גודלו של הקרחון הזה בגרינלנד מתברר רק לעומת הסירה שנראית כמיניאטורה ליד הענק הקפוא. המרכז הלאומי לנתונים על שלג וקרח בארה"ב קובע כי קרחון הוא מונח המתייחס לגוש קרח  הגדול מ-5 מטרים ברוחבו. אולם דווקא גושי הקרח הקטנים היותר מסוכנים לספינות שכן קשה יותר לזהות אותם במכ"ם. מרבית הקרחונים של העולם מרוכזים בצפון האוקיינוס האטלנטי וסביב אנטארקטיקה.

קרחונים במפרץ נקו באנטארקטיקה. המילה המתארת את הקרחונים באנגלית משמעה - הר קרח.

 

 קרחון מפוספס בדרך לפארק הלאומי גליישר ביי שבאלסקה. הצבעים מסגירים את אופן היווצרותם של הקרחונים. צבע לבן מעיד על בועות אוויר רבות הכלואות בקרחון, צבע כחול מעיד על קרחון דחוס, צבע ירוק-שחור מעיד כי הגוש התנתק מתחתית הקרחון. הפסים השחורים הם אבנים וחול שהצטברו על הקרחון במסעו מטה מההר.

 

קרחון מפוספס בשחור במי אגם הקרח יוקולסרלון שבאיסלנד. הדחיסות של הקרחונים והדחיסות של המים הם שקובעים כמה מהקרחון יצוף וכמה יהיה מתחת לפני המים. קרחונים שנראים קטנים עשויים להיות עצומים ולהוות סכנה לכלי שיט בהתהפכות פתאומית שלהם.

מים זורמים בין מצוקי הקרח של קניון birthday (יום הולדת) בגרינלנד. גובה הקירות הוא כ-45 מטר.

 תמונה שממחישה בצורה הטובה ביותר את הביטוי "זהו רק קצה הקרחון". הקרחון צולם באנטארקטיקה, שם ובקוטב הצפוני נמצאים 70% מהמים המתוקים של כדור הארץ, במצב קפוא כמובן. בעבר עלו רעיונות לייבא מים בצורת קרחונים מהקטבים אל מקומות נזקקים, אך אף ניסיון מוצלח לא יצא לפועל עדיין.

לווייתן גדול סנפיר ליד קרחון בגרינלנד. למרות התנאים הקיצוניים, בעלי חיים רבים הסתגלו לחיים באזורים הקפואים.


  סירת מפרש תופסת את הזווית המושלמת של פתח קשת הקרח.

 בית קברות לקרחונים באנטארקטיקה. האזור כונה כך כיוון שהרבה קרחונים נמסים ו-"מתים" שם.

 כלב ים נח על קרחון במפרץ אנדבורד שבאנטארקטיקה.

הצבע הירקרק של הקרחונים נוצר בעומק רב כתוצאה מתגובה כימית של חומר מסוים עם המים המתוקים. נדיר לראות קרחונים כאלה כיוון שהחלק הירקרק נמצא בדרך כלל מתחת למים. רק כאשר הקרחונים מתהפכים כתוצאה מהמסה ושינוי בשיווי המשקל, ניתן לראות את חלקם התחתון מעל פני המים.

כמו עננים, גם קרחונים יכולים להתעצב בצורות שונות ומשונות. קרחונים יכולים להגיע לגדלים של בתים ולשקול עד 200 אלף טון.

 

 קבוצת פינגווינים נחה על קרחון בצבע כחלחל-לבן. הצבע הזה מעיד כי מדובר בקרחון עתיק ודחוס

 

 

מאוד, שמקורו נמצא עמוק בשכבות הקרח של אנטרקטיקה.

 

 מבט אווירי על קרחון בקייפ יורק, גרינלנד. מדהים לראות איך אותו חומר - מים - יכול לקבל כל כך

הרבה צבעים וצורות על פני שטח מצומצם יחסית.

 

 

כאשר קרחונים נסחפים בים ומגיעים למים חמים, האקלים החדש פועל עליהם מכל הכיוונים: אוויר חם מתחיל ליצור גומות על פני השטח, אשר הולכות ומעמיקות ויוצרות מחילות בקרח. במקביל, מים חמים מתחילים להמיס את שולי הקרחון ואת תחתיתו. הסביבה של הקרחון מעצבת אותו אט אט, עד שהוא מתפרק לגושים קטנים יותר ובסופו של דבר נמס.

 

 נוף נדיר של קרחונים הנשקף מחלונות הבתים הציוריים בגרינלנד. למרבה ההפתעה, התמונה הזו צולמה בעונת הקיץ.

 

ארכיטקטורה של הטבע - קרחון אופסלה בדרום ארגנטינה. קשה להבחין בכך, אבל גובה גג המערה הוא 15 מטר.

לווייתן צולל במים הקפואים של האוקיינוס האטלנטי. באזור זה קיים פטרול מעקב ימי אחר קרחונים, גוף שהוקם כתוצאה מאסון הטיטניק. כזכור, במסע הבכורה שלה, התגשה הספינה בקרחון בצפון האוקיינוס האטלנטי וטבעה במה שנחשב לאסון הימי המפורסם בהיסטוריה.

 

קרחון אדמדם באזור הארקטי. ישנו תחום שלם במדע הנקרא גלסיאולוגיה, או חקר קרחונים. גלסיאולוג הוא אדם שחוקר את הקרחונים: כיצד נוצרו, מה הרכבם, אילו תהליכים עברו ומה עתידם. הגלסיאולוג שבחן קרחון זה קבע כי הצבע האדמדם נובע כפי הנראה ממקור ביולוגי - או קיום של אצות או צואת ניבתנים.

 

מחזה סוראליסטי באיסלנד, הנראה כמו לקוח מסיפור של ז'ול ורן.

 

לב של קרח, תמונה שעושה דווקא חם בפנים.

 

קרחון בגרינלנד. ניתן לראות כיצד המים מגלפים את פנים הקרחון והופכים אותו לפסל צף

 

דוב קוטב מתכונן לקפיצה למים מקרחון בגרינלנד. דובי קוטב הם טורפי היבשה הגדולים בעולם וקרחונים הם חלק מהותי בחיים שלהם. הם צדים עליהם, נעים עליהם והתנהלותם שזורה בקרחונים ברמה היומיומית. המסת הקרחונים המתרחשת בקטבים הינה מכה קשה לאוכלוסיית דובי הקוטב.

 

במקום כמו גרינלנד בו התנאים כל כך קיצוניים, דווקא אמצעי התחבורה הישנים והטובים עושים את העבודה.

 

 קרחון עם מגוון צורות מיוחדות במינן: מערות, נקיקים ו'מרפסות' קרח. צפון גרינלנד.

 

 על מי מנוחות. סירה שטה על מי מראה ליד קרחון בגרינלנד.

 

 לווייתן מנופף לשלום בזנבו, לקרני השמש האחרונות הנושקות לקרחונים ליד גרינלנד.

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]