רק עכשיו מתבררת עוצמת המכה שספג המשק הישראלי בעקבות סגירת עסקים ומקומות עבודה. שיעור המועסקים שנותרו בבית בגלל המשבר הגיע לשיא של כל הזמנים, נתוני הצמיחה הם הגרועים ביותר בשני העשורים האחרונים, ולא נראה כי יש לגורם כל שהוא תוכנית מעשית כל שהיא.

סקר מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציג ממצאים מפחידים: למעלה מ 1,500,000 מועסקים, שעבדו לפני משבר הקורונה, לא עבדו או שעבדו באופן חלקי בשבוע שבו נערך הסקר בגלל סיבות הקשורות לקורונה - זאת בהשוואה ל־893 אלף עובדים בחודש מרץ.

מתוכם, 1,276,000 נעדרו מעבודתם כל השבוע ו־252,100 נעדרו חלק ממנו. מדובר בשכירים שפוטרו או הוצאו לחל"ת, בכאלה שמשרתם צומצמה זמנית ובעצמאים שנותרו ללא עבודה בזמן המשבר.

הנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון הראשון של 2020 מספרים רק חלק מהתמונה, כי הם אינם כוללים את אפריל שבו השיתוק של המשק היה גדול יותר מזה שבמארס. אף שהסגר התחיל במחצית השנייה של מארס.

וזאת בלי להבין עדין את עומק המכה שספגו עסקים רבים אשר ינסו לחזור לשגרה וחלקם הגדול (בעיקר אלו שלא היו להם שומנים כלכליים) עשויים לסגור את העסק ו/או להכריז על פשיטת רגל.

הצפי להתאוששות אטית יותר של הכלכלה נובע מכך שהחזרה לפעילות שגרתית מלווה ב"מגבלות רכות" של ריחוק חברתי שעשויות לפגוע בפעילות. הדרישות מבתי עסק להגביל את מספר השוהים בו־זמנית, מדידת חום, כניסה עם מסכות וכדומה, כרוכה בהורדה של רמת הפעילות ובתקופת הסתגלות של הצרכנים ובתי העסק למצב החדש. במצב כזה, עסקים לא יעסיקו את מספר העובדים שהעסיקו לפני המשבר, וזה יגרום להתאוששות אטית שלהם.

יש הרבה סימני שאלה בעניין התחזיות לטווח של השנתיים הקרובות, אשר תלויות במשתנים רבים, ובהם קצב ההתאוששות של הכלכלות בעולם, מידת האפקטיביות של תוכניות הסיוע בארץ ובעולם, אם יהה גל תחלואה נוסף, וכיצד ייראו מבנה תקציב המדינה וחוק ההסדרים ל–2021–2022 ובעיקר אם הם יכללו רפורמות משמעותיות ומחוללות צמיחה.

גם אם יהיו, רפורמות משמעותיות נמשכות בדרך כלל כמה שנים. 

עד עתה לא קם האדם שמציע פתרון מהיר וחכם למצב הבעייתי... למדינת ישראל דרוש בדחיפות פתרון או רעיון יצירתי

על פי הדוח - האחוז הגבוה ביותר של מועסקים שנעדרו מעבודתם בגלל הקורונה היה:

בקרב בני 65 ומעלה - 53.2%.

מבין המועסקים בגילי 54-45, קצת יותר מ-40% לא עבדו או שעבדו באופן חלקי מסיבות הקשורות למשבר.

בקרב בני 59-55 נעדרו מעבודתם 39.3%.

הנשים נפגעו יותר מהגברים. כך למשל, בשכבת הגיל 34-30 שיעור הנשים שלא עבדו או שעבדו באופן חלקי בגלל הקורונה הגיע ל־43.7% ואילו בקרב הגברים עמד הנתון על 33.6%.

בחינת ההשפעות של משבר הקורונה על החשבונאות הלאומית נראית כמו רעידת אדמה חזקה. טלטלה עזה ששינתה את הכיוון באבטלה, בצמיחה, בגירעון וביחס בין החוב לתוצר בצורה חדה, פתאומית ואלימה.

 

מצאת הפרת זכויות יוצרים צרו קשר במייל: [email protected]



 
setImageBanner('89ec2462-0b91-467d-8661-faae1979f974','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807,'',525,78,false,19242);
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה