פול לוי. "חס וחלילה להצטער. אני מאוד נרגש שאני לקראת התחלה חדשה" | צילום: אבי רוקח

"לפני 38 שנים, סבא וסבתא שלי, יוסף וג'קלין לוי, שבחיים לא הכרתי ופגשתי, עמדו בראש ההר וגלגלו כדור שלג קטנטן ויפהפה בשם 'אספניה'", כתב השבוע אסף, בנו של פול לוי - בעליה של מסעדת "אספניה" המיתולוגית באשדוד, שנסגרת בקרוב אחרי כמעט ארבעה עשורים של פעילות. "כדור השלג הזך והלבן התגלגל לו בשקט ובשיא הכיף שנים רבות וטובות, היו פעמים שממש היה אפשר לראות ילדים משחקים ונהנים עם אותו כדור שלג, שגלגל אותו מי שיושב בראש ההר: סבא וסבתא שלי ז"ל ובהמשך אבא שלי שהוביל בגאון את הדבר הענק הזה".

"הוא באמת כתב יפה", אומר השף פול לוי (58) השבוע, "אתה יודע, אגב, שהוא מעולם לא אכל במסעדה שלי?".

מה?

"לא הוא ולא האחים שלו ואפילו לא אמא שלו", לוי מחייך, "הם עם כיפה סרוגה ואוכלים רק כשר. ככה גידלתי אותם".

ואתה אכלת במסעדה שלך?

"אני טעמתי כמובן. אגב, זה שלא שהילדים שלי לא אכלו בבית את האוכל שהייתי מכין במסעדה. הם פשוט לא אכלו סרטנים או לובסטרים או מולים ושרימפס וקלמארי... זה הכל".

אבל לא בגלל זה אתה סוגר את המסעדה?

"לא. 38 שנים הספיקו לי. אני סוגר את העסק בסוף החודש הקרוב ויוצא לדרך חדשה - ואני מאוד אופטימי. זה הזמן לתת למשפחה אחרי שתרמתי לאשדוד ולסצנה הקולינרית שלה כל כך הרבה שנים".

שגרירות מדריד באשדוד

ההתחלה, כאמור, היתה בכלל בדור ההורים, שעלו לאשדוד ממדריד והחליטו להקים בה שגרירות קולינרית לעבר שהשאירו מאחוריהם. "ההורים שלי פתחו את 'אספניה' לפני 38 שנה, באוגוסט 1980", מספר פול לוי. "הם עשו את זה בדיוק כשהשתחררתי מהצבא על מנת שלא אחזור לספרד ואשאר עימם כאן באשדוד".

מסתבר שזה הצליח להם.

"בהחלט. אומנם לא נכנסתי ישר לעניינים כי נסעתי לטייל קצת ולראות עולם, וגם כשנכנסתי לזה לא חשבתי שזה מה שאעשה כל חיי, אבל כך זה יצא כי התמכרתי לזה".

איך מקום כזה מחזיק כל כך הרבה שנים? מה הסוד?

"אני סבור שלאורך כל השנים שמרתי על מה שאמא שלי בעיקר יצרה פה, עם האווירה והמתכונים המיוחדים. חלק מהמתכונים, אגב, עברו התאמה לישראל ולטעם המקומי עם עשבי תיבול ותבלינים מספרד, כמו זעפרן וטימין ושמן הזית".

ימי בית שני

במהלך השנים ידעת כאן הצלחה מרשימה. מעולם לא חשבת לקחת את המוניטין הזה ולעזוב את אשדוד לתל אביב?
"לעזוב לתל אביב? ממש לא. למה שאעשה את זה? בתל אביב מסעדות נסגרות כל הזמן. כאן היה לי טוב. זה הבית שלי וגם הלקוחות ראו במקום הזה בית שני".

מי באמת היו הלקוחות?

"כולם. בשנים האחרונות מגיעים הילדים של החבר'ה הוותיקים כי זו נוסטלגיה עבורם. הם זוכרים כיצד היו כאן כילדים ואמא שלי היתה שומרת עליהם בזמן שההורים שלהם אכלו כאן. ככה מסעדה הופכת למוסד משפחתי. יש לקוחות שמגיעים לכאן ושמחפשים את אמא שלי עדיין והיא נפטרה כבר לפני 28 שנה. היה מקרה מרגש לפני מספר שבועות כשלקוח שסיים ארוחה מראה לי סמס ומספר שיש לו היום יום הולדת ואמא שלו אמרה לו לאכול אצלנו ב'אספניה' כי היא זכרה שיום ההולדת שלו חל ביום ההולדת של אמא שלי".

אז איך עוזבים מקום כזה? לוי לא ממש עוזב. למעשה, אפשר להגיד שהוא לא הולך לשם מקום: "אני מחפש אתגרים חדשים. החלטתי לפתוח אולם שמחות חדיש שאין כמותו באשדוד עם מטבח פרונטלי ואוכל ברמה שהיינו מגישים כאן במסעדה". 

כשר?

"כמובן כשר", הוא מחייך.

אז לא להצטער על הסגירה של המסעדה?

"חס וחלילה להצטער. אני מאוד נרגש שאני לקראת התחלה חדשה".

 

הכתבה המלאה מתפרסמת בידיעות אשדוד