החופש הגדול מאחרינו, תקופת החגים בפתח והיא דופקת בדלת עם חליפת האיומים.
תמיד כשמגיעה תקופת החגים נכנסים ללחץ, מתחילים לחשב כמה ארוחות חג עומדות לפנינו? כמה קינוחים נאכל? אצל מי אוכלים? ("אצל ההורים שלך כבר היינו בשנה שעברה, לא?!"). השנה הולכת להיות קשה במיוחד לשומרי המשקל: החגים הם לפני ארוחות השבת, כלומר מלא ארוחות דשנות ומפתות אחת אחרי השנייה. לרבים מאיתנו, תקופה זאת מאופיינת גם ברגשות אשמה, בירידה בכוח הרצון ויחד איתם, עלייה בקילוגרמים אותם כה עמלנו להוריד. חודש תשרי, הרווי בחגים, הוא חודש חגיגות אכילה בלתי פוסקות ובמידה ובאמת "חוגגים" ללא שליטה, קצרה הדרך להטמעת הרגלים בלתי רצויים, לבריאות לקויה ולעלייה במשקל. הסטטיסטיקה מדברת על עלייה של חצי ק"ג עד 5 ק"ג (!!!) במשקל הגוף בתקופת החגים. בנוסף לאכילה מוגברת בתקופה זאת, מתברר כי רבים מאיתנו אינם עוסקים בפעילות גופנית סדירה בשעות הפנאי, וגם אלו שכן עוסקים בפעילות סדירה, מתאמנים פחות בתקופה זאת, בשל חילופי העונות, בשל הלחץ של התקופה ובשל העובדה שמועדוני כושר רבים פועלים במסגרת שעות מצומצמת בערבי החג ובחג עצמו.

למה כל כך קשה לשמור על המשקל בתקופה החגים?

קיים מכלול סיבות שהשילוב שלהם מגביר את הדחף שלנו לאכול יותר מדי בתקופה זאת:

ארוחות משפחתיות- בדרך כלל, כשאנו מארחים/מתארחים, האירוע סובב סביב אכילה ושתייה. באירועים מיוחדים, כמו בתקופת החגים, אנו מגדילים לעשות, והזמינות והכמות של הארוחות הגדולות והמושקעות עולה. במקביל לכך, גובר הפיתוי לאכול יותר. הלחץ להיכנע עלול להיות גדול במיוחד כאשר אנו איננו מעוניינים להעליב או לאכזב את המארחים שטרחו כל כך ונאלצים "בעל כורחנו" לטעום מכל המטעמים ו/או לסיים את כל מה ששמו לנו בצלחת. בנוסף לכך, המשקאות הקלים והאלכוהוליים המוגשים בארוחות אלו, מכילים לעיתים כמות קלוריות לא מבוטלת ולכן גם הם טומנים בחובם "סכנה" לא קטנה.

אכילה רגשית- אנשים רבים משתמשים באוכל כדרך להתמודד עם מצבים רגשיים כגון: עצבות, עצבנות, חרדה, אי סיפוק, תסכול, אשמה וכד'. אנשים משתמשים גם בתקופת החגים כתירוץ לאכילת יתר. אנשים אלו מצדיקים את האכילה המוגזמת בכך שזה מותר "כי זה חג". בנוסף לכך, יש לזכור כי רבים מאיתנו משתדלים לשמור על מסגרת של אכילה נורמאלית, אך ברגע שיש "נפילה" אין חזרה מיידית לדרך המלך ובמקומו יש אובדן רסן מוחלט בהנחה שיחזרו לאכול נכון "אחרי החגים".

לחץ- אם נדמה לנו שהחיים היום יומיים לחוצים מספיק והותר, המחויבות והציפיות בתקופת החגים מוסיפים ללחץ. תוך כדי המאמצים להבטיח שהחג השנה יהיה מושלם, אנו לוקחים על עצמנו מטלות נוספות כמו הכנת כרטיסי ברכה, קניית מתנות למשפחה וכד'. כל המטלות הנוספות עלולות להוסיף לחץ ולחץ עודף עלול להוביל לאכילת יתר.

חילופי העונות- עם חילופי העונות וכניסת מזג אויר קריר יותר, לרבים מאיתנו נפתח התיאבון. בתקופה זאת, גם מתחילים לשים בגדים ארוכים יותר ולכן יש לנו אפשרות להסתיר את הקילוגרמים העודפים עד הקיץ הבא ובכך אנו מצדיקים את האכילה המוגזמת וההשמנה בתקופה זאת.

עייפות- במקרים רבים האינטנסיביות והקרבה של החגים זה לזה עלולים לגרום לאנשים להחסיר שעות שינה ולגרום לעייפות. כשאנשים עייפים הם נוטים יותר לאכילה עודפת.

 

איך נאכל בתקופת החגים ועדיין נשמור על הגזרה?

