פרשת הונאת הביטוח הלאומי והשוחד שניתן לפקיד לשכת התעסוקה באשדוד, אלברט אוחיון, מגיעה השבוע לסיומה עם גזירת עונשם של הנאשמים האחרונים בפרשה וגזירת עונשו של האיש שעמד מאחורי ההונאה הגדולה, פקיד לשכת התעסוקה באשדוד, אלברט אוחיון. מדובר בפרשת שוחד בגינה הועמדו לדין 42 נאשמים.

כיצד פעלה השיטה:
בלשכה קיימת "מערכת לזיהוי ביומטרי" לשם זיהוי ורישום של דורשי עבודה. דורש עבודה שמגיע ללשכה בפעם הראשונה, נדרש לבצע הליך של רישום אצל פקיד בלשכה. בסוף הליך הרישום נילקח דורש העבודה למתקן הביומטרי, לשם נטילת טביעות אצבע. כמו כן, נמסר לדורש העבודה יום שבו אמור להתייצב בלשכה, מידי שבוע. מהפעם השנייה ואילך, דורש העבודה מתייצב בלשכה, אך אינו מתייצב בפני פקיד בלשכה, אלא מזין את טביעת האצבע שלו במתקן הביומטרי, כדי לרשום התייצבות כנדרש.

במידה ואין עבודה להציע, מוצא מהמתקן פתק ובו ציור של בית, המורה לדורש העבודה ללכת לביתו, לאחר שהרשמתו נרשמה. 
במידה ויש עבודה להציע, או שטביעת האצבע לא זוהתה מסיבה כלשהי, מוצא מהמתקן פתק ובו נאמר לדורש העבודה לגשת לפקיד. במקרה כזה חייב להגיע לפקיד מצוייד בתעודת זהות, כדי להשלים את הליך הזיהוי או את הליך שליחתו לעבודה. ללא התייצבות בפני פקיד לא נרשמת התייצבות לדורש העבודה.

נתוני ההתייצבות מועברים מהלשכה לביטוח לאומי ובהתבסס על נתונים אלו משולמים לדורש העבודה דמי אבטלה או הבטחת הכנסה . 
 
אלברט אוחיון עבד בשירות התעסוקה משנת 1982. עד לשנת 2004 עבד בלשכה בקרית גת והחל מיום 04.08.04 עבר ללשכה באשדוד. בין השנים 2006 – 2008 פנה אוחיון למתווכים שונים: ארתור שושקוב, מאני יוחננוב, אלכסנדר דימורה, בוריס יעקובוב ואחרים וביקש מהם להפנות אליו דורשי עבודה שמעוניינים ב"שירותיו". אלה הפנו אליו דורשי עבודה במטרה להונות את הביטוח הלאומי ע"י רישום התייצבויות כוזבות במחשבי הלשכה, על מנת שדורשי העבודה יקבלו במרמה דמי אבטלה או הבטחת הכנסה.

על מנת להציג בפני הביטוח הלאומי מצג כוזב, לפיו דורשי העבודה התייצבו בלשכה כנדרש על פי החוק, נקט אוחיון בדרכים שונות, בהם רשם רישום כוזב במסמכי הלשכה, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שנחזה כאילו דורשי העבודה התייצבו בלשכה, כאשר בפועל דורשי העבודה לא התייצבו בלשכה באשדוד או בכל לשכה אחרת.

אוחיון הזין במתקן הביומטרי את מספר תעודת הזהות של דורש העבודה, ביחד עם טביעת אצבע אקראית או ללא טביעת אצבע כלל ולכן בכל הזנה של המתקן הביומטרי הוצא פתק ובו הפנייה של "דורש העבודה" לפקיד לשם זיהוי על ידו. אוחיון שהוא הפקיד, ביצע רישום של דורש העבודה באופן שייחזה כאילו דורש העבודה התייצב בפניו כנדרש. עוד עולה מגזר הדין שניתן השבוע, שאוחיון היה רושם שדורש העבודה חולה, כאשר ידע שאין זה נכון.

