צעיר תושב אשדוד נסע ברכבו ללא רישיון נהיגה בתוקף וללא ביטוח רכב. שוטרים ביקשו לעצור אותו לבדיקת רישיונות שגרתית, אך הצעיר החל להמלט מהמקום. ניידת המשטרה החלה לנסוע אחרי הצעיר הנמלט,  וקראו לו באמצעות מערכת הכריזה לעצור בצד הכביש.  ה

משיב התעלם מהקריאות,  האיץ את מהירותו תוך שהוא נוסע על אי-תנועה, חוצה צמתים באור אדום,  נוסע בעקלתון ואף מאלץ נהגים שונים שנסעו על פי דין לבלום את רכביהם בפתאומיות ולהסיטם לצד הדרך על מנת להימנע מפגיעה.  הוזעקו ניידות נוספות למקום,  אך הצעיר המשיך בנסיעה מהירה בניגוד לכיוון התנועה.  בשלב מסוים,  הניידת המשטרתית עמדה במקביל לרכב הנמלט והשוטרים כרזו לו לעצור אך הצעיר התעלם מהם,  המשיך בנסיעתו המהירה,  חצה מעברי חציה מבלי להעניק זכות קדימה להולכי רגל ואילץ אותם להימלט למדרכה.

הצעיר עקף רכבים תוך נסיעה בנתיב הנגדי,  חצה צמתים באור אדום,  התפרץ לכיכר וגרם לנהגים לבלום את רכביהם. הוא נסע על אי תנועה על מנת לעקוף רכבים שהפריעו לו בבריחתו.  שוטרים שהגיעו לצומת מסוים והמתינו לרכב הנמלט ואחד השוטרים נעמד על אי תנועה בנוי. הצעיר הגיע

למקום עם רכבו,  עלה על אי התנועה שעליו עמד השוטר אשר קרא לו לעצור אך הצעיר לא עצר ופגע בשוטר ברגלו.

הוא נעצר רק לאחר ששתי ניידות נצמדו אל רכבו, ואחת הניידות נעמדה מולו ובלמה בחוזקה. על פי כתב האישום המתוקן, לניידות המשטרה נגרמו נזקים של 8800 ₪. הוא הורשע על פי הודעתו בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה וכן בנהיגה ללא רישיון.

בית המשפט המחוזי בב"ש גזר על הנאשם 55 חודשי מאסר בפועל, תוך שהוא מפעיל עונש קודם שניתן לו על תנאי, וכן קנס כספי של 9,000 ₪.

רישיונו של הצעיר לא נשלל, ובית המשפט המחוזי נימק זאת שלא יהיה נכון לגזור על הנאשם  עונש פסילה שיחל רק בסיום מאסרו, כאשר הוא צריך "לבחור לעצמו את דרכו, לטוב או לרע, ומניעת האפשרות שלו להוציא רישיון נהיגה למשך תקופה ארוכה, תכביד מאוד על סיכויי שיקומו".

על החלטה זו הגישה פרקליטות המדינה ערעור לבית המשפט העליון, בטענה כי שגה בית המשפט המחוזי בקולת העונש שגזר על הנאשם, וכי יש לפסול את הנאשם מלהחזיק רישיון על מנת לגרום להרתעה.

בית המשפט העליון מקבל את ערעור המדינה, וכך נכתב בפסק הדין: "פסילת רישיון נהיגה היא כלי עונשי חשוב והולם למצבים שונים.  כאמור,  יש ועבירה מצדיקה הטלת שני סוגים של עונשים.  לטעמנו,  אי הטלת אחד מהעונשים ההולמים את מעשה העבירה עלולה לפגום בעקרונות המשפט".

לדעת בית המשפט העליון, שקבע כי רישיונו של הצעיר יישלל למשך שנתיים וחצי מיום שחרורו, היה צריך לשלול רישיונו של הצעיר לזמן ארוך יותר. "באשר לתקופת הפסילה,  נאמר כי לולא עמדת התביעה שעמדה על ההיבט העקרוני של הערעור ולא על משך התקופה,  היה מקום לקבוע תקופה ארוכה אף יותר מזו שקבענו".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]