לשם כך יש מספר כללי מפתח לשמירה על משקל הגוף גם בתקופת החגים

המטרה הראשונית שלכם צריכה להיות – שמירה על המצב הקיים

תנסו לא להעלות במשקל, איך תעשו זאת? קחו לכם מדידות משקל והיקפים לפני כניסת החג וכך תנהגו כל שבוע עד סוף סוכות. כך תוכלו לדעת מה המצב שלכם לפני, כדי להשתדל לשמור עליו. זאת דרך מצוינת לדעת אם הייתם ילדים טובים.

לשמור על מסגרת הפעילות הגופנית

השנה ערבי החג נכנסים באמצע שבוע, מה שיוצר הפסקה לא טבעית לשגרת האימונים. נסו להמשיך בפעילות כלשהי, בין אם זו בהליכה בשכונה, טיול רגלי ברחבי הארץ, רכיבה על אופניים או כל פעילות אחרת. ההוצאה הקלורית חייבת להיות גבוהה, אפילו יותר מהרגיל. אתם כנראה לא הולכים לאכול פחות בארוחות החג, אז נסו לפחות לשמור על הוצאה קלורית תקינה.
קחו את הטיפ עוד שלב קדימה, למשל עשו בערב החג אימון אינטנסיבי (אין לעשות אימון חזק מדי ממה שאתם רגילים!), נכון שתהיו גאים בעצמכם? עכשיו תחשבו מה יקרה אם "תתפרעו" על שולחן ארוחת החג, לא תהיו מאוכזבים ש"הרסתם" את האימון שלכם?

 איכלו מסודר במשך היום

תגיעו לארוחת החג לאחר שאכלתם כ-3-4 ארוחות, כשהאחרונה מקסימום 3 שעות לפני ארוחת החג. המטרה היא לא להגיע רעבים, וככה לא להתנפל על השולחן. ניתן לאכול ארוחות קטנות כגון: אגוזים ותמרים, ירקות עם יוגורט, סלט חזה עוף וכד'. ככה תוכלו לשמור על רמת סוכר מאוזנת, לא תגיעו לארוחת החג על בטן ריקה ותוכלו להיות בשליטה.

למארחים שבנינו

דאגו שהאוכל שאתם מגישים (כולל סלטים ושתייה) יהיה מופחת שומן, סוכר ומלח. בחרו מרכיבים בריאים (עוף, בשר רזה, דגים ממשפחת החלבונים, אורז מלא, בטטות ממשפחת הפחמימות), בחרו בעשבי תיבול ושמן זית לתיבול המנות, הכינו סלט ירקות וירקות מבושלים, והנה לכם ארוחת חג בריאה וטעימה. נסו לבחור בעצמכם את האוכל היותר בריא ועימדו בפיתוי ואל תטעמו מהכול ובכמויות גדולות.

תהיו מודעים למה שאתם אוכלים בשולחן

תפוח בינוני שווה 80 קלוריות, כף דבש שווה 70, פרוסת חלה שווה 80, כפית סוכר שווה 20, חצי כמות גרעינים של רימון בינוני 75, כוס יין בין 100 ל-150. אז מה היה לנו עד כה: כ-450 קלוריות רק הברכות (וגם לא כולן, מה עם ראש הכבש? והדלעת? וכל השאר?). ואחר-כך הארוחה עצמה – הסלטים, התוספות, החלה, מנת הבשר ועוד... בקיצור, ארוחת החג יכולה להסתכם ב-2000 קלוריות ואף יותר! זוהי בעצם כמות הקלוריות היומית שלכם, פחות או יותר. ומה יקרה ביום שלמחרת שיש שתי ארוחות חג??? תבחרו בקפידה את המזונות שאתם אוכלים. בברכות תאכלו הכול, אבל במידה. תוותרו על הלחם ועל הסלטים המשמינים, בחרו מנת בשר או עוף בלי שומן רב, מעט פחמימות והרבה ירקות.

למדו לומר "לא"
חבר'ה אתם חייבים לדעת לומר לעצמכם בראש ובראשונה 'לא'. ואחר כך לומר לסביבה בצורה אדיבה למאכלים משמינים מדי, למאכלים שאינכם באמת אוהבים ו/או לתוספות מיותרות- לא. המארחים והאורחים האחרים ילמדו לכבד זאת ויתכן וגם הם יפעלו באופן דומה.

פיתויים
הימנעו מפיתויים ככל האפשר. לאחר שסיימתם לאכול, השתדלו לעבור לחלק אחר בבית בו המזון אינו מונח מולכם כל העת. אם קיבלתם במתנה שוקולדים/בונבוניירות, קחו אותם לעבודה וחלקו אותם לחבריכם לעבודה.

לסיכום, הדבר החשוב ביותר הוא להשתדל ולשמור על אורח חיים בריא גם בתקופת החגים. עליה וירידה תדירים במשקל הגוף עלולים להזיק לבריאות ולנפש. הדרך הטובה ביותר לשרוד את התקופה היא לנהוג בצורה מושכלת ולאכול בצורה מבוקרת ככל האפשר גם בתקופה זאת. זכרו תמיד כי הדבר החשוב בארוחות חגיגיות הוא המשפחה והחברים ולא האוכל.