בחודש מרץ 2008, אפשרו לעובדים בלשכה לרשום במעקב התייצבות לדורשי העבודה, בימי חג פורים. אוחיון ניצל אפשרות זו ורשם התייצבות פיקטיבית לדורשי העבודה בכל חודש מרץ. סכום השוחד שניתן לאוחיון , נע בין 1500 ל- 2500 ש"ח לכל אדם.

בגזר דינו של אוחיון שניתן השבוע, כתבה השופטת רובין לביא: "הנאשם עשה את מעשיו על מנת לאפשר לדורשי העבודה לקבל במרמה בנסיבות מחמירות, קצבאות מהביטוח הלאומי, בסכום כולל של - 423,580 ₪, תוך קבלת שוחד, בסכום כולל של - 46,400 ₪ והטבות נוספות".

"לקוחותיו" של אוחיון, אלה ששילמו את השוחד למתווכים, הגיעו מחלקים רבים בארץ, ביניהם: קרית גת, אשדוד, פתח תקווה, בני ברק, רמלה, חדרה, נתניה, ראשון לציון ותל אביב. לכולם פתח אוחיון תיקים בשירות התעסוקה באשדוד.

סנגורו של אוחיון ביקש לבחון בטיעונים לעונש את מצבו הסוציו אקונומי, טראומה שעבר בשנת 2000 כאשר בתו נפגעה בתאונת דרכים קשה ועברה הליך שיקומי ארוך, גירושין קשים, מאסרים התלויים נגדו בגין חובות להוצל"פ, וחוב מזונות בעבור 5 ילדים, ומצבו הנפשי הירוד. הוא לא עמד בתשלום המזונות, גרושתו פתחה תיק הוצל"פ שכן חייב לה הכסף ולא למל"ל, עיקלו את משכורתו, הוציאו פקודות מאסר. כל זאת היה ב-07'-08'.  אולץ לעזוב ביתם המשותף ושכר לעצמו דירת חדר ומקיים את עצמו. החובות הלכו וגדלו, משכורתו וחשבונות הבנק עוקלו, נלקח להוצל"פ בפקודות מאסר וצווי הבאה ונאלץ ליצור לעצמו מקור הכנסה נוסף. לא נטל הכספים לצורך חיים ראוותניים, חיי עושר, אלא על מנת ליתן מענה לצרכיו היומיומיים והניסיון להציל עצמו ממאסר של 21 יום כמופיע בפקודות המאסר בהוצל"פ.

עוד מציין סנגורו של אוחיון, שאישי ציבור אחרים כדוגמת אריה דרעי, הירשזון, עמרי שרון ועוד, נידונו לעונשי מאסר קלים יחסית לעומת חומרת מעשיהם. הוא מבקש מבית המשפט שיגזור על אוחיון גזר דין באותה המידה.

בטרם גזרה השופטת את דינו של אוחיון, היא מציינת: "שמעתי את עדי האופי שהעידו והזדעזעתי מעדויותיהם שכן הם שיבחו אותו על כך שעבד קשה גם בהשמה של עובדים באופן פרטי בעת שעבד בלישכה כעובד ציבור. הציגו אותו כצדיק המסייע לאחרים, כמי שמוצא מקום עבודה למלצריות וזו בדיוק הסיבה בגינה עליו ליתן הדין. אותם אנשים שחושבים שזה בסדר. כך העיד חברו רוה"ח, שבניגוד לדברי הסנגור, איננו אדם פשוט. מה קרה לנו לחברה הישראלית שהציבור הפך כה סלחן כלפי מי שעושה בכספי הציבור כבשלו. האם הפכנו  אדישים או שמא אכן התחושה הינה של איפה ואיפה..."

על אוחיון נגזרים 72 חודשי מאסר בפועל (6 שנים), קנס על סך 10,000 ש"ח לאוצר המדינה ופיצוי על סך 20,000 ש"ח למוסד לביטוח הלאומי.
 

